האקלים והבריאות

 מאת: אורן סעיד

משה רבינו שלח מרגלים כדי לחקור את ארץ ישראל. ע"פ המלבי"ם, בין הדברים שנצטוו המרגלים לחקור, הוא האקלים של ארץ ישראל.

משה רבינו שלח מרגלים כדי לחקור את ארץ ישראל: "וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב..." (יג, יח). מה נצטוו המרגלים לחקור ע"פ ציווי זה ? על כך עונה המלבי"ם [1](1809-1879) : "וראיתם את הארץ  - שהוא לראות טבע האקלים ואוירו לעניין החיים והבריאות , וזה ישוער בהשקף על הארץ בצירוף יושביה, כי ידוע שיש ארץ שאוירה טוב לפני אנשים גיבורים ולא לפני אנשים חלושי מזג, למשל מדינת אפריקא יתקיימו בה הכושים שמזגם חם וינזקו בה הלבנים שמזגם רך ואין יכולים לסבול החום הגדול ..." (שם). המלבי"ם מסביר כאן נושא חשוב, שהוא הקשר בין האקלים לבריאותנו.

היחס בין האקלים למחלות

 היפוקראטס (377-460 לפנה"ס) כבר עמד על היחס שבין האקלים למחלות [2], אולם חקירות שיטתיות ביחס שבין המחלות, מצד אחד, והאקלים, מצד שני, לא התחילו אלא בסופה של המאה ה-18 ובתחילת המאה ה-19. כל המחקרים, שנעשו אז, מגלים שתי תופעות יסודיות: יש קבוצה של מחלות מסוימות (מאלאריה, דבר, קדחת צהובה, חלירע, ואחרות), שהן שכיחות בעונת-החום באזורים חמים, וכן יש קבוצה של מחלות (דיפתריה, חצבת, שָנית, דלקת-הריאה, טיפוס הבהרות, ואחרות), שהן שכיחות באזורים קרים בעונת-הקור.

תפוצת מחלת המלריה (באדום) בעיקר באזורים החמים.
מתוך ויקימדיה

סיבות להתפשטות מחלות מסוימות  דווקא בעונת החום הן:

1. ישנן מחלות כגון: מאלאריה וקדחת צהובה, שהתפשטות המחלה תלויה בחרקים, הפרים ורבים ופעילים רק בתקופות של טמפרטורה גבוהה.

2. באזורים חמים מסייעת הטמפרטורה הגבוהה של עונת-החום לגידולם ולרבייתם של הטפילים בחלב או במזונות אחרים. כנראה, זו אחת הסיבות, שמחלות מעיים, הנגרמות ע"י טפילים שכיחות בעונה החמה.

שכיחותם של מיחושי-מעיים בחום כנגד שכיחותם של מיחושי-הנשימה בקור מוסברת ע"פ השערתו של נוֹרְת (North, 1913 ) - ע"י מה שבאווירה קרה מתכווצים (לצורך הויסות של חום הגוף) כלי-הדם שבשטח-הפנים של העור ושל ריריות הפה והאף, וכך נעשים שטחים אלה עניים בדם. צמצום אספקת-הדם לרקמות אלו גורר צמצום חיסונן מפני גורמי מחלה (טפילים וכו') שפולשים אל הגוף דרך שטחי-פניהן. גורמי החצבת, אבעבועות-רוח, דלקת-הריאה וכד', פולשים דרך ריריות הנשימה והאף, ולכן מחלות אלו הן שכיחות בחורף. באווירה חמה המצב הוא הפוך: אספקת הדם לכלי הדם ולרקמות של שטחי-הפנים היא מרובה, ולעומת זה היא מועטת יותר במעיים; מפני כן מועט יותר כוח עמידתו של הגוף בפני גורמי-מחלות, שנכנסים דרך צינור הקיבה והמעיים. אע"פ שהשערתו של נורת מתקבלת על הדעת, לא הושם אליה לב כראוי.

השערות נוספות לגבי הסיבה לשכיחותן של מיחושי-הנשימה בקור:

א.   חוסר אוורור במקומות הומי אדם גורם לריכוז גבוה של מפני גורמי מחלה (טפילים, נגיפים וכו').

ב.    טמפרטורות נמוכות גורמות לאוויר יבש יותר, שמקשה על הגוף להיפטר מריכוזים של גורמי מחלה. יתכן שגם ריבוי טיולים וביקורי קרובים בעונת החורף (במדינות המערב) מעודד את ההתפשטות.

ג.     קור מחליש את מערכת החיסון של הגוף ומגביר את יכולת השרידות של גורמי מחלה.

תקופות יוצאות דופן מבחינת חום מופלג או קור מופלג גוררות במישרין תוצאות של פורענות[3] (לפי סטטיסטיקות רחבות וחשובות שנערכו בארה"ב).

מינימום של שיעור התמותה מצוי באקלים, שחליפותו היא בין 15 ל-21 מעלות ולחותו היחסית היומית הממוצעת היא בין 60%  לבין 80% .

גזעי האדם והאקלים

במרוצת המאה ה-18 הייתה מקובלת ביותר הגישה, הטוענת שאת ההסבר להבדלים בין קבוצות שונות של בני אדם, ניתן לייחס להשפעות סביבתיות שונות, כגון אקלים, תזונה או חשיפה לאור השמש. ע"פ גישה זו, ההבדלים בין הגזעים עתידים להיעלם בהדרגתיות, אם התנאים היוצרים את ההבדלים ביניהם, קרי אקלים ותזונה, ייעלמו גם כן, או אם נסיבות אחרות ישפיעו על אופן פעולתם[4].

גזעים אנושיים שונים מסתגלים לסוגי אקלים שונים. חיוורי העור, תושבי הצפון, נכווים בהיחשפם לקרני שמש חמות, מה שאין כן לגבי כהי העור, תושבי האזורים הטרופיים.

במשך שנים רבות היתה מקובלת הדעה – וכך גם דעתו של המלבי"ם שצוטט לעיל - שבאזורים הטרופיים אין בני הגזע הלבן יכולים להישאר זמן ממושך שלמים בגופם וברוחם. אולם בזמן האחרון הוכח ברורות, שטענה זו אינה נכונה, בעיקר בגלל גילוי גורמיהן ודרכי ריפויין של חלק מהמחלות הטרופיות (דיזנטריה, מאלאריה, קדחת צהובה).  דברי המלבי"ם מתאימים לידע המדעי שרווח בתקופתו, טרם גילוי גורמיהן ודרכי ריפויין של המחלות הטרופיות שהוזכרו לעיל.

שינויי האקלים והבריאות 

כאמור, טמפרטורות חמות הן כר פורה להתפשטות חיידקים, וירוסים, נשאים ומעבירי מחלות שונים. זוהי הסיבה, שגובר החשש, שההשפעות של שינוי האקלים שפוקדות אותנו יותר ויותר בשנים האחרונות, וביניהם התחממות כדור הארץ, מסייעות מאוד להתפשטות המחלות ומחלישות את היכולת שלנו להתמודד אתן. ״מחקרים שונים מרחבי העולם מצביעים על קשר מובהק בין עליית הטמפרטורה כתוצאה משינויי האקלים לבין הפצה של מחלות שמועברות על ידי יתושים״, אומרת פרופ' שלומית פז [5], ראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה, ״מחלות שכאלה מגיעות גם לאזורים שבהם הן לא היו בעבר. את אחת הדוגמאות העיקריות לכך ראינו בפרויקט של המרכז האירופי לבקרת מחלות (ECDC) שעמדתי בראשו ובו חקרנו את הגורמים להתפשטות קדחת הנילוס המערבי באירופה: הווירוס מופיע בשנים האחרונות באזורים שבהם הוא לא היה בעבר למשל, בדרום אירופה ובמזרחה – ומתבסס בהם, כלומר, המחלה מופיעה באזור מדי שנה לאחר שעברה תהליך של אנדמיזציה (התאמה לאזור). גל חום כבד מעודד את התפרצות המחלה באזור, ולאחר מכן היא שם כדי להישאר״. בנוסף, שינויי האקלים משפיעים גם  על תפוצתם של תיקנים וזבוב הבית, אשר התפתחותם תלויה בעיקר בטמפרטורה ובלחות, והינם מעבירים פוטנציאלים של חיידקי מעיים [6].

 

---

[1] רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר .

[2] מתוך האנצ' העברית ערך "אקלים ובריאות".

[3]  יש לציין את פירוש הספורנו, שהעונש שקבלו מוציאי דיבת הארץ, מידה כנגד מידה, הוא מוות ע"י אוויר הארץ, אולי שינוי אקלימי קיצוני: "וימותו האנשים מוצאי דבת הארץ במגיפה - בְּאותָהּ מַגֵּפָה שֶׁאָמְרוּ הֵם שֶׁתִּקְרֶה בָּאָרֶץ "אכֶלֶת יושְׁבֶיהָ" (יג, לב), וְהִנֵּה פְּעֻלַּת אֲוִיר הָאָרֶץ הָיְתָה לָהֶם לְזָרָא וּמֵתוּ תֵּכֶף" (יד, לז).

[4] גם בעת העתיקה הסבירו את השונות החיצונית בין בני אדם באמצעות השפעת האקלים על הופעתם החיצונית של בני אדם, אך נוספו לך גם הסברים נוספים. ע"פ ויקיפדיה בערך "גזע (אדם)".

[5] ע"פ המאמר "המחלות שמפיץ שינוי האקלים" באתר "זווית  -סוכנות ידיעות למדע ולסביבה", יולי 2017.

[6] ע"פ הקובץ "היערכות ישראל לשינויי אקלים גלובליים", פרק א - השלכות שינויי האקלים על ישראל והמלצות ביניים, עירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור, המשרד להגנת הסביבה, לשכת המדען הראשי, ירושלים, תמוז תשס"ח, יולי 2008, עמוד 25.

© כל הזכויות שמורות למחבר