מאת: אורן סעיד
אין הזיבה קשורה להפרשת זרע, כפי שחשבו עד המאה ה-17, ואכן התורה הבדילה בין זיבה ובין הוצאת שכבת זרע
מחלת הזיבה מוזכרת בפרשתנו. פרק טו כולו מדבר על דיני הזב והזבה. הפרשה מאיברי הערווה נקראת בשם זוב, או זיבה. הזיבה היא מאיבר הערווה דווקא, ולא ממקום אחר, ודבר זה משותף לזכר ולנקבה. אלא שבנקבה יוחדה הזיבה להפרשת דם בלבד, כפי שרש"י מסביר בפס' יט: "אין זובה קרוי זוב לטמא אלא אם כן הוא אדום", דהיינו מכיל דם.
אין הזיבה קשורה להפרשת זרע, ואכן התורה הבדילה בין זיבה ובין הוצאת שכבת זרע: גבר שיצאה ממנו שכבת זרע הוא טמא עד הערב (שם, פסוק טז); לעומת זאת גבר שיצא ממנו הפרשה כתוצאה ממחלת הזיבה, חומרת טומאתו תלויה במספר הפעמים ובהפרש הזמן ביניהם: אם ראה פעם אחת - דינו כבעל קרי בלבד וטמא עד הערב. אם ראה פעמיים, תוך יום אחד או תוך יומיים רצופים, הוא טמא שבעת ימים, ועליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("שבעה נקיים"), ואח"כ לטבול במי מעיין [1]. אם ראה שלוש פעמים, במשך יום או יומיים או שלושה ימים רצופים - הרי הוא חייב (בנוסף לספירת "שבעה נקיים" וטבילה במי מעיין) גם בקרבן [2].
|
|
מבוע של מעיין. הזב צריך לטבול במי מעיין. יוצר: Florian K מתוך ויקיפדיה |
ההבדל הפיזיקאלי בין זוב לשכבת זרע
בפסוקים ב-ג נאמר: "... אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא. וְזֹאת תִּהְיֶה טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא". כאמור, התורה הבדילה בין זיבה ובין הוצאת שכבת זרע. רש"י מפרש במקום את ההבדל הפיזיקאלי בין זוב (=מה שמופרש כתוצאה ממחלת הזיבה, מוגלה) לשכבת זרע [3]: "זוב, דומה למי בצק של שעורין ודחוי ודומה ללובן ביצה המוזרת. שכבת זרע - קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת". ביצה מוזרת היא ביצה שאין אפרוח מתרקם בה בדגירה, כגון ביצה פגומה ומקולקלת, או ביצה שלא הופרתה על ידי זכר [4]. יש שפירשו [5] ש'מוזרת' - לשון חושך, שאבד הזוהר שלה.
מקור דברי רש"י הוא מאמרו של רב הונא במסכת נידה: "אמר רב הונא זוב - דומה למי בצק של שעורים... זוב - דיהה ודומה ללובן ביצה המוזרת, שכבת זרע - קשורה ודומה ללובן ביצה שאינה מוזרת" (לה ,ב). רב הונא ציין, שתכונת הזוב הוא 'דיהה', כלומר אינו קשור בעצמו, אלא קל להתפשט ולהתפרד לטיפות; בעוד ששכבת זרע היא 'קשורה', כלומר אינה נוחה להתפזר, אלא היא קשורה ודבוקה בעצמה; כלומר שכבת זרע היא בעלת צמיגות גבוהה יותר מזוב, כלומר סמיכה ועבה יותר מזוב, כמו החלבון (="לובן ביצה") של ביצה רגילה [6].
מהי מחלת הזיבה?
מחלת הזיבה (GONORRHOEA) היא מחלה מוגלתית דלקתית מדבקת הגורמת לזיהום חיידקי במיוחד באיברי המין. המחלה מדביקה גם בגבר וגם באשה, כמעט תמיד עקב קיום יחסי מין עם בן/בת זוג נגוע. יילוד עלול להידבק מאמו בעת הלידה. הסימפטומים של המחלה מתגלים בגבר מאחר ואבר המין שלו הנו חיצוני בעוד שמערכת המין הנקבית היא פנימית. תקופת הדגירה של המחלה בזכר היא 2-5 ימים. המחלה מתבטאת בהפרשה צלולה מהשופכה, אשר הופכת עד מהרה להפרשה מוגלתית מרובה בצבע לבן-צהבהב, ובהמשך הופכת לצבע צהוב-ירוק [7]; כפי שרש"י מתאר את שני שלבי המחלה, בהתחלה ההפרשה צלולה, ולאחר מכן ההפרשה היא עבה ומוגלתית: "אֶת זוֹבוֹ - כמו ריר שיוצא צלול; אוֹ הֶחְתִּים - שיוצא עב וסותם את פי האמה ונסתם בשרו מטיפת זובו" (טו, ג).
מחלת הזיבה ידועה כבר מימי קדם וכבר אז ידעו הרופאים שיש קשר בין מגע מיני והעברת המחלה. ההנחה המקובלת שהיתה בין רופאי הזמן העתיק וגם בין רופאי ימי הביניים היתה שבמחלה זו ישנה הרפייה של צינורות הזרע שאינם מוכשרים עוד להחזיק את הזרע בתוכם. רק החל מהמאה ה-17 ואילך הוברר לרופאים שהחומר המופרש ע"י החולה הנגוע במחלת הזיבה הנו מוגלה ולא שכבת זרע. כפי שראינו לעיל כבר התורה מפרידה בין זיבה לשכבת זרע. רב הונא במאמרו במסכת נדה (לה ,ב) רק מחדד ומבאר את ההבדל שהיה ידוע בין חכמים שאין זיבה ושכבת זרע קשורים ביניהם[8].
[1] חידוש מיוחד קבעה התורה בעניינו של הזב, שעליו לטבול במעיין דווקא, ולא די במקווה (ויקרא טו, יג).
[2] להרחבה ראה בויקישיבה בערך "זב".
[3] להבדל בין שכבת זרע ללובן ביצה, ראה בתלמוד בבלי מסכת גיטין, "שכבת זרע דוחה מן האור ולובן ביצה סולד מן האור" (גיטין נז, א).
[4] ע"פ רש"י במסכת נידה, לה ,ב.
[5] פירוש "תפארת ישראל", חולין פרק יב; בועז אות א.
[6] הרמב"ם מבאר את דברי רב הונא כך: "...וכשיוצא הזוב... נגרר ויוצא כמו בצק של שעורים כהה כלובן ביצה המוזרת; אבל שכבת זרע לבנה קשורה כלובן ביצה שאינה מוזרת" (הלכות מחוסרי כפרה, פרק ב, הלכה א). כאמור, דמיון זוב ללובן ביצה מוזרת הוא בעיקר לעניין צמיגותו (=סמיכותו). הרמב"ם מציין שהזוב גם דומה ללובן ביצה מוזרת לעניין הצבע ומראה, שהזוב מראהו כהה כ"ביצה מוזרת" ואילו מראה שכבת זרע, צחה כחלבון ביצה רגילה (מהר"י קרוקס, הלכות מחוזרי כפרה, שם).
[7] יש לציין שבפירוש ב"דעת מקרא" מובאת גם דעת חוקרים מסוימים שהכוונה למחלה אחרת - דלקת בקנה השתן.
[8] להרחבה ראה בספר "פירות האילן על פרשת השבוע", מאמרים על פרשת השבוע מאת חוקרי אונ' בר-אילן, מאמרו של פרופ' ישעיהו ניצן, פרשת מצורע, אונ' בר-אילן, תשנ"ח. ראה גם באנצקלופדיה הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג, בערך זב, [הכרך הראשון יצא בשנת תשמ"ח (1988) בהוצאת מכון שלזינגר. הכרך השישי והאחרון הודפס בתשנ"ט (1989)]. הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.
© כל הזכויות שמורות למחבר
מעניין מאוד, תודה רבה.
השבמחק