הר המלך

 מאת: אורן סעיד

מסתבר, שבתחילה נתייחד השם הר המלך לאזור בית-אל בהר אפרים ובתקופות שונות פשט על מקומות שונים

בפרשתנו, בדברי משה אל העם, חלקי ארץ ישראל מצויינים כך: "בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (א, ז). רש"י מבאר: "בָהָר - זה הר המלך" (שם). מקור דברי רש"י הוא במדרש סִפְרֵי על חומש דברים:  "בָהָר - זה הר המלך" (א, ו). הר המלך, בארמית "טוּר מַלְכָּא" (גיטין נז, א) ורש"י מפרש: "מדינה ששמה הר המלך" (שם).

היכן הוא "הר המלך"?

יש מן המקורות הקוראים את השם הר המלך על כל ההר של ארץ ישראל המערבית, למשל, בפרשתנו "בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה... (שם) - זה הר המלך" (ספרי, שם), כלומר כל ההר של מערב ארץ ישראל; יש הקוראים בו רק את הרי יהודה, למשל: בתלמוד ירושלמי מסכת שביעית, נאמר שהר המלך נמצא בחבל ארץ יהודה[1]: "איזהו הר שביהודה, זה הר המלך" (פרק ט, הלכה ב); ויש שמציינים בו את הרי יהודה ואת החלק הדרומי של הרי אפרים - אזור בית-אל, למשל, "אוכלין מבית המלך (= הר המלך) עד שיכלה מבית-אל" (תוספתא שביעית פרק ז, הלכה יב). מסתבר, שבתחילה נתייחד השם הר המלך לאזור בית-אל בהר אפרים ובתקופות שונות פשט על מקומות שונים[2].

מבט-על של הרודיון.
אחד הזיהויים להר המלך.
מתוך ויקימדיה

על הפסוק "וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם" (שופטים ד, ה), מתרגם יונתן: "בהר אפרים - בְּטוּר מַלְכָּא" (שם), ואילו בכל המקומות האחרים, שנזכר בהם "בהר אפרים", שלא בקשר עם בית-אל, מתרגם הוא: "טוּרָא דְאֶפְרַיִם" או "טוּרָא דְבֵית אֶפְרַיִם"; וכך גם רש"י בפירושו לפסוק זה, הוא כותב: "תחת תומר...בהר אפרים - בְּטוּר מַלְכָּא". גם בדברי המשנה: "וּשְׁפֵלַת לוֹד כִּשְׁפֵלַת הַדָּרוֹם, וְהָהָר שֶׁלָּהּ [=של שפלת לוד] כְּהַר הַמֶּלֶךְ" (שביעית פרק ט, משנה ב), מרמזים על הר המלך שהוא בהרי אפרים, שהרי אלה הם ההרים הנשקפים על שפלת לוד ממזרח.

הר אפרים, במשמעותו הגיאוגרפית, מכוון להר המרכזי, המשתרע בין יהודה בדרום עד לרצועת העמקים בצפון, כשהכוונה לעמקי זבולון, יזרעאל, חרוד ובית שאן. לדעת רוב הפרשנים ניתן השם להר אפרים, שהתנחל בחלקו הדרומי ובמובלעות שבחלקו הצפוני, המכונות בספר יהושע "הֶעָרִים הַמִּבְדָּלוֹת" (טז, ט) ואשר נפלו בנחלת אחיו הבכור – מנשה. אחרים סבורים שהשם ניתן להר על שם פוריותו[3], דבר המודגש גם בברכות יעקב ומשה[4] (בראשית מט, כה; דברים לג, יג-יד).

מי הוא 'המלך'?

על פי מסורת חז"ל מדובר בינאי המלך, כפי המסופר בתלמוד בבלי מסכת גיטין: "שִׁשִּׁים רִבּוֹא עֲיָירוֹת הָיוּ לוֹ לְיַנַּאי הַמֶּלֶךְ בְּהַר הַמֶּלֶךְ וְכׇל אַחַת וְאַחַת הָיוּ בָּהּ כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ שֶׁהָיוּ בָּהֶן כִּפְלַיִם כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם" (גיטין נז, א). לפי מסורת זו, היו שם לינאי עיירות רבות, ולפיכך נקרא האזור על שמו, הר-המלך.

יש הסבורים כי מדובר במלך מבית תלמי, אשר שלט גם בארץ -ישראל, והמונח 'הר המלך' מציין את אדמות המלכות[5].ידוע כי חבלי-ארץ נרחבים, נמצאו בידי המלך תלמי כ'אדמת המלכות' והאיכרים שישבו על אדמת אלו נחשבו כאיכרי המלך, כלומר אריסים.

הר המלך - הרודיון[6]

יש הסבורים, כי מדובר במלך הורדוס, והמונח 'הר-המלך' בספרות חז"ל, ביסודו הוא כינוי להרודיון - הר הורדוס בשוליו של מדבר יהודה[7]. על-אף מעמדו המיוחד וחשיבותו הרבה, הרודיון איננו נזכר במפורש בספרות התלמודית. יתכן כי הדבר נובע מכך שהפרושים לא אהדו את הורדוס, ולפיכך כאשר רצו להתייחס להר של הורדוס, הם הסתפקו במונח 'הר-המלך' והכל ידעו למה הכוונה[8]. מטבע לשוני זה עבר גם לספרות חז"ל.

אחד המקורות הקדומים המזכירים את הר-המלך מצוי בתוספתא: "אילים ממואב עגלים משרון כבשים ממדבר גוזלות מהר המלך" (מנחות ט, ג). התוספתא, מונה את המקומות שסיפקו קרבנות למקדש, מציינת בהם גם את הר-המלך. מסתבר, שגם בארמונו של הורדוס שבהרודיון, גדלו יונים[9], והמקום סיפק גוזלות לקרבנות המקדש. במקומות שונים בספרות המשנה והתלמוד מופיע המונח 'יונים הרדסיות'. בתלמוד בבלי מסכת חולין נחלקו רבי חייא ורבי שמעון במקור השם: "חַד תָּנֵי הַדְּרָסִיָּאוֹת וְחַד תָּנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת; מַאן דְּתָנֵי הַרְדָּסִיָּאוֹת עַל שֵׁם הוֹרְדוֹס וּמַאן דְּתָנֵי הַדְּרָסִיָּאוֹת עַל שֵׁם מְקוֹמָן" (חולין קלט, ב). רש"י מסביר, שיונים אלו נקראו על שם הורדוס, "שהתחיל להתעסק בגידולן" (שם, ד"ה הורדוס).

המונח 'הר-המלך' בספרות חז"ל, ביסודו הוא כינוי להרודיון, והתמורות שחלו בהיקפו של הר-המלך מקבילות להתפתחות שהיתה במעמדו של הרודיון.  בתולדות הרודיון אפשר להבחין שלושה שלבים. בראשונה מציין השם את המבצר המלכותי של הורדוס ואת העיר שנבנתה לרגליו. מתוך מקורות של סוף תקופת הבית למדים אנו כי להרודיון ניתן מעמד של טופארכיה (=מונח יווני למחוז),  כלומר העיר הופכת למרכז של טופארכיה והשם הרודיון נקרא על כל המחוז מעמד אדמיניסטרטיבי. זה נשמר להרודיון לפחות עד מרד בר-כוכבא. יותר מאוחר בטלה הטופארכיה הרודיון, ומסתבר כי מיד לאחר המרד סופחה טופארכיה זו לירושלים על-ידי אדריינוס. בדומה לכך אנו מוצאים בספרות התלמודית את התמורות במונח 'הר-המלך' . בשלב הראשון הר-המלך מציין את העיר ואת הטופארכיה, ואילו בשלב האחרון בסוף המאה השלישית ותחילת הרביעית, כאשר הרודיון איננה משמשת עוד כטופארכיה ומעמדה נשכח, איבד גם השם הר-המלך את משמעותו הראשונית, והוא חל על אזור נרחב שכלל שטחים הן בהרי יהודה הן בשומרון.

---

[1] ארץ יהודה הוא באזור מרכז ארץ ישראל, הנכלל בתחומי יהודה ושומרון.

[2] אנצ' יהודית דעת, בערך "הר המלך", מכללת הרצוג.

[3] למשל, פירוש המשניות לרמב"ם, מסכת שביעית: "בהר המלך, והוא הר הגדול רב הפירות מכל הרי ישראל" (פרק ט, משנה ב).

[4] "כיבוש הר אפרחם וירושתו", יהודה קיל, "הגיונות במקרא ובחינוך", משרד החינוך, תשנ"ח.

[5] " ארץ יהודה : מימי העליה מבבל עד חתימת התלמוד",  שמואל קליין, תל אביב : דביר, עמ' 41.

[6] רפאל ינקלביץ, ‏הר-המלך - הרודיון, קתדרה 20, יולי 1981

[7] כיום הוא גן לאומי בניהול רשות הטבע והגנים, הנמצא כ-12 קילומטרים מדרום לירושלים בספר מדבר יהודה. האתר כולל מבצר, העטוי בגבעה מלאכותית, חומות, מגדלי שמירה ולמרגלותיהם עיר קטנה ("הרודיון תחתית") ובה בריכת מים וארמון רחב ידיים שבנה המלך הורדוס בין השנים 22 לפני הספירה ל-15 לפני הספירה, עבורו ועבור אנשי חצרו.

[8] בדומה לכך אנו מוצאים כי כאשר רצו להזכיר את ההיפודרום (מסלול מרוצי סוסים ומרכבות) שבנה הורדוס בירושלים, אין חז"ל מזכירים את שמו של הורדוס, אלא משתמשים במונח 'איסטרטית של מלך' (תוספתא עדויות ג, ד).

[9] "ארץ ישראל ושכנותיה", ישראל זאב בן פינחס הורביץ, ירושלים, תש"ל, ערך הרודיוס.

© כל הזכויות שמורות למחבר