המשכן וניוטון

 מאת: אורן סעיד

האיש שאולי אחראי יותר מכל אחד אחר למהפכה המדעית ששינתה את עולמנו, היה נחוש לחשוף את הקשר המהותי בין האלוקים שברא את היקום וביתו של הקב"ה.

פרשתנו עוסקת בבניית משכן אוהל מועד. בבית הספרים הלאומי בירושלים מצוי אוסף כתבי יד של ניוטון[1], "רשימות על המקדש היהודי", המכונה "סודותיו של ניוטון" (Newton's Secrets), העוסקים בפרשנות המקרא, במבנה המשכן ובית המקדש, בחישובי קץ הימים, באלכימיה ובהיסטוריה עתיקה. אוסף זה חושף צד פחות מוכר של ניוטון - כפילוסוף דתי. כתבי היד של ניוטון העוסקים במקדש היהודי, מתוארכים לשנים 1675–1685.

המקדש היה בעל חשיבות לניוטון משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ניוטון ראה בבית המקדש היהודי דגם של היקום. הוא האמין שהמקדש בירושלים והחצר שהקיפה אותו הוא דגם של מערכת השמש ההליוצנטרית[2], כשהמזבח העולה הממוקם במרכז מייצג את השמש. שנית, העניין של ניוטון בארכיטקטורה של המקדש ניזון מאמונתו כי המקדש שימש "אתר החזיונות" של חזון אחרית הימים. נוסף על כך, הוא האמין שהמקדש יבנה מחדש בירושלים בפאר גדול יותר מבעבר[3].

תרשים בית המקדש לפי אייזיק ניוטון.
מתוך ויקיפדיה

אייזיק ניוטון החשיב מאוד את מידות המשכן ומידות בית המקדש, וערך מחקר מקיף כדי לוודא מהן המידות האלה. הוא כותב: ״מבנה בית המקדש של שלמה הוא דגם של מערכת העולם, שתוכננה בחוכמת האל…נבנה בדיוק לפי עקרונות ההרמוניה הארכיטקטונית ... פשטותו והרמוניית היחסים שבּו מגלים את הסדר האלוהי״[4].

לצורך המחקר הסתייע ניוטון במקורות עבריים, ובתרגומים הקלאסיים של המקרא ליוונית (תרגום השבעים – ספטואגינטה) וללטינית (וולגטה). ניוטון מצרף שני תרשימים על בית המקדש של שלמה לספר בעל אופי היסטורי, ונראה כי הוא חשב שתבנית המשכן צופנת בתוכה גם את ההתנהגות האנושית בדברי הימים. חלק מהמסמכים מכילים עברית בכתב ביד של ניוטון, ובהם ביטויים שאולים מהסידור ומהתנ"ך[5].

כתביו הלא מדעיים של ניוטון נמכרו בשנת 1936 במכירה פומבית של בית סות'ביס בלונדון. היו כאן כמיליון מלים בנושאים אלכימיים וכשלושה מיליון בנושאים תיאולוגיים ופרשנות כתבי הקודש. חלק ניכר מן הכתבים הללו נרכשו בסופו של דבר על ידי שני מלומדים: הכלכלן הבריטי ג'ון מיינרד קיינס שהוריש את האוסף שלו ל ל-King's College  באוניברסיטת קיימברידג', והמזרחן אברהם שלום יחזקאל יהודה (1877-1951). אלברט איינשטיין כתב מכתב לשלום יהודה על חשיבות הכתבים האלו של ניוטון[6]:

"כתבי היד של ניוטון על נושאים תנ"כיים נראים לי מעניינים במיוחד, מכיוון שהם מאפשרים לנו ראייה מעמיקה של יחודו הרוחני ודרך עבודתו של אדם דגול זה. ניוטון היה בעל אמונה בלתי מעורערת במקורו האלוהי של התנ"ך, אמונה שעומדת בניגוד מוזר לספקנות הביקורתית, שמאפיינת את עמדתו אל מול הכנסיה.  בשל אמונה זו, היה ניוטון משוכנע שחלקי התנ"ך המעורפלים לכאורה, מכילים נבואות חשובות, ושכדי להבהיר אותם אנו חייבים לפענח את לשון הסמלים שבה נכתבו. ניוטון הקדיש לפענוח זה, כלומר לפרשנות, מחשבה מעמיקה ושיטתית, תוך שימוש מוקפד בכל מקור שעמד לרשותו.

בעוד שבתחום עבודתו הפיסיקלית של ניוטון, דרך התפתחותה של מחשבתו תישאר לוטה בערפל, שכן הוא השמיד כנראה את הטיוטות לעבודתו, בתחום עבודתו על התנ"ך יש בידינו גרסות ראשוניות ושינויים חוזרים; לכן כתבים אלה, שברובם לא התפרסמו, מאפשרים מבט מעניין עד מאוד על הסדנה הרוחנית של הוגה זה, היחיד במינו".

כתבי היד של ניוטון, וביניהם גם תרשים המקדש של שלמה כפי שצוּיר על ידי ניוטון, פורסמו בתערוכה מיוחדת של  הספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בשנת 2007 בחודשים יוני-יולי. גרסה וירטואלית של התערוכה המאפשרת עיון בכתבי היד ובספרים נדירים מאוסף זה הועלתה לאתר הספרייה[7].

אם כן, זאת עובדה, שהאיש שאולי אחראי יותר מכל אחד אחר למהפכה המדעית ששינתה את עולמנו, היה נחוש לחשוף את הקשר המהותי בין האלוקים שברא את היקום וביתו של הקב"ה, בית המקדש בירושלים.

---

[1] סר אייזק ניוטון (1642-1727) היה פיזיקאי ומתמטיקאי אנגלי, אשר נחשב לאחד המדענים הגדולים בכל הזמנים.

[2] המודל ההליוצנטרי הוא תאוריה מדעית שלפיה השמש נמצאת במרכז היקום, וכדור הארץ נע יחד עם כוכבי הלכת האחרים סביבה.

[3] "בית המקדש של ניוטון", הספרנים - מגזין הספריה הלאומית, שרון כהן, מרץ 2019.

[4] ראה גם "אייזק ניוטון ובית המקדש", עיבל לשם רמתי, הוצאת רזיאל, 2005, בהקדמה.

[5]  להרחבה ראה בספר

“Isaac Newton's Temple of Solomon and his Reconstruction of Sacred Architecture”, by Tessa Morrison, Springer Science & Business Media, 2010.

[6] אינשטיין. ספטמבר 1940, אגם סרנק. "מכתבו של אלברט איינשטיין אל אברהם שלום יהודה", בתוך, "בית המקדש של ניוטון", הספרנים - מגזין הספריה הלאומית, ראה הערה קודמת.

[7] "כתבי אייזק ניוטון", אתר הספריה הלאומית, ירושלים ישראל.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר