שני המאורות הגדולים

 מאת: אורן סעיד

ביום הרביעי נבראו "שני המאורות הגדולים" - השמש והירח. התורה מכנה את השמש והירח כ"שני המאורות הגדולים", כי שניהם נראים לנו בכיפת השמים בגודל זהה.

בתיאור היום הרביעי לבריאה-בו נבראו השמש והירח והכוכבים כתוב: "ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים" (א, טז).  פסוק זה מעורר מספר קשיים:

א.  מדוע בתחילה מתארת התורה את השמש ואת הירח כ"שני המאורות הגדולים", אבל מיד לאחר מכן, באותו פסוק עצמו, נקראת השמש "המאור הגדול", ואילו הירח נקרא "המאור הקטן"? וכך גם מקשים במדרש: "ר' יודן בשם רבי תנחום ב"ר חייא ורבי פנחס בשם ר' סימון אמר: מאחר שהוא קורא אותן גדולים הוא חוזר ופוגם אותם: 'את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה'-אתמהא (תמוה הוא הדבר)"?! (בראשית רבה ו, ג).  

ב. אם נניח שהפסוק מדבר בגודל הפיזי של השמש והירח, אזי תיאור הפסוק לא עולה בקנה אחד עם המציאות: איך התורה מתארת את השמש והירח כ"שני המאורות הגדולים" הלא בכל אנציקלופדיה אפשר לקרוא  שישנם הרבה כוכבים הגדולים הרבה יותר מהשמש והירח?

כל גוף אסטרונומי מאופיין במספר מאפיינים, ביניהם:

ליקוי חמה מלא, צרפת 1999,
המעיד שגודלם הזוויתי של הירח והשמש זהים.
יוצר: Luc Viatour.
מתוך ויקימדיה

1.      גודל אמיתי – הגודל הפיזי של הכוכב.

2.      גודל נראה – בהירות הכוכב כפי שהיא נראית מכדור הארץ. הבהירות הנראית לעין של כוכב תלויה במרחק שלו מכדור הארץ ובכמות האנרגיה שהוא פולט ("ההארה" שלו).

3.      גודל זוויתי – הוא גודל של כוכב כפי שהוא נראה לצופה מכדור הארץ. הוא נקרא "זוויתי", כי מודדים גודל זה ע"פ הזווית בכיפת השמים (מתוך 360 מעלות של הכדור השמימי) שתופס הגודל שבו אנו רואים את הכוכב. גודל זה תלוי בגודל הפיזי של הכוכב ובמרחקו מכדור הארץ.

אם נמדוד את השמש ואת הירח לפי הגודל הזוויתי, נגלה עובדה מעניינת. הגודל הזוויתי הממוצע  של השמש הוא 0.53 מעלות. הגודל הזוויתי של הירח משתנה בהתאם למרחקו מכדור הארץ, הנובע מכך שמסלולו של הירח סביב כדור הארץ הוא אליפטי. הגודל הזוויתי של הירח, נע בין 0.53 מעלות כאשר הירח קרוב לכדור הארץ לבין 0.49 מעלות כאשר הוא רחוק מכדור הארץ. זאת אומרת ,שהגודל הזוויתי של השמש והירח כמעט זהה; אע"פ שקוטר השמש גדול פי 400 מקוטר הירח, שכן המרחק של השמש מכדור הארץ גדול פי 400 מן המרחק בין כדור הארץ לירח[1].

השינוי בגודל הזוויתי של הירח  נראה בעיקר בעת ליקוי חמה מלא; בממוצע, הירח נראה קטן יותר מהשמש, ולכן רוב ליקויי החמה המלאים (כ-60% מהם) הם ליקויי חמה טבעתיים,  כלומר, השמש נראית כטבעת בהירה סביב הירח. רק כאשר הירח קרוב לכדור הארץ יותר מהממוצע, מתרחש ליקוי חמה מלא, ואז הירח מאפיל על השמש בדיוק מושלם, היוצר מחזה מלא הוד [2]. למעשה, לצופה מכדור הארץ קשה להבחין, בדרך כלל, בשינוי של הגודל הזוויתי של הירח, ולכן למעשה, מבחינת הצופה מכדור הארץ, הגודל הזוויתי של השמש והירח נראה זהה. עובדה זו, שהגודל הזוויתי של השמש והירח נראה זהה לצופה מכדור הארץ, מצויינת כבר ע"י הרלב"ג: "לממשלת היום… והנה קרא השמש 'מאור גדול' והירח 'מאור קטן' מצד הכמות ומצד האיכות, ואע"פ שהם נראים שווים כשיהיה אור הירח שלם " (א,טז).

לפי זה ניתן לתרץ את קושיותינו: הפסוק המתאר את השמש והירח כ"שני המאורות הגדולים", השווים בגודלם, מדבר, אפוא, על גודלם הזוויתי, כפי הנראה לבני האדם מכדור הארץ; ואילו הפסוק המתאר את השמש כ"המאור הגדול" ואת הירח כ"המאור הקטן", מדבר על גודלם האמיתי או על גודלם הנראה. תרוץ כזה מובא  ב'חזקוני' [3]: "המאורות הגדולים  – פירש רש"י: שווין נבראו. יש מפרשים, נבראו להיות מאותו זמן ואילך שווין במידת עוגל (כפי שנראה למראית עין) , אע"פ שלא היה אורם שווה"(א,טז). כמו כן השמש והירח, הם הכוכבים היחידים (למעט כוכבי שביט) הנראים לנו כעיגולים בכיפת הרקיע ולא כנקודות כמו שאר הכוכבים, ובכך תירצנו גם את קושייתנו השנייה כלומר, מבחינת גודלם הזוויתי הם המאורות הגדולים ביותר.

יש לציין שהמדרש שהבאנו לעיל, מתרץ את קושיותינו,  כפי שרש"י מביא: "המאורות הגדולים – שווים נבראו ונתמעטה הלבנה ואמרה שאי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד" (א, טז). יש שפירשו[4] מדרש זו כפשוטו.

 

---

[1] "Out of the Blue: A 24-Hour Skywatcher's Guide", By John Naylor,Cambridge University Press,2002, page 175.

[2] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "Solar eclipse" (= ליקוי חמה).

[3] ר' חזקיה ב"ר מנוח. חי בצרפת במאה ה-13.

[4]  בספר "חזיוני אמציהו" (ב'מילואים לסוף חזיון ו'; פרק מ"שני מאורות הגדולים" מאת אליהו מרדכי), מבאר מדרש זה כפשוטו: "…ואולם טרם התקררה, היתה הלבנה ג"כ במצב כדור אשי…לכן באותה תקופה שהיתה הלבנה במצב אש, האירה לארץ ולדרים עליה לא פחות מאור השמש, והיה אז אור הלבנה כאור החמה כאור ימי בראשית, ושני מלכים אלה שמשו בכתר אחד. אחר כך כשנתקררה ואבדה כחה להאיר מכחה, ותקבל מיני אז אורה מהשמש, נתמעטה ונתקטנה עד מצבה היומי". על מיעוט הלבנה ראה גם מאמרו של פרופ' משה קווה "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים".

© כל הזכויות שמורות למחבר