מאת: אורן סעיד
במעמד ברית בין הבתרים, היתה עלטה, חושך גדול, שבו אף בכוכבים בשמיים, לא ניתן היה לצפות.
לאחר שה' אמר לאברהם את הבטחתו במעמד ברית בין הבתרים, נאמר: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (טו, יז). רש"י מבאר[1] שבביטוי "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה" הכוונה כאשר שקעה החמה, אז היתה עלטה - היה חושך: "השמש באה – שקעה; ועלטה היה - חָשַך היום" (שם). מהי עֲלָטָה[2]?
הרד"ק מסביר שמדובר בחושך גדול "ואף אור הכוכבים לא נראה" (שם). האבן עזרא מבאר שני פירושים לעלטה: "ועלטה - חשך ... או פירושו: אחר בֹא האור הנראה בעבים". בפירוש "יהל אור" על האבן עזרא מבאר את פירושו השני של האבן עזרא, שהענן כיסה את האור הנראה בעננים ואף את אור הכוכבים: "וזהו שאמר שבאה השמש ואין לה אור כלל, גם לא האור הנראה בעבים, ואף אור הכוכבים לא נראה, ולזה הפירוש עלטה ענן ולא חושך כפירוש הראשון" (חומש מחוקקי יהודה, בראשית טו, יז, אות פג). אם כן, לפי פירושים אלו, הכוונה לעלטה של אור הכוכבים או של אור הנראה בעננים. הסיבות שלא ראו את אור הכוכבים או את האור הנראה בעננים:
א. כפי שביאר רבי אברהם אבן עזרא בפירושו השני, הענן, כלומר הערפל, הסתיר את אור הכוכבים ; וכן במדרש בראשית רבה נאמר ש"אֲמִיטְתָא הֲוָת" – ערפל היה (פרשה מד סימן כא).
|
|
אור הנראה בעננים לאחר שקיעת השמש באופק. חוף סמוראי, אוסטרליה. יוצר: וורן לידביטר מתוך ויקימדיה |
ב. יתכן שהיה הרבה עשן ואובך שהסתיר את אור הכוכבים, כפי שנאמר בהמשך הפסוק "וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן" (שם).
אור ה"דמדומים"
כאמור, האבן עזרא בפירושו השני מסביר שהעלטה היתה, "אחר בוא האור הנראה בעבים", וכוונתו, לאור השמש הנראה בעננים בזמן השקיעה. לאחר שקיעת השמש באופק, אור השמש לא נעלם בבת אחת, אלא במשך פרק זמן מסוים בו השמים מאדימים ואחר משחירים, עד העלמות כל אור השמש. פרק זמן זה מכונה בשם "דמדומים" על שם צבעם האדום של השמים. תופעת הדמדומים מתרחשת כתוצאה משכבת האטמוספירה של כדור הארץ הנמצאת מעלינו, ומחזירה את אור קרני השמש גם לאחר שהשמש נעלמה מעינינו[3]. אם כן, לפי פירוש זה הכוונה לעלטה של אור העננים בזמן ה"דמדומים", בנוסף לעלטה של אור הכוכבים.
"זיהום אור"
ציינו לעיל, שלפי חלק מהפרשנים, הכוונה לחושך שבו אף אור הכוכבים לא נראה. בהקשר זה, יש לציין בדרך אגב, את התנאים, לביצוע תצפיות כוכבים בשמים - אותן יש לבצע, כאשר אין דבר המפריע לראות את הכוכבים, כגון: עננים ואובך. כמו כן, בקרבת אזורים עירונים, קיים "זיהום אור": השמיים בהירים יותר בגלל האור הנובע מתאורת רחוב וממקורות אור אחרים, וכמעט שלא ניתן להבחין בכוכבים ועצמים שמימיים אחרים, דבר המשפיע על המחקר האסטרונומי.
הטלסקופ הוא הכלי המרכזי לחקר גרמי שמיים רחוקים. טלסקופים אופטיים אוספים אור נראה ומאפשרים לזהות עצמים חיוורים, הנראים הודות לניגוד בינם לבין שמי לילה חשוכים. כאשר השמיים מתבהרים בשל תאורה מלאכותית, פוחת הניגוד הזה, וקשה יותר להבחין בגרמי שמיים עמומים גם באמצעות טלסקופים גדולים. אף שמצפים אופטיים מוקמים באזורים מבודדים כדי לצמצם "זיהום אור", ממצאי מחקר שבחן נתוני לוויין סביב 28 מצפי כוכבים מרכזיים בעולם מצביעים על כך שההגנה אינה מספקת עוד. החוקרים בדקו חמישה מדדי בהירות של השמיים, ומצאו כי בשני שלישים מהאתרים חרג זיהום האור בלפחות עשרה אחוזים מן הסף הפוגע בתצפיות אסטרונומיות, והמגמה מחמירה מדי שנה.
לכך מתווספת בעיה נוספת: ריבוי לווייני תקשורת החוצים את שדה הראייה של טלסקופים בזמן חשיפות ארוכות, ויוצרים הפרעות בצילומים. תופעה זו צפויה להחריף עם המשך שיגור לוויינים רבים בעתיד[4].
[1] וכן פירשו רס"ג, רד"ק ועוד (שם).
[2] יתכן שהקושי הוא מדוע כתוב בפסוק דווקא 'עלטה' ולא 'חושך' ; או מה החידוש, הרי ברור שלאחר שקיעת החמה יש חושך.
[3] ראה גם במאמר "מדוע בשקיעה ובזריחה השמיים משנים גוון?", ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע.
[4] "לא רואים כוכבים", ניצן מורן, פברואר 2023, אתר מכון דוידזון - הזרוע החינוכית
של מכון ויצמן למדע.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה