אכילת בשר וצמחוניות

 מאת: אורן סעיד

מבחינה רפואית אין תועלת מרובה בדיאטה צמחונית או טבעונית, שכן לא ידוע על השפעה מזיקה של מזון מן החי שאינו מעובד, ובתנאי שהוא נאכל במינון הנכון

נאמר בפרשתנו: "כִּי יַרְחִיב ה' אלקיך אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר" (יב, כ). כשהיו ישראל במדבר קרובים אל המשכן נאסר להם בשר תאווה, והיו אוכלים רק בשר זבחי שלמים; כלומר, היה מקדיש את הבהמה ומקריבה שלמים, ואוכל את החלקים השייכים לבעלים. כאשר באו לארץ ישראל, ורובם היו רחוקים ממקום המקדש, הותר להם לאכול בשר חולין.

רש"י מסביר על פי תלמוד בבלי מסכת חולין (פד, א): "כי ירחיב  - למדה תורה דרך ארץ שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבת ידיים ועושר" ; כלומר,  שאם אין לאדם ממון הרבה, אל ירגיל עצמו באכילת בשר, שאם יעשה כן הוא עלול לירד מנכסיו ולהצטרך לבריות. לכן בתלמוד בבלי חולין (שם) ממליצה למי שאין לו די כסף לקנות בשר, להסתפק במזונות אחרים: ירק , דגים ועוד[1]. 

בשר מיושן בקירור.
בשר אוכלים מתוך רחבת ידיים.
מתוך ויקיפדיה

במשך אלפי שנים היה הבשר נדיר והושג רק לאחר מאמצים מרובים, לעתים תוך סכנת חיים ממש. במשך תקופות ארוכות היה זה מאכלם של החזקים, העשירים, המנהיגים ובעלי מזל שיכלו להשיגו[2]. לכן הבשר הוא מאכל "אצילי", והוא סמל הכוח. משום כך  אנשים היו קונים בשר, גם אם היה צורך לוותר על מוצרים אחרים לשם כך.  לכן התורה הדריכה אותנו, ע"פ הגמרא בחולין (שם),  לאכול בשר רק במצב של "כִּי יַרְחִיב ה' אלקיך אֶת גְּבוּלְךָ" – למי שמצבו הכלכלי מרשה זאת.

אמנם, יש כאלה  הנמנעים מאכילת בשר, בעלי חיים ותוצריהם, לאו דווקא מסיבות כלכליות כי אם מסיבות רפואיות או דתיות[3]; ויש הנמנעים מאכילת בשר, בעלי חיים ותוצריהם מסיבות שמקורן בעקרונות הומאניים ומצפוניים.  הצמחונים הפשוטים, נמנעים מאכילת בשר אדום בלבד. אחרים מוציאים גם את העופות מן התפריט, ואחרים נמנעים גם מדגים. צמחונים קשוחים יותר, הטבעונים, דוחים גם מוצרי חלב, חמאה וגבינות. הם צורכים מזון מן הצומח בלבד.

מהו יחס התורה לצמחונות ולטבעונות[4] ?

  לפי השקפת תורת ישראל האדם הוא נזר הבריאה, וכל היקום, כולל בעלי החיים, ניתנו תחתיו לשמשו ולסייע לו (בראשית א, כח; תהילים ח, ז-ט).  לכן יש מי שכתבו[5], שהצמחונות אסורה לפי השקפת התורה, שכן כל מה שלא אסרה תורה הרי הוא מותר, והמונע עצמו מכל דבר היתר הרי הוא חוטא. ועוד, שיש תקופות בשנה שיש חיוב לאכול בשר, כגון בימים טובים.

לעומת זאת, יש מי שכתבו[6], שאין הצמחונות והטבעונות נוגדים במאומה את דרך התורה, שכן לא חייבה התורה לאכול בשר אלא כזית בליל הפסח בלבד, והפורש מבשר ומוצריו מטעמי בריאות אינו חוטא, וגם בשבתות וימים טובים  אינו חייב לענגם בבשר דווקא, אמנם כהן בזמן שבית המקדש היה קיים לא יכול היה להיות צמחוני, כי היה צריך לאכול בשר קדשים.

מהו היחס המדע לצמחונות?

מבחינה רפואית אין תועלת מרובה בדיאטה צמחונית או טבעונית, שכן לא ידוע על השפעה מזיקה של מזון מן החי.

הבשר הוא ספק טוב של חלבונים, ומהווה מקור חשוב גם לברזל, ולוויטמינים  B1, B2, B6, B12 ואחרים מקבוצת B, וכן לזרחן, למגנזיום ולאבץ. אך, הבשר מספק גם חומרים נוספים פחות רצויים: השומנים. על פי תוצאות מחקר, מבית הספר לבריאות הציבור של הרווארד, צריכה של 50 גרם בשר מעובד ביום (נקניקיה אחת או 1-2 פרוסות נקניק) קשורה בסיכון גבוה ב-42% לחלות במחלת לב ובסיכון גבוה ב-19% לפתח סוכרת מסוג 2. לעומת זאת, אכילת בשר לא מעובד נמצאה כלא קשורה בסיכון לפתח מחלות לב או סוכרת[7].

מבחינה תזונתית, בשר מעובד ולא מעובד מכילים את אותה כמות שומן רווי וכולסטרול. אולם, בשר מעובד מכיל כמות גבוהה פי 4 בממוצע של נתרן ו-50% יותר ניטרטים המשמשים לשימור[8]. מכך מסיקים החוקרים, שההבדלים בכמות המלח והחומרים המשמרים, ויתכן שגם שינויים בבשר המתרחשים בתהליך העיבוד, הם אלו שיכולים להסביר את הסיכון הגבוה יותר לתחלואה. מלח במזון ידוע כמעלה את לחץ הדם, שהוא גורם סיכון משמעותי למחלות לב. במחקרים שנערכו בבעלי חיים, ניטרטים, המשמשים לשימור המזון, מקדמים את טרשת העורקים ומגבירים אי-סבילות לגלוקוז, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלות לב ולסוכרת[9]. אך אין פירושו של דבר, שצריך להימנע לגמרי מאכילת בשר. די אם נאמץ לנו את המלצת התורה:

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: בְּתֵת ה' לָכֶם בָּעֶרֶב בָּשָׂר לֶאֱכֹל", מבאר רש"י: "בשר לאכול - ולא לשבוע - למדה תורה דרך ארץ שאין אוכלין בשר לשובע" (שמות טז, ח). כלומר, יש לאכול בשר במינון הנכון ואין להגזים בצריכתו (דבר שבעצם נכון  לגבי כל סוג מאכל).

יש לציין, שאין תפריט צמחוני או טבעוני, גורם בהכרח, נזקים לאדם בריא, גם אם נאכל לאורך ימים. למרות שלחלבון מן הצומח ערך ביולוגי נמוך מזה הבא מן החי, ניתן להשלים את החסר ע"י תפריט מגוון המכיל דגנים, קטניות ואגוזים (אצל צמחונים אף חלב וביצים). איזון כזה דורש ידיעות יסודיות בתורת התזונה, והרכב תפריט ללא הידע הזה עלול לגרום למחסור בחלבון על כל תוצאותיו, בייחוד לטבעונים. חשיבות רבה נודעת לאיזון כזה בתזונת ילדים, הזקוקים לחלבון לגדילה, וכן לנשים בתקופת הריון או הנקה. הטבעוני אינו מקבל במזונו ויטמין B12, הנמצא במזון מן החי בלבד, ובלעדיו מופיעים סימני חוסר (אנמיה והפרעות במערכת העצבים המרכזית) כעבור מספר שנים[10]. 

פרופ' עזרא זוהר כותב[11]: "בהקשר הטבעונות או הצמחונות חוזרת ונשמעת שוב ושוב הטענה שבשר 'אינו בריא' , שאין זה טבעי לאכול בשר, שבשר מכיל חומרים רעילים ועוד ברוח זו. לכל הטענות הללו אין כל אחיזה במציאות, ואין להן אישור משום מחקר מדעי. בשר נאכל ע"י המין האנושי מאז שהחלו לצוד הרחק בעבר בתקופה הטרום-היסטורית. בשר ודגים נספגים בקלות, ולמעשה בשלמותם. הם מכילים חומצות-אמינו חיוניות וחומרים אחרים שהגוף זקוק להם. מה שנוגע לתכולת השומן של הבשר: אפשר ואפשר להשיג בשר רזה, שבו כמות השומן מזערית. אפשר גם לצרוך כבד או אברים פנימיים אחרים, העניים יותר בשומן. יש גם אפשרות להסיר את כל השומן לפני ההכנה, ולהכין את הבשר בגריל ולא בטיגון. אין כל מקום להנחה שבשר כשלעצמו מזיק, ולכן אין כל צורך לוותר עליו".

---

[1] "יָכוֹל יִקַּח אָדָם מִן הַשּׁוּק וְיֹאכַל תַּלְמוּד לוֹמַר וְזָבַחְתָּ מִבְּקָרְךָ וּמִצֹּאנְךָ,  יָכוֹל יִזְבַּח כׇּל בְּקָרוֹ וְיֹאכַל כׇּל צֹאנוֹ וְיֹאכַל תַּלְמוּד לוֹמַר מִבְּקָרְךָ וְלֹא כׇּל בְּקָרְךָ מִצֹּאנְךָ וְלֹא כׇּל צֹאנְךָ, מִכָּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה [מאה זוז] יִקַּח לְפָסוֹ [מלשון אילפס שהוא קדירה], והיינו, לצורך בישול בקדרתו - לִיטְרָא יָרָק! ואם הוא עשיר יותר שיש לו עֲשָׂרָה מָנֶה, יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא דָּגִים! ואם יש לו חֲמִשִּׁים מָנֶה יִקַּח לְפָסוֹ לִיטְרָא בָּשָׂר! ואם יש לו מֵאָה מָנֶה יִשְׁפְּתוּ יבשל קדירה של בשר בכל יום! והיינו, שלא יאכל בשר אלא אם הוא עשיר" (חולין, שם).

[2] ראה למשל בפירוש "כלי יקר", המבאר, שהוראת התורה בפסוק "כי ירחיב", מתייחסת לכך, שאדם לא ירבה באכילת בשר מהבהמות המצויות אצלו, אלא באכילת בשר ע"י צידה דווקא – "...אבל אם לא יאכל עד אשר יצוד ביערות ובמדברות ציד חיה או עוף שיש לו סכנה וטורח גדול לצודם אז תשקוט תאוותו כי אין האכילה שווה בגודל הצער והטורח" (דברים יב, כ).

[3] ראה מאמר על "המצרים – הצמחוניים המקראיים", בפרשת וארא.

[4] מתוך אנצ' הלכתית רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג, ערך "צער בעלי חיים" עמ' 448, מהדורה ראשונה [הכרך הראשון יצא בשנת תשמ"ח (1988) בהוצאת מכון שלזינגר. הכרך השישי והאחרון הודפס בתשנ"ט (1989)].

[5] למשל, רמב"ם דעות ג א.

[6] "עשה לך רב", חלק ה',  סימן מז.

[7] Journal Article,Micha Renata,Wallace Sarah, K. Mozaffarian, Dariush,Red and Processed Meat Consumption and Risk of Incident Coronary Heart Disease, Stroke, and Diabetes Mellitus,2010,Circulation,2271-2283, 121(21).

[8] ניטריטים (נתרן חנקיתי, E-250) הם תוספי מזון המשמשים בבשר מעובד (כמו נקניקים, פסטרמות, נקניקיות) בעיקר לשמירה על צבע אדום יציב, להארכת חיי מדף, ולמניעת התפתחות חיידק הבוטולינום המסוכן.

[9] "צריכת בשר בקר - היבטים בריאותיים", ויקירפואה, שרית עטיה שמואלי - מועצת הבקר וד"ר מיכל גילאון - מועצת החלב.

[10] להרחבה ראה מאמר "מה בריא בתזונה צמחונית?", ד"ר בת חן וולף, אוגוסט 2016, באתר מכון דוידסון, מכון ויצמן למדע. 

[11] מתוך ספרו: "בריאות ללא אמונות תפלות" עמ' 104, תל אביב: זמורה-ביתן, תשמ"ז 1987.

© כל הזכויות שמורות למחבר