מאת: אורן סעיד
הנחושת לכיור וכנו הובאה מהמראות - שהיו עשויות נחושת - אשר הביאו הנשים לתרומת המשכן.
בפרשתנו אנו קוראים שהכיור במשכן נעשה מנחושת: "וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד" (שמות לח, ח). הכיור וכנו (=המושב שעליו מותקן הכיור) היו עשויים מנחושת. הנחושת לכיור וכנו הובאה מהמראות - שהיו עשויות נחושת - אשר הביאו הנשים לתרומת המשכן. מדוע עשו את הכיור דווקא מהנחושת של המראות ?
הכיור. היה עשוי מהנחושת של המראות. יוצר: יובל קופרמן מתוך ויקימדיה |
לכך יש מספר תשובות[1]. אנו נביא כאן את פירוש הרמב"ן:
"בדרך הפשט, שעשה הכיור וכנו ממראות הנשים אשר באו מהן צבא גדול, ונאספו אל פתח אהל מועד - לתת מראותיהן בנדבת לבן. והיה נחושת המראות נחושת קָלָל מְמֹרָט ויפה מאד, ועל כן ייחד אותו מתחלה לכלי הזה , והנשים בראותן כן נאספות ובאות צבאות צבאות, לתת כולן מראותיהן להיעשות בהן כל הכיור וכנו". ע"פ הרמב"ן המראות היו עשויות דווקא מהנחושת של המראות כיוון שהיו עשויות מנחושת יפה מאוד: נחושת קלל ממורט. מהי "נחושת קלל ממורט"?
מקור הביטויים האלו הם בנביאים: "וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה וְכַף רַגְלֵיהֶם כְּכַף רֶגֶל עֵגֶל וְנֹצְצִים כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל" (יחזקאל א, ז). רש"י במקום מפרש: "נחושת קלל - מזוקק ומאיר". נחושת קלל היא נחושת מבריקה ונוצצת. מקור ממורט הוא: "אֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בֵּית ה', נְחֹשֶׁת מְמֹרָט" (מלכים א ז, מה). בפירוש "מצודת ציון" במקום מפרש: "ממורט - צחה ובהירה".
המראות הראשונות ששימשו את בני-האדם היו, קרוב לוודאי, בריכות של מים כהים, דוממים או מים שנאספו בכלי פרימיטיבי כלשהו. המראות הראשונות מעשה ידי אדם היו עשויות מתכת ממורטת, מן הסתם נחושת קלל, או זכוכית געשית, אובסידיאן (סוג של זכוכית טבעית הנוצרת מפעילות געשית). חתיכות מתכת ממורטת, היו מיושרות ומוברקות עד שהיו יכולות לשמש כמראות [2]. מראות של נחושת מלוטשת נבנו במסופוטמיה ובמצרים הקדומה. המראות הקדומות של היוונים והרומים, היו עשויות דיסק מתכתי שפניו מוברקות היטיב [3]. במערת האיגרות במדבר יהודה, ב"אולם ג" ובנקיק, נמצאו בשנים 1960-1961 שתי מראות מתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לספירה), כפי הנראה של יהודיות שהביאו אותן איתן כשנכנסו למערה כפליטות. המראות בנויות מעיגול מתכת מבהיק (נחושת-קלל) במסגרת עץ עטופה קלף אדום, שעשוי משני חלקים הנראים כמחבטי פינג פונג [4].
זכוכית היא חומר מתאים למראות, בגלל שמשטח הזכוכית הוא חלק באופן טבעי והוא יוצר השתקפות עם טשטוש מועט [5]. בנוסף, זכוכית קשה מאוד ועמידה בפני שריטות. עם זאת, זכוכית בפני עצמה מחזירה אור באופן מועט ולכן אנשים החלו לצפות את הזכוכית עם מתכות כדי להגדיל את החזר האור ממנה. את סוד הפיכתו של לוח זכוכית מלוטש לראי על ידי ציפוי צדו האחורי בשכבה דקה של מתכת כלשהי (לרוב כסף) – כפי שעשויות בד"כ המראות בימינו - יש המייחסים לאנשי העיר צידון [6] השוכנת בלבנון, במאה הראשונה לספירה. פליניוס (23 לספירה – 79 לספירה) מזכיר בספרו "תולדות הטבע" מראות זכוכית המצופות מאחור ביריעות זהב דקות על מנת להגביר את עוצמת החזרת האור מהן [7].
הקרדיט על המצאת המראה, היא של הכימאי הגרמני יוסטוס פון ליביג, שיצר בשנת 1835 את מראת הזכוכית-כסף המוכרת לנו כיום. המראה מורכבת משכבה דקה של מתכת המוצמדת לזכוכית בתהליך הנקרא "החנקת מתכת". שיטה זו איפשרה לייצר מראות בכמויות גדולות בעלות נמוכה. כיום רוב המראות מיוצרות מכסף או אלומיניום המוצמד למשטח הזכוכית.
[1] להרחבה ראה מאמרו של ד"ר אדמיאל קוסמן מאוניברסיטת בר אילן, "מעשה הכיור וכנו במראות הצובאות וחוכמת הנשים",הדף השבועי, המרכז ללימודי יסוד ביהדות, גיליון 279, תשנ"ט.
[2] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "mirror".
[3] “The Moral Mirror of Roman Art”, by Rabun Taylor, Cambridge University Press,
pages 9-11, 2008
[4] יגאל ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, הוצאת ויידנפלד וניקולסון, בשנת 1971, עמ' 117-118, 155, 157-158.
[5] משטח מישורי וחלק יוצר השתקפות של העצמים באמצעות הקרניים המוחזרות, כמו השתקפות ממים שקטים.
[6] “The natural history of Pliny” ,Pliny the Elder.,H. G. Bohn, 1857, volume 6, Google eBook, page 380.
[7] “Pliny the Elder on Science and Technology”, by John F. Healy, Oxford University Press,
1999, page 287.
© כל הזכויות שמורות למחבר
שמו של ד"ר קוסמן הוא אדמיאל ולא אדמירל.
השבמחקתודה!
מחקתוקן