מאת: אורן סעיד
במעמד ברית בין הבתרים, היתה עלטה, חושך גדול, שבו אף בכוכבים בשמיים, לא ניתן היה לצפות.
לאחר שה' אמר לאברהם את הבטחתו במעמד ברית בין הבתרים, נאמר: "וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה, וַעֲלָטָה הָיָה; וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן, וְלַפִּיד אֵשׁ, אֲשֶׁר עָבַר, בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה" (טו, יז). הפרשנים מסבירים [1] שבביטוי "ויהי השמש באה" הכוונה כאשר שקעה החמה, אז היתה עלטה - היה חושך. מהי עֲלָטָה [2] ?
הרד"ק מסביר שמדובר בחושך גדול "ואף אור הכוכבים לא נראה" (שם). האבן עזרא בפירושו הראשון מסביר, שהלילה היה מעונן, ולכן אף אור הכוכבים לא נראה. א"כ לפי פירושים אלו, הכוונה לעלטה של אור הכוכבים. ישנן סיבות נוספות לכך שלא ראו את אור הכוכבים:
א. בבראשית רבה נאמר ש"אמיטתא הוות" – ערפל היה (פרשה מד סימן כא).
ב. יתכן שהיה הרבה עשן ואובך שהסתיר את אור הכוכבים, כפי שנאמר בהמשך הפסוק "וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן" (שם).
|
|
אור הנראה בעננים לאחר שקיעת השמש באופק. חוף סמוראי, אוסטרליה. יוצר: וורן לידביטר מתוך ויקימדיה |
אור ה"דמדומים"
האבן עזרא בפירושו השני מסביר שהעלטה היתה, "אחר בוא האור הנראה בעבים", וכוונתו, לאור השמש הנראה בעננים בזמן השקיעה. לאחר שקיעת השמש באופק, אור השמש לא נעלם בבת אחת, אלא במשך פרק זמן מסוים בו השמים מאדימים ואחר משחירים, עד העלמות כל אור השמש. פרק זמן זה מכונה בשם "דמדומים" על שם צבעם האדום של השמים. תופעת הדמדומים מתרחשת כתוצאה משכבת האטמוספירה של כדור הארץ הנמצאת מעלינו, ומחזירה את אור קרני השמש גם לאחר שהשמש נעלמה מעינינו[3]. א"כ, לפי פירוש זה הכוונה לעלטה של אור העננים בזמן ה"דמדומים".
"זיהום אור"
ציינו לעיל, שלפי חלק מהפרשנים, הכוונה לחושך שבו אף אור הכוכבים לא נראה. בהקשר זה, יש לציין בדרך אגב, את התנאים, לביצוע תצפיות כוכבים בשמים - אותן יש לבצע, כאשר אין דבר המפריע לראות את הכוכבים, כגון: עננים ואובך. כמו כן, בקרבת אזורים עירונים, קיים "זיהום אור": השמיים בהירים יותר בגלל האור הנובע מתאורת רחוב וממקורות אור אחרים, וכמעט שלא ניתן להבחין בכוכבים ועצמים שמימיים אחרים[4]. כאמור, בברית ברית הבתרים, היה חושך גדול, שבו אף בכוכבים בשמיים, לא ניתן היה לצפות.
[1] רש"י, רס"ג, רד"ק ועוד (שם).
[2] יתכן שהקושי הוא מדוע כתוב בפסוק דווקא 'עלטה' ולא 'חושך' ; או מה החידוש, הרי ברור שלאחר שקיעת החמה יש חושך.
[3] ראה גם במאמר " מדוע בשקיעה ובזריחה השמיים משנים גוון?", ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע.
[4] ראה בויקיפדיה בערך "זיהום אור".
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה