תפילין ממערות יהודה

 מאת: אורן סעיד

קרוב ל-30 בתי תפילין נתגלו במערות במדבר יהודה: רובן נתגלו במערות קומראן ושני בתי תפילין נוספים נתגלו מחוץ לאזור קומראן.

בפרשתנו אנו קוראים על מצוות הנחת תפילין: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (ו, ח). רש"י מבאר: "וקשרתם לאות על ידך - אלו תפילין שבזרוע: והיו לטטפת בין עיניך - אלו תפילין שבראש". התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: "תפילין של יד" ו"תפילין של ראש".

ארבע פרשיות כתובות על קלף בדיו סת"ם, מוכנסות לתוך בתי התפילין. ביחידת 'תפילין של יד' רשומות כל ארבע הפרשיות על קלף אחד, ואילו ביחידת 'תפילין של ראש' רשומה כל פרשיה על קלף נפרד. ארבע הפרשיות הן: "קדש לי כל בבכור" (שמות יג, א-י), "והיה כי יביאך" (שמות יג, יא-טז), "שמע ישראל" (דברים, ו, ד-ט) ו"והיה אם שמוע" (דברים יא, יג-כא).

הרמב"ן כותב, שמקור מצוות התפילין ופרטי ההלכות הקובעות את צורתם, הוא במסורת שעברה לאורך הדורות, בלא שינוי מאז שניתנה התורה על ידי משה: "ולטוטפות בין עיניך - ...ואמר "טוטפות" ולא אמר "טוטפֶת" בעבור שהם בתים רבים, כאשר קבלנו צורתם מן האבות הקדושים שראו הנביאים והקדמונים עושים כן עד משה רבנו... יאמר כי בעבור שמו וכבודו עשה עמנו והוציאנו ממצרים, והיה זה לך לאות על זרוע עזך, כטעם 'כִּי תִפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ אָתָּה' (תהלים פט, יח). והנה האות כאות המילה והשבת. ובעבור שהכל בכלל הוא האות על היד העתיקו אבותינו ממשה מפי הגבורה שיהיה בית אחד" (שמות יג, טז). אין במקרא פרטים לגבי אופן קיום המצווה, או אזכור על אנשים שקיימו את המצווה[1]. במאמר זה נעסוק בתפילין שנמצאו במערות מדבר יהודה, ובמערות קומראן בפרט, מסוף ימי בית שני.

תפילין של ראש (מימין) ושל יד (משמאל).
מתוך ויקימדיה

בתי התפילין ממערות מדבר יהודה[2]

קרוב ל-30 בתי תפילין[3] נתגלו במערות במדבר יהודה: רובן נתגלו במערות  קומראן ושני בתי תפילין נוספים נתגלו מחוץ לאזור קומראן: בית תפילין אחד נתגלה במערה שבוואדי מורבעת ; ובית תפילין נוסף נתגלה ב'מערת המגילות' שבנחל צאלים. משערים, שהן מהמאה הראשונה לספירה, מתקופת המרד הגדול או מהמאה השנייה לספירה  מתקופת מרד בר כוכבא – סוף ימי בית שני[4].

מספר השערות נאמרו לגבי ריבוי התפילין במערות קומראן: שהייתה זו גניזה של תפילין או מפעל המייצר תפילין או שתפילין של כת קומראן היו שונות, ומי שהצטרף לכת, הביא את התפילין הקודמות וגנזן. אפשרות נוספת, שכת קומראן אפשרה לחבריה לקיים את מצוות התפילין בדרכים שונות והייתה זו למעשה חברה פלורליסטית.

מבין בתי התפילין שנתגלו, ניתן להבחין בין בתי תפילין בעלי תא אחד, המזוהה כ'תפילין של יד', לבין בתי תפילין בעלי ארבעה תאים, המזוהה כ'תפילין של ראש'. העובדה שבכל מערה נתגלו יותר מסוג אחד של בתי תפילין, מוכיחה שהנוהג היה, להניח תפילין של יד ותפילין של ראש בו זמנית, כפי שנהוג כיום.

מתוך בתי התפילין בעלי ארבעה תאים (תפילין של ראש), שפורסמו ממדבר יהודה, רובם הם מ'הטיפוס הפשוט' – בו רק שורה אחת של תפרים מפרידה בין התאים ושאר בתי תפילין הם מ'הטיפוס המפוצל' – בו התאים מופרדים זה מזה באמצעות חתכים בעור ובאמצעות תפרים מסביב לכל תא. יש יסוד להניח שההבדל בין שני הטיפוסים אינו מקרי, אלא הוא משקף שתי שיטות הלכתיות בהבנת ציווי התורה "וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (שם), כפי שמשתמע מציווי המכילתא: "...תלמוד לומר לטוטפות לטוטפות, הרי ארבע טוטפות אמורות. או יעשה ארבעה כיסין של ארבע פרשיות, תלמוד לומר 'לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ' (שמות יג, יט), כיס אחד של ארבע פרשיות" (מכילתא שמות יג, ט). בעל המדרש מסתפק: אם המילה "טוטפֹת" מלמדת על ריבוי של ארבע יחידות מובחנות, אולי יש להפרידן לגמרי לתוך ארבעה כיסים נפרדים? לבסוף נדחתה אפשרות זו: על פי המכילתא – מכיוון שבמקום אחר התורה קוראת לתפילין של ראש "זִכָּרוֹן" בלשון יחיד, נמצאנו למדים שאומנם מחד גיסא יש לחלק תפילין של ראש לארבע פרשיות או טוטפות נפרדות, אך מאידך גיסא אין להפרידן לגמרי לתוך 'כיסים' נפרדים.

יריעות התפילין ממערות קומראן[5]

מספרן של יריעות התפילין שנמצאו בקומראן הוא מכובד – בסך הכל נמצאו שרידיהן של 30 יריעות שונות. יריעות התפילין (עליהן נכתבו פרשיות התפילין) הן זעירות ודקיקות ביותר ואף הכתב שעליהן זעיר. בדומה לכך בתי התפילין שנמצאו בקומראן הם קטנים ביותר[6], והשיוך ההדדי מתבקש.

התפילין מקומראן הכילו בחלקן, פרשות נוספות על אלו שקבעו חז"ל: "זאת חוקת הפסח" (שמות יב, מג-נא) , "עשרת הדיברות" (דברים ה, א-יח), "את הדברים" (דברים ה, יט – ו, ג) ו"ועתה ישראל" (דברים י, יב – יא, יב). לאחר חקירת פרשיות התפילין שנמצאו, התברר כי לפרשיות אלו גבולות מוגדרים כמו לארבע הפרשיות ה'קלסיות'. פרשיות אלו צמודות לפרשיות ה'קלסיות', לפניהן, כך שלמעשה מדובר בגרסה מורחבת של פרשיות התפילין: לפני פרשיות "קדש לי כל בבכור" (שמות יג, א-י) ופרשת "והיה כי יביאך" (שמות יג, יא-טז) באים הפסוקים של "זאת חוקת הפסח" (שמות יב, מג-נא); לפני פרשת "שמע ישראל" (דברים, ו, ד-ט) באים הפסוקים של "עשרת הדיברות" (דברים ה, א-יח) ושל "את הדברים" (דברים ה, יט – ו, ג) ולפני פרשת "והיה אם שמוע" (דברים יא, יג-כא) באים הפסוקים של "ועתה ישראל" (דברים י, יב – יא, יב).

מבין 30 היריעות שנמצאו בקומראן, רק יריעה אחת, מכילה פסוקים שאינם נמצאים בגבולות שצוינו. עובדה זו וכן העובדה שחלק מן היריעות השתמרו בשלימות או כמעט בשלימות, מאפשרות לקבוע בוודאות שלפנינו גירסה מורחבת של פרשיות התפילין, ולא שיטה שונה, שלפיה יש לכתוב בתפילין פרשיות אחרות או נוספות על אלו שקבעו חז"ל.

כמו כן קשה לדעת, האם גם בגירסה המורחבת, הופיעו תמיד כל הארבע הפרשיות ובשלימותן, כי חלק מהיריעות הן יריעות של ראש שלא נמצאו מהן כל ארבע היריעות ועל כן אין לדעת מה עוד נכלל בהן אך לא שרד. יריעות אחרות הן במצב גרוע יותר: מדובר בפיסות בודדות ובהן מספר פסוקים מפרשיות התפילין ואי אפשר לדעת אם הן של יד או של ראש, וודאי שאין לדעת אילו פרשיות נכללו בהן.

אולם למרות השינויים בין התפילין ממערות ממדבר יהודה לתפילין של היום, הדמיון במרחק של כ-2000 שנה וההמשכיות העולה ממנו מרשימים ומרגשים.

---

[1] אמנם, יש מפרשים את הפסוק: "וָאֶקַּח הַנֵּזֶר אֲשֶׁר עַל-רֹאשׁוֹ וְאֶצְעָדָה אֲשֶׁר עַל-זְרֹעוֹ" (שמואל ב, א, י) כמדבר על תפילין (תרגום יונתן :"ואצעדה אשר על זרועו - וטוטפתא דעל דרעיה"), אך נראה שפירוש זה אינו הכרחי, ויכול להיות שמדובר על תכשיטים שהיו בזרועו ועל ראשו של שאול, וכן משמע בספר במדבר שמדובר בתכשיט: "אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי-זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז" (במדבר, לא, נ). אולם, עדיין פירוש זה לא מתבטל כליל, שכן ישנם סימנים הן מחז"ל (מסכת שבת, פרק ו, משנה ה), והן מפרשנים פשטניים אחרים (רשב"ם) שמשמעותה הפשטנית של "טטפות" הוא "תכשיט". ולכן, יכול להיות שהפסוק שבשמואל מציין את התפילין בכינויו המקראי-פשטני

[2] על פי המאמר "הבחנה טיפולוגית בין שני סוגים של בתי תפילין מקומראן", יונתן אדלר, מחקרי יהודה ושומרון קובץ כח, מס' 1 ,2019 ,עמ' 81-99, הוצאת אונ' אריאל.

[3] אנו משתמשים במונח "בית תפילין" ולא "קציצה", מפני שהמונח האחרון משמש בפיהם של תנאים ואמוראים על פי רוב כדי לתאר רק חלק מסוים בבית התפילין – ארבעת התאים שבהם מניחים את יריעות התפילין.

[4]  מעולם לא בוצעה על בתי התפילין ממדבר יהודה בדיקות פחמן-14 בגלל מידותיהם הזעירות של בתי התפילין ואופיין ההרסני של בדיקות אלו.

[5] על פי המאמר "התוכן והסדר של פרשיות התפילין מקומראן, וההלכה של חז"ל", ד"ר דוד נחמן, קתדרה 112, תמוז ה'תשס"ד, עמודים 19-44.

[6] באתר "אוצרות המדינה" – ממצאים נבחרים מאוצרות רשות העתיקות, תפילין של ראש עשויות ארבע בליטות בתים, ממערת קומראן, באורך: 2 ס"מ וברוחב: 1 ס"מ.

© כל הזכויות שמורות למחבר