מוצא השומרונים

 מאת: אורן סעיד

רבי מאיר מביא במדרש רבה, ראיה מפסוק בפרשה, השוללת את טענת השומרונים, שהם מצאצאי בני יוסף, מנשה ואפרים.

בפרשתנו התורה מונה את שמות בני יעקב וצאצאיהם היורדים מצרימה. בני שבט יששכר המוזכרים בפרשתנו: "וּבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן" (מו, יג). במדרש רבה רבי מאיר, משתמש בפסוק זה, על מנת לשלול את מוצאם של השומרונים מבני יוסף, מנשה ואפרים.

בבראשית רבה מסופר[1]: "רבי מאיר חמא חד שמראי אמר ליה רבי מאיר: מהיכן אתית ? [=רבי מאיר שאל את אחד השומרונים מה מוצאו ?] אמר ליה: מן דיוסף [=וענה לו השומרוני שהוא משבט יוסף]. אמר ליה רבי מאיר: לא [=וענה לו רבי מאיר שאין מוצאו משבט יוסף]. אמר ליה שמראי: ואלא דמאן ? [=שאלו השומרוני ומאיזה שבט אני ? ] אמר ליה: מן יששכר [=ענה לו ר' מאיר מיששכר]. אמר ליה: מנא לך ? [=שאלו השומרוני, מניין לך ?] אמר ליה: דכתיב : 'ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון'-אלין שמריא [=שכתוב שאחד מבני יששכר נקרא שִמרון ודורשים שאלה הם השומרונים] ".

אזל לגבי אֶפטוֹריקיָא [=הלך השומרוני לראש השומרונים]. אמר ליה: אמר לי סבהון דיהודאי חדא מילא, והיא תמהא [=אמר לו האיש הזה למנהיגו: אמר לי זקנם של היהודים דבר אחד והוא תמוה]. אמר לו: מה היא? [=שאלו ראש השומרונים: מה אמר לך?] אמר לו: אמר לי מן דמאן אתית?  אמרית ליה: מן דיוסף!  [=ענה לו השומרוני, שזקנם של היהודים שאלני מאיזה שבט אתה בא, ועניתי לו שאני משבט יוסף] אמר לי: לא, מן דיששכר, דכתיב 'וּבְנֵי יִשָׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרוֹן' (שם), אלין שמריא [=וענה לי זקנם של היהודים, שאין מוצאי משבט יוסף אלא משבט יששכר, שכתוב, שאחד מבני יששכר נקרא שִמרון ודורשים שאלה הם השומרונים]. אמר לו: חייך! מן דיוסף אפקך, מן דיששכר לא אעלך [=אמר לו ראש השומרונים, שהבין את הלצתו של רבי מאיר לאותו השומרוני, שאין בדעתו של זקן היהודים ליחס אותך בכלל אל בני יעקב, אלא מן בניו של יוסף הוציא אותך, ואילו להיות מן בניו של יישכר לא הכניס אותך, שאין עדיין בכתוב שום ראיה לדבר, רק שרצה בכך לערער על התייחסותך אל יוסף בלבד]" (בראשית רבה צד, ז).

א"כ, ע"פ המדרש מוצא השומרונים אינו משבט יוסף אך אינו גם משבט יששכר[2].

שומרונים בתפילה על הר גריזים, פסח 1944
מתוך ויקיפדיה

משמעות השם "שומרונים"

עיר הממלכה של מלכות אפרים בימי הבית הראשון, אשר בקרבת שכם, היה שמה "שומרון", על שם "הר שומרון", שעל שמו של "שֶׁמֶר -  אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן" (מלכים א, טז, כד); ועל שמה נקראו בשעתם יושביה הישראלים "השומרונים" (מלכים ב, יז, כט) – תושבי העיר שומרון. גם ה"כותים" – בני העמים שהביא מלך אשור, קראו לעצמם בשם הנכבד "שומרונים", לא מן שם המקום שומרון אלא גזרו את שמם מן הפועל ש.מ.ר. במשמעות שומרי התורה[3].

העדות המקראית למוצא השומרונים

השומרונים הם כינוי  לבני העמים הזרים שהביא מלך אשור, במאה השמינית לפני הספירה, "מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם" (מלכים ב, יז, כד), לערי השומרון, לתפוס את מקום בני ישראל שהוגלו. רובם היו מכּוּתָה [4], ולכן נקראו כולם בשם העיר הזאת בדברי חז"ל "כותים". בני העמים הזרים,  המשיכו לעבוד את האלים, שהביאו איתם ממקומות מושבם הקודמים. בהמשך מסופר שה' שילח בהם את האריות, והם תלו את הדבר בכך שהם לא ידעו את משפט אלוהי הארץ. מלך אשור החליט לעזור להם, ולכן ציווה להביא כהן גולה כדי ללמדם את תורת ה' ומאז עבדו את ה' לצד האמונות האליליות, אשר בהן הוסיפו להחזיק. על-פי עדות זו גלתה כל האוכלוסייה הישראלית שבאזור שומרון, ולא נמצא שם אף כהן אחד כדי ללמד את אלו שהוגלו לשומרון את עבודת ה'. על שם הסיפור הזה, קיבלו הכותים את הכינוי "גרי אריות"- שהתגיירו מפחד האריות שהרגו בהם [5].

כאמור, לפי העדות המקראית (מלכים ב, פרק יז) הוגלו הישראלים, ובמקומם הובאו גולים מחלקים אחרים של האימפריה האשורית. לעומת זאת, המסורת השומרונית טוענת, שהם צאצאי השבטים הישראלים אפרים ומנשה, אשר לא גלו עם שאר עשרת שבטי ממלכת ישראל בגלות אשור. במילים אחרות השומרונים טוענים כי מוצאם מאוכלוסייה שבעיקרה היתה ישראלית. המדרש הנ"ל, מחזק את דעת חז"ל והמקרא כי מוצא השומרונים הוא בעיקר מהגולים בני העמים הזרים שהביא מלך אשור ולא משבטי ישראל[6].

השומרונים בנו לעצמם מקדש בהר גריזים [7] שליד שכם, שהוא בחלק אפרים בן יוסף (יהושע כד, לב). השומרונים נוהגים עד היום לעלות לשם בפסח ולהקריב את קרבן הפסח. היום נשארו בינינו כמה מאות שומרונים בלבד, המוכרים כעדה דתית, ומרביתם גרים בחולון ובשכם [8].

מוצא השומרונים על פי המחקר המדעי [9]

על סמך תעודות אשוריות מתקופת חורבן ממלכת שומרון, החוקרים מסיקים, כי האשורים הגלו מהשומרון רק 27,290 (או 27,280) איש. שאר התושבים נשארו, אם כן, בתחומי ממלכת ישראל הכבושה. במקום המוגלים הביא מלך אשור תושבים חדשים ממקומות אחרים. יש להניח שרוב תושביה של פחוות שומרון האשורית, שהוקמה במקומה של ממלכת ישראל, היו צאצאיהם של שבטי ישראל שישבו בה קודם לכיבוש האשורי: שבטי אפרים ומנשה, ומעט משבטים נוספים, ביניהם שבט לוי. תושביה החדשים של הפחווה  התערבו בתושביה הקודמים, צאצאי שבטי-ישראל, לא רק בעסקי מסחר וחברה, אלא גם בקשרי נישואין (על קשרי נישואין אלו מסופר הן בכתבי יוסף בן מתתיהו וכן במסורת היהודית שבתלמוד). כך נוצר עם חדש, שומרוני, הממזג בתוכו הן את התושבים החדשים, ה"כותים" בלשון חז"ל (כפי שמקובל במסורת היהודית על פי העדות המקראית) והן את התושבים הקודמים, צאצאי אפרים ומנשה (כפי שטוענת המסורת השומרונית).

מוצא השומרונים ע"פ המחקר הגנטי

גנטיקה מודרנית תומכת באופן חלקי הן בטענות השומרונים והן בעדות המקראית, ומציעה שהיוחסין של השומרונים נמצא באיזה שילוב בין שני התיאורים האלה. תוצאות המחקרים הגנטיים העלו, שרמת הגיוון הגנטי שנמצאה אצל השומרונים בכרומוזום Y (המועבר מאב לבן) נמוכה ביותר, בדומה לרמתו בקהילות יהודיות שונות ; דבר שמעיד בד"כ על שיעור הנישואין הגבוה בתוך העדה השומרונית. בנוסף, כרומוזומי Y אצל השומרונים דומים יותר לאלו של היהודים מהתפוצות השונות מאשר לאלו של ערביי ארץ ישראל[10].

תוצאות המחקר הגנטי, שהשומרונים קרובים גנטית ליהודים, אינם סותרים את העדות המקראית או את המדרש - לפיה מוצא השומרונים הוא בעיקר מהגולים בני העמים הזרים שהביא מלך אשור ולא משבטי ישראל. מאחר ובזמן חז"ל היה ויכוח בין החכמים אם לקבל את השומרונים כיהודים [11] הרי שהמשמעות המרכזית היא, שהיה אפשר להתחתן עמם (צריך לזכור שבתחילת דרכם גם הם ביקשו להיטמע ולהצטרף לתוך עם ישראל). סביר להניח, שבמהלך עשרות אולי מאות השנים הראשונות של הפולמוס והוויכוח היו גם נישואים הדדיים (לפי אותם חכמים שראו אותם כישראלים) מכאן נוצר "ערבוב גנטי" מסוים. מכיוון שכבר מאות שנים הם מקפידים להתחתן בתוך עצמם, המטען הגנטי הזה נשמר למרות שעברו כ-2000 שנה [12].

לסיכום, המחקר המדעי למעשה, אינו שולל את העדות המקראית, לפיה מוצא השומרונים הוא מהגולים שהובאו מהאימפריה האשורית וטוען שמוצא השומרונים, הוא מהגולים שהובאו מאשור לארץ ישראל בשילוב חלק משבטי ישראל שלא גלו.

---

[1] ע"פ מדרש רבה המבואר, בראשית, חלק רביעי, פרשת צד, אות ז, מכון "המדרש המפואר", תשמ"ח, ירושלים.

[2] דעת רבי מאיר במדרש. יש לציין שדעת רבי מאיר באופן כללי, שהשומרונים (הכותים), נחשבים כגויים מבחינה הלכתית (למשל, בבא קמא, לח, ב). להרחבה ראה מאמרו של יהודה אליצור, "הכותים בדברי התנאים", יבנה ב. למאמר המקוון באתר "דעת", מכללת הרצוג.

וויכוחים של רבי מאיר עם השומרונים מופיעים במדרשים נוספים: בראשית רבה (ד, ד)  בעניין המים העליונים ויכולתו של הקב"ה להיות בכל מקום ובקהלת רבה (ה, י, ד"ה ברבות הטובה רבו אוכליה) בעניין תחיית המתים.

[3] ע"פ מדרש רבה המבואר, שם.

[4] ע"פ אנצ' "דעת" בערך "כותים"; מכללת הרצוג.

[5] ראה גם האנצ' הישראלית לתנ"ך בערך "שומרונים", הוצאת מסדה עם עובד, 1988.

[6] אנו פרשנו את המדרש הנ"ל, ע"פ הפירוש המקובל. יש לציין, את דעתו של  הרב יהוסף שוורץ, בספרו "תבואות הארץ" בערך "שמרון", התייחס למדרש, וטוען שלא יתכן שהמדרש הנ"ל מתייחס לשומרונים. אחת הסיבות לכך היא, מאחר ובספרות חז"ל השומרונים מכונים "כותים" ולא "שמראי".

[7] ע"פ המדרש (דברים רבה, ג, ו) הר גריזים הוא מקודש לשומרונים, מאחר והוא לא נפגע כתוצאה מהמבול.

[8] "מסע אל העבר : מימי הביניים ועד העת החדשה", ד"ר קציעה אביאלי-טביביאן, מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1997. הערך המקוון בספריה המקוונת של מטח .

[9] על פי מאמרו של זאב ארליך "השומרונים – מוצא ואמונה", החברה להגנת הטבע (כתב עת), 1984.

[10] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "Samaritans" (=שומרונים). בויקיפדיה העברית בערך זה, לעומת זאת, נכתב במסקנת המחקר הגנטי: "על בסיס ממצאים אלו ועל בסיס ההתייחסות המקראית לשומרונים משערים החוקרים שמרבית השומרונים הם צאצאים של קבוצת כוהנים מממלכת ישראל שלא גלו בגלות עשרת השבטים אלא נשאו נשים אשוריות ואחרות, שהוגלו לארץ ישראל בהתאם למדיניות האשורית". מסקנה זו תמוהה ומגמתית כנגד העדות המקראית; שכן המסקנה סותרת אף את מסורת השומרונים שהם משבטי מנשה ואפרים. בנוסף, בדיקת כרומוזום ה-Y אצל הגברים, לא בוצעה על המקטע המכיל את הסממן הייחודי לכוהנים יהודים אלא על מקטע כללי יותר. בנוסף, המסקנה מסתמכת על מחקר בודד וקטן על 12 שומרונים.

[11] להרחבה ראה מאמרו של יהודה אליצור, "הכותים בדברי התנאים", יבנה ב. המאמר המקוון באתר "דעת", מכללת הרצוג.

[12] מספרם הקטן של השומרונים, בצירוף סירוב היסטורי לקבל מומרים מוביל למחלות גנטיות בקהילה. כדי להילחם בכך הוחלט כי לגברים שומרונים יותר להינשא ללא שומרוניות בתנאי שהן תקבלנה את מנהגי השומרונים. הנישואים הראשונים מסוג זה נערכו ב-1924 בין שומרוני בשם יפת צדקה שהיגר משכם ליפו לבין מרים חייקין, יהודייה שעלתה מרוסיה. הנישואים בתוך הקהילה מבוקרים על ידי גנטיקאים מבית החולים תל השומר. מקרי הנשירה מהקהילה נדירים. על פי המכלול – האנצ' היהודית בערך "שומרונים".

© כל הזכויות שמורות למחבר