על האובניים

 מאת: אורן סעיד

נראה שהיולדת ישבה או קרסה על האובניים, על מנת להקל על המיילדת את גישה אל הוולד היוצא מהרחם וכן להקל על הוולד את הגיחה מן הרחם

בפרשתנו אנו קוראים שפרעה מצווה את המילדות העיבריות שפרה ופועה להמית כל ילוד זכר: "וַיֹּאמֶר בְּיַלֶּדְכֶן אֶת הָעִבְרִיּוֹת, וּרְאִיתֶן עַל הָאָבְנָיִם:  אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִוא וָחָיָה" (א, טז). מהן  האובניים?

רש"י מפרש: "על האבנים – מושב האשה היולדת, ובמקום אחר קוראו משבר, וכמוהו (ירמיהו יח,  ג): 'עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם', מושב כלי אומנות יוצר חרס". נראה שהיולדת ישבה או קרסה על האובניים, על מנת להקל על המיילדת את גישה אל הוולד היוצא מהרחם וכן להקל על הוולד את הגיחה מן הרחם. רש"י מציין שבמקרא יש לאובניים משמעות נוספת: האובנים הוא המשטח עליו יוצר הקדר את כלי החרס.  

בתלמוד בבלי מבואר הקשר בין עבודת הקדר באובניים לבין האשה היולדת: "ואית דאמר כדכתיב: 'וָאֵרֵד בֵּית הַיּוֹצֵר וְהִנֵּה הוּא עֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם' (ירמיהו יח,  ג), מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע אף אשה ירך מכאן וירך מכאן והולד באמצע" (סוטה, יא, ב). ברש"י מובא הסבר נוסף: " סימן גדול - ...להכי קרי ליה למשבר של אשה אבנים כדכתיב גבי יוצר כלי חרס אבנים ואשה נמי ליוצר דמיא" (סוטה, שם). כלומר, כמו שהקדר יוצר כלי חרס, כך האשה היולדת "יוצרת" ילדים.

אובניים מגלגלי עץ.
יוצר: Julo
מתוך ויקימדיה

השד"ל מבאר: "יש מפרשים כסא היולדת, ויש מפרשים על הרחם; לדעת קצת המילה מן אבן, ולדעת אחרים מן בנה ובן; וגזניוס אומר שהם שתי אבנים, האחת שוקעת, ואחרת על גבה למכסה ובשוקעת היו רוחצים התינוק הנולד; וכן העיר תיוינוט (Thevenot) כי מלכי פרס היו מצווים להמית בשעת הרחיצה את בני קרובותם; ולפי זה אבנים הנאמר כאן הוא דומה לאבנים הנאמר בירמיה (יח, ג)" (שם). השד"ל מביא את הפירוש של המלומד הגרמני וילהלם גזניוס (1786-1842),  שהאובניים המשמשות את היולדת היו מורכבות משתי אבנים: האחת שוכבת והאחת עליונה כאשר  על האבן התחתונה היו רוחצים את היילוד; וזה בדומה לאובניים המשמשות לעשיית כלי חרס המורכבות משתי אבנים - באבן התחתונה היה שקע ובאבן העליונה הייתה בליטה מתאימה; כדי להפעיל את האובניים האלו היה צורך במישהו נוסף שיסובב אותם בזמן שהקדר יוצר את הכלי.

בתקופות מאוחרות יותר, הפסיקו את השימוש בשתי אבנים לצורך עשיית כלי חרס. הציר התארך כדי לאפשר לקדר להפעיל את האובניים בעצמו. משיכה באמצעות היד או דחיפה/בעיטה באמצעות כף הרגל הזיזו גלגלי תנופה שהיו עשויים עץ בדרך כלל. גלגל התנופה היה מחובר באמצעות ציר למשטח עגול שעליו מניחים את החֵמָר. על גבי המשטח הזה יוצרים את צורת הכלי חרס[1].

השד"ל מציין, שהמושג "אובנים", הוא מלשון אבן, משום שהאובניים הקדומות היו מורכבות משתי אבנים; או מלשון בן או בנה, כפי שמבואר במדרש תנחומא, בגלל שזה מקום שהוולד נבנה שם: "...'וראיתן על האבנים' (שם) - במקום שהוולד נבנה" (ויקהל, סימן ד).  בלשון חז"ל, כסא היולדת (מושב הלידה) נקרא גם  "מַשְׁבֵּר שֶׁל חַיָּה" (משנה כלים כג, ד).

באחד הפפירוסים המצריים מוזכרים שתי אבנים של לידה. גם בטקסטים בבליים יש רמז לאבנים של לידה. אצל עמים פרימיטיביים נודע גם היום המנהג להשתמש בשתי אבנים ; על כך מעידים נוסעים בתוניסיה, במצוע (מאסאווה) על גדות ים סוף ובפרס[2].

החוקר סקוט מורשאוסר (Scott Morschauser) טוען שהמונח אובניים של קדרים משמש בד"כ בספרות הדתית המצרית העתיקה וכן באומנות המצרית העתיקה בקשר להריון. הוא משער שבאופן מטפורי האובניים מתייחסות לנשיאת העובר ברחם האשה במהלך ההריון וכי פרעה ציווה את המילדות להמית את העוברים הזכרים בבדיקות טרום-לידתיות[3].

 

---

[1] על פי ויקיפדיה בערך "אובניים".

[2] על פי אנציקלופדיה מיקראית בערך "אובניים". הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950.

 [3]מתוך הספר: "The Child in the Bible" מאת Marcia J. Bunge,Terence E. Fretheim,Beverly Roberts Gaventa‏ עמוד 29.

© כל הזכויות שמורות למחבר