מדוע הגמל אינו כשר?

 מאת: אורן סעיד

התורה מציינת שהגמל אינו כשר, משום שפרסתו איננה מחולקת לשניים לגמרי, שהרי אצבעותיו מחוברות מלמטה.

בפרשתנו אנו קוראים שישנם שלושה סימני כשרות בבהמה טהורה וכשרה: מפרסת פרסה, שוסעת שסע ומעלת גרה.  הפרסה היא חלק קרני קשה המכסה את קצה כף רגלה של הבהמה. על פרסה להיות "שסועה" כלומר להיות מחולקת לשניים לכל אורכה. ישנן בהמות בעלות פרסה שלמה, כמו סוס וישנן בהמות בעלות פרסה שסועה, כמו פרה.

בפרשתנו אנו קוראים על כך שהגמל אסור באכילה, משום שאינו מפריס פרסה: "אַךְ אֶת זֶה, לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה  וּמִמַּפְרִסֵי הַפַּרְסָה:  אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא , וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם" (יא, ד). פסוק זה עורר תמיהה, שכן מבחינה אנטומית הגמל אכן מפריס פרסה ואף שוסע שסע פרסות, כמו כל בעלי החיים מסדרת מכפילי פרסה (ראה להלן על סדרה זו).

רש"י על הפסוק "לְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר הִוא מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֶׁסַע אֵינֶנָּה שֹׁסַעַת וְגֵרָה אֵינֶנָּה מַעֲלָה טְמֵאִים הֵם לָכֶם" (שם, כו) מבאר: "מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת - כגון גמל שפרסתו סדוקה למעלה, אבל למטה היא מחוברת". הגמל הוא בעל פרסה שאינה מחולקת לשניים לגמרי, משום שבתחתית הפרסה  ישנה רפידה גמישה, המחברת את שתי אצבעות הגמל, היוצרת משטח-דריכה רחב ותפקידה למנוע מהגמל לשקוע בחול [1]. כמו כן, הרפידה הגמישה מקלה על ההליכה ומונעת זעזועים מן הגמל ורוכבו. הרפידה הגמישה מחופה מלמטה בעור גלדני וקשה שתפקידו לעמוד בפני החום הצורב של החול במדבר.

מדוע התורה נקטה בגמל לשון הווה "וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס"?

כף רגל של גמל.
פרסותיו אינן חלוקות מלמטה.
מתוך ויקימדיה

המלבי"ם מבאר על פי זה, מדוע התורה נקטה בגמל לשון הווה "וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס" (שם), ולא בלשון עבר כפי שנקטה לגבי הארנבת – "וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה" (שם, ו): "את הגמל כי מעלה גרה  - .... גם בדרך הפשט בשינוי לשון הכתוב: שבגמל אמר 'וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס' (שם)... ובארנבת אמר 'וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה' (שם, ו). כי יש הבדלים [2]: שהגמל פרסותיו מופרסות וחכמי הטבע חושבים אותו בין מפריסי פרסה. אמנם כיון שפרסתו אינה שסועה לשתים, כי מחובר בסופו, אינו בכלל מפריס פרסה האמור בתורה ; שצריך שיהיה שסוע לשתים; ועל כן תפס הלשון "פרסה איננו מפריס"... ופירושו שהגם שנעשה בו פעולת ההפרסה ולא נוכל לומר בו "פרסה לא הפריס"  -  בכל זה איננו מפריס, רוצה לומר, אין בו תואר זה שיקרא "מפריס פרסה" לעניין סימני טהרה... אבל בארנבת שלא נמצא במינו פרסה כלל אמר לשון הפשוט  -  'וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה' (שם, ו)" (סימן עג, ויקרא יא, ד). כלומר, אצל חוקרים רבים הגמל מסווג בין מפריסי פרסה. אולם פרסותיו אינן שסועות מספיק, שיוכל להיחשב מבחינה הלכתית בין מפריסי פרסה, כי הוא אינו "שוסע שסע" כדרוש. לכן אי-אפשר היה לכתוב לגביו בלשון עבר, מאחר והוא אכן התחיל להפריס פרסה, אך לא בצורה מספיקה מבחינה הלכתית. לעומת זאת, הארנבת, לא מפריסה פרסה כלל.

ברם, יש להקשות, מדוע התורה מציינת שהגמל טמא, משום שאינו "מפריס פרסה" ולא בגלל שאינו "שוסע שסע" – שפרסתו אינו מחולקת לשניים לגמרי ?

כך הקשה בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות": "כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע  - פירש רש"י:  למעוטי  גמל  שפרסותיו  סדוקות מלמעלה  ומלמטה  הם  מחוברות, וצריך עיון דאם כן היה לו למעט גמל מדין שסועה ולכתוב ושסע איננו שוסע" (יא, ג).

על מנת לנסות לתרץ את הקושיה של בעלי התוספות, נדון במונח "מַפְרֶסֶת פַּרְסָה".  האבן עזרא והרשב"ם (ויקרא יא, ג) סוברים, ש"מפריס פרסה" הוא בעל פרסה. ברם,  התרגומים וכן רש"י סוברים, שהמונח "מפרסת" איננה פרסה אלא מלשון סדוק, כלומר פרוס. בתרגום אונקלוס מתרגם: "כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה - כֹּל דִי סְדִיקָן פַּרְסָתָא" (ויקרא יא, ג) וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל "כָּל דִ סְדִיקָא פַּרְסָתָא". כך גם סובר רש"י: "מפרסת – כתרגומו: סְדִיקָא: פרסה - פלאנט"ה בלע"ז [=כף רגל]" (שם). אם "מפרסת פרסה" כולל בתוכו גם שהפרסה צריכה להיות חלוקה (פרוסה) למה צריך את הסימן של "שוסע שסע"? מתרץ רש"י: "ושסעת שסע - שמובדלת מלמעלה ולמטה בשתי צפרנין, כתרגומו ומטלפא טלפין, שיש שפרסותיו סדוקות מלמעלה ואינן שסועות ומובדלות לגמרי שמלמטה מחוברות". הצורך בסימן הנוסף "שוסעת שסע" נובע מתוך כך שיתכנו מינים, כמו הגמל, שפרסתם אמנם סדוקה אך ורק מלמעלה ולכן התורה הוסיפה גם את הצורך בשסע בחלק התחתון של הפרסה [3].

מבאר ב"שפתי חכמים" על פירוש רש"י הנ"ל, המובא גם בחומש דברים, שכשהתורה אומרת על הגמל "וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס" הכוונה שאינו "שוסע שסע", כלומר, שפרסתו אינו "סדוקה": "לא שמפרסת מגזרת פרסה, שאילו היה מפרסת מגזירת פרסה, היה הגמל הכתוב בו, ופרסה איננו מפריס, שאין לו פרסה שידרוך על הארץ וזה אינו, לכך פירש מפרסת לשון סדק כלומר שהפרסה סדוקה " (דברים יד, ו).  

על פי ביאור ה"שפתי חכמים", ניתן לתרץ את קושיית "בעלי התוספות" הנ"ל כך: שהתורה אומרת שבעל חיים צריך להיות "מפרסת פרסה" הכוונה, שלבעל החיים צריכה להיות פרסה ושהפרסה תהיה חלוקה [4] (אך לא בהכרח חלוקה לגמרי). ברם, שהתורה אומרת על הגמל למשל, על צד השלילה: "איננו מפריס פרסה", הכוונה שפרסותיו אינן חלוקות דיו, על מנת להכשירו באכילה. ולכן המונח " איננו מפריס פרסה" כולל בתוכו גם את חוסר הסימן "שוסע שסע". מסיבה זו, התורה ציינה כי הגמל אינו כשר מאחר ואינו "מפריס פרסה".

ביאור זה יוצא למעשה, גם מדברי המלבי"ם לעיל: שכשהתורה אומרת על הגמל "וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס" – בלשון הווה, הכוונה שאינו "שוסע שסע", כלומר, שפרסתו אינו "סדוקה", מחולקת מלמעלה וגם למטה. כנראה מסיבה זו אומר הרמב"ם בספר המצוות שיש רק שני סימנים לבהמות הכשרות: "... אבל מאמרו (שם) כל בהמה מפרסת פרסה ומעלת גרה בבהמה אותה תאכלו הנה הודיע שכל מי שאין בו שני הסימנין האלו יחד הוא מוזהר מאכילתו וכו '" (מצות לא תעשה קעב).

ביאור זה יוצא, גם מתיאור התורה, מדוע החזיר אינו כשר: "וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא, וְלֹא גֵרָה טָמֵא הוּא לָכֶם; מִבְּשָׂרָם לֹא תֹאכֵלוּ, וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ" (דברים יד, ח). החזיר, שהוא מפריס פרסה ושוסע שסע (והוא טמא משום שאינו מעלה גרה), התורה מכנה אותו רק "מפריס פרסה". מכאן, ש"מפריס פרסה" כולל בתוכו [5] גם "שוסע שסע".

סדרת מכפילי פרסה [6]

מכפילי פרסה היא סדרה גדולה ומגוונת של יונקים פרסתנים (בעלי פרסות) הקרויים גם שסועי פרסה. הקבוצה כוללת כ-220 מינים. המאפיין העיקרי של הסדרה, הוא מספר זוגי של אצבעות, המכוסות בפרסות. לכל המינים חסרה האצבע הראשונה, השנייה והחמישית קטנות או לא קיימות ועיקר משקל הגוף הוא על האצבע השלישית והרביעית. צורה זו מהווה התאמה לריצה ויעילה למהירויות גבוהות. למשפחת החזיריים יש 4 אצבעות בכל רגל, בעוד שלמשפחות האייליים, הפריים והגמליים יש שתי אצבעות בכל רגל.

כל היונקים הכשרים שייכים למכפילי פרסה, כגון כבש, עז, בקר, האיילים, הצבי ועוד. עם זאת, רק חלק קטן מבעלי החיים השייכים לקבוצה זו מוגדר ככשר, וזאת משום שנדרש לכך סימן נוסף והוא העלאת גירה. הגמל כאמור, למרות היותו שייך למשפחה זו, ועל אף שהוא גם מעלה גרה, אינו כשר, משום שפרסתו איננה מחולקת לשניים לגמרי, שהרי אצבעותיו מחוברות מלמטה.

---

[1] על פי התקליטור "אל הנגב" מאת אופירה גל, 1998, בספריה הוירטואלית של מטח, בערך "גמל".

[2] המלבי"ם מתייחס בפירושו גם לשינוי הלשון לגבי השפן: "פרסה לא יפריס" בלשון עתיד. אנו הבאנו כאן את הנצרך להבנת העניין, מדוע הגמל אינו כשר דרך ההבדל הלשוני בין גמל לארנבת.

[3] ראה גם מאמרו של ד"ר משה רענן, בפורטל הדף היומי, "סימני בהמה וחיה נאמרו מן התורה – מעלי גרה", חולין נט, א.

[4] כך כותב המלבי"ם במפורש:

"כל בהמה מפרסת פרסה וגו' וממפריסי הפרסה השסועה . . תרגם אונקלוס "וכל בעירא דסדיקא פרסתא... ". א"כ מפרש ממפריסי הפרסה השסועה - שהפרסה היא שסועה. ונראה לי שיש שלושה סימנים להתיר: מעלה גרה, ומפריס פרסה - פרסה הוא פלאנטא, ומפריס היינו שיהא חלוקה לשתים, והסימון הג' הוא השסועה - שיהיה ההפרסה של הפרסה חלוקה לשתים, לא מחוברת בסופו" (דברים יד, פסוק ב, סימן צא).

[5] אמנם בחומש ויקרא, התורה אומרת לגבי החזיר: "וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה וְהוּא גֵּרָה לֹא יִגָּר טָמֵא הוּא לָכֶם" (ויקרא יא, ז). התורה מוסיפה כאן "וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה" ! לכאורה זה מיותר וסותר את תירוצינו, כי כבר התורה אמרה "כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא"?  וצריך עיון. יתכן שהתורה רוצה להדגיש, שהחזיר אינו כשר, למרות שאין בו את החיסרון של הגמל – שפרסותיו מחוברות למטה, בכל זאת החזיר טמא, כי אינו מעלה גרה. לכן התורה מדגישה: "וְשֹׁסַע שֶׁסַע פַּרְסָה".

הערה נוספת, בחומש דברים התורה כותבת כך: "אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ, מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה, וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה:  אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה, וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם, לָכֶם" (דברים יד, ז). בחומש דברים התורה הוסיפה את המילה "הַשְּׁסוּעָה" (בביטוי "וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה"). לאור דברינו, מילה זו מיותרת, כי כבר התורה אמרה "וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה", ו"שוסע שסע" נכלל כבר בביטוי "מפריס פרסה". אכן, רש"י על הפסוק הנ"ל, תירץ על פי הגמרא בנידה, ש"השסועה" היא חיה אחרת: "השסועה - בריה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות (נדה כד, א), אמרו רבותינו: למה נשנו בבהמות מפני השסועה, ובעופות מפני הראה, שלא נאמרו בתורת כהנים" (שם).

[6] על פי ויקיפדיה בערך "מכפילי פרסה".

© כל הזכויות שמורות למחבר