הקשת והמבול

 מאת: אורן סעיד

הפרשנים נחלקו בשאלה האם תופעת קשת בענן היא דבר מחודש לאחר המבול ולפני המבול לא היתה הקשת נראית בשמים.

לאחר המבול ה' הבטיח לנח שלא יביא עוד מבול על העולם. האות שעשה ה' לכך, היא הקשת שאנו רואים בימות הגשמים: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן" (ט, יג-יד).  נחלקו הפרשנים בביאור הפסוקים, האם תופעת קשת בענן היא דבר מחודש לאחר המבול,  ולפני המבול לא היתה הקשת נראית בשמים.

רבינו סעדיה גאון מפרש את הפסוק 'אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן' – שה' נתן את הקשת בענן כבר מששת ימי בראשית, ואינה תופעת מחודשת לאחר המבול: "נתתי - כבר נתתיה בענן, אם כן תהיה לאות ברית" (ט, יג).

גם הרמב"ן מבאר, שהקשת אכן הייתה קיימת ופעילה מאז ששת ימי בראשית ומה שהתחדש עתה בימי נח היה, כי הוא ישמש כאות לברית בין ה' והאנושות: "זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן...ואנחנו על כרחנו נאמין לדברי היוונים, שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדת, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת, וכאשר נסתכל עוד בלשון הכתוב נבין כן, כי אמר: 'אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן', ולא אמר 'אני נותן בענן' , כאשר אמר: 'זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן', ומלת 'קַשְׁתִּי' תורה שהיתה לו הקשת תחלה; ולכן נפרש הכתוב: הקשת אשר נתתי בענן מיום הבריאה, תהיה מן היום הזה והלאה לאות ברית ביני וביניכם, שכל זמן שאראנה אזכור, כי ברית שלום ביני וביניכם" (ט, יב).

רבי אברהם אבן עזרא חולק על רבינו סעדיה גאון ועל רמב"ן וכותב "את קשתי הנה נתתי עתה קשת בענן. ואין פירושו כאשר אמר הגאון כי בתחילה היתה" (ט, יג). אבן עזרא מתכוון לומר כי בימי נח התחדש חוק טבע היוצר קשת בענן.

קשת נוצרת מהשתברות קרני שמש
ברסיסי המים והאדים הנפלטים
ממפלי מים גדולים. מפלי טאקאקקאוו, קנדה.
יוצר: Michael Rogers
מתוך ויקימדיה

האברבנאל מבאר מדוע קודם המבול הקשת לא נראתה בשמים[1]: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן - ... אלא שמתחלת הבריאה היו האדים העולים מן הארץ שמנים וגסים מאד לחוזק הארץ ודשנותה בבריאה, וכמו שאמרו 'וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וְהִשְׁקָה אֶת כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה' (בראשית ב, ו), רוצה לומר שאד אחד בכמות מעט היה משקה את כל פני האדמה; ולרבוי העבים ועביים היו העננים המתילדים מהם כל כך עבות וגסות, שלא היו יכולין נצוצי השמש לעבור בהם, עד שלא היה מתרשם מראה הקשת לא באויר ולא בענן" (ט, יג). האברבנאל מבאר, שקודם המבול האקלים היה שונה. היו יותר עננים, והעננים עצמם היו יותר "גסים" ועבים יחסית לאקלים לאחר המבול והאוויר היה רווי מאד באדי מים, ולכן לא נוצרה הקשת בענן לפני המבול[2].

גם המלבי"ם סובר, שהסיבה שהקשת לא היתה נראית קודם המבול, בגלל שהיה אקלים שונה בכדור הארץ קודם המבול, והוא השתנה לאחר המבול: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן - ... וכבר אמרנו שקודם המבול לא היה הגשם יורד רק אחת לארבעים שנה, ובעת ההיא התקבצו עבים גסים עכורים ושחונים ויכסו את כל כדור הארץ והיה לגשם שוטף, עד שלא היה אפשר שיתראה הקשת בהם משני טעמים:

א. מפני גסות העבים, שהיו שמנים ועפרורים לחוזק טבע הארץ וחמריותה, ולא היה אפשר שיעבור בהם ניצוץ השמש.

ב. מפני שבכל עת גשמים כסה עב הענן את כל כדור הארץ, שאז אין אפשריות לשיתראה הקשת אף אם היו העננים קלים.

...אבל אחרי המבול נשתנה טבע הארץ ונחלש כח גסותה וחמריותה, עד שהגשם יורד כדרכו כמו עתה, בכל עת שימלאו העבים גשם יריקוהו תיכף על הארץ, והעננים הזדככו ונעשו קלים וזכים ולא יתקבצו אדים רבים עכורים ועפרורים עד שיכסו כל כדור הארץ, וכל שכן עד שיהיו למבול לשחת כל בשר..." (ט, יג).

הרד"ק מבאר, שהקשת התחדשה לאחר המבול, כי אחר המבול אור השמש היה חזק יותר: "אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן - ... והקשת הוא, כדברי חכמי המחקר, מניצוץ השמש שמלהט כנגד הענן אחר המטר; ותראה בה הקשת בגוונים ההם. ועתה, אחר המבול, חזק השם אור השמש ללהט יותר בענן, כי לנכחה יהיה לעולם, כדברי החכם רבי אברהם בן עזרא שכתב כן בשם גאון. וכשיראוה בני אדם, יזכרו שהיא אות הברית שנתן האל להם, ולא יפחדו מהמבול" (ט, יג).

כיצד נוצרת הקשת[3]?

הקשת נראית ביום גשם – כשחלה התבהרות חלקית. אור השמש, או כל אור "לבן" אחר, הוא לאמיתו תערובת של צבעים. כאשר עובר האור מעצם שקוף אחד למשנהו הוא "נשבר", כלומר קרני האור משנות כיוון. הואיל וכל צבע ממרכיבי האור הלבן "נשבר", או מוטה, בזווית שונה משל האחר – האדום פחות מכולם והסגול יותר מכולם – הרי האור העוזב את העצם השקוף שוב אינו "לבן" אלא מתפרק לצבעי הקשת שמהם הוא מורכב. 

כאשר מופיעה השמש מבעד לעננים ביום גשם, פוגעות קרניה בטיפות הגשם ונשברות למרכיביהן, כיוון שצִדה האחורי, הקעור של כל טיפת-גשם מחזיר את האור כשהוא "שבור", וכל קרן אור נעה בנתיב מיוחד לה. היות ויש מיליוני טיפות גשם בכל מישור ומישור, הרי כל אדם העומד בין השמש ובין הגשם, יראה את הצבעים השונים כשהם סדורים זה על גבי זה, כשהאדום בהיקפה החיצון של ה"קשת" והסגול בהיקפה הפנימי. צופה יכול לראות קשת בענן בין אם מרוחקות טיפות הגשם ממנו מטרים אחדים בלבד, ובין אם הן מרוחקות קילומטרים אחדים.

מדת שלמותה של הקשת הנראית לעיניו של הצופה תלויה במיקומו בין השמש ובין הטיפות הלחות וכן באופק שלו. ממטוס מגביה - טוס, אפשר לראות את הקשת בצורת מעגל שלם. הקשת מופיעה בדרך כלל, בשעות הבוקר עם הזריחה או לפנות-ערב עם השקיעה. ככל שהשמש נמצאת במקום נמוך יותר בשמים, הקשת הנוצרת גדולה יותר, וככל שטיפות הגשם גדולות יותר – צבעי הקשת עזים יותר.

לפי האברבנאל והמלבי"ם שהובאו לעיל, לפני המבול האוויר היה מלא בעננים ובאדי מים, כך שאור השמש נבלע בתוכם; גם אם קשת בענן נוצרה, קרני האור נבלעו בעננים הנמוכים והעבים, ולכן  הקשת לא נראתה בשמים.

הקשת הכפולה

לעתים, כאשר האזור שבו נמצאת השמש נקי לחלוטין מעננים וכשהשמש מאירה בעוצמה, אפשר לראות קשת נוספת מעל הקשת ה"רגילה". הקשת הנוספת חלשה יותר, וצבעיה הפוכים: במקום שהאדום יהיה עליון והכחול תחתון, הכחול נמצא למעלה והצבע האדום הוא הנמוך ביותר. במקרה כזה נאמר שיש "קשת כפולה[4]".

ה"ספורנו" מבאר, שמה שנתחדש לאחר המבול הוא תופעת ה"קשת הכפולה[5]": "וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית - בהיות הקשת כפולה, כי אמנם נלאו חכמי המחקר לתת טעם לסדר צבעי הקשת השנית, אשר הוא על הפך סדר צבעי הקשת הראשונה המורגלת..." (ט, יג).

הקשת – תופעה פיזיקאלית

הרמב"ן כותב (שם): "ועל כרחינו נאמין לדברי היוונים שמלהט השמש באוויר הלח יהיה הקשת בתולדה, כי בכלי מים לפני השמש יראה כמראה הקשת". בניסוי פשוט[6] נוכל ליצור קשת:

 שימו על אדן החלון דף ניר לבן והציבו עליו כוס חלקה של תה, מלאה מים עד שפתה. חברו אל הכוס גלוית דואר, שחרצתם בה חריץ בגודל 1 X 10 ס"מ והעמידו את הכוס כך, שצדה האחורי של הגלויה יהיה מופנה אל השמש: פס של אור-שמש יוטל מבעד לחריץ על פני המים ואילו על דף הנייר, למטה, מול הגלויה, תופיע קשת צבעים מרהיבה, שאפשר להבחין בה בבירור בפסי אדום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול וסגול. ניסוי זה אפשר לבצע רק בשעות הבוקר או לפנות ערב, כאשר קרני האור שטוחות למדי, כלומר, בשעה שבפוגען במים, הזווית שבין קו הקרינה לבין פני המים חדה מאוד. בפוגעו בפני המים ובדופן הזכוכית, האור הלבן מתפרק למרכיביו. דרך אגב, הניסוי עשוי להצליח גם אם משתמשים כמקור-אור בפנס כיס חזק.  

אמנם  יצירת קשת היא תופעה פיזיקאלית, אולם היא מסמלת את הברית בינינו ובין בורא, שיותר לא יביא מבול כלל. לכן חכמינו תקנו ברכה לרואה קשת בענן: "ברוך זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ".

---

[1] דבריו מובאים גם בפירוש ה"כלי יקר" (ר' שלמה אפרים איש לונצט. נפטר 1619)  לפסוק.

[2] ומה שנאמר במסכת אבות (ה, ו) שקשת בענן נבראה כבר בערב שבת בראשית בבין השמשות, מבאר האברנאל, שהכוונה לכוח ששם ה', מששת ימי בראשית,  להופעת הקשת בענן בזמנה לאחר המבול. אפשר לבאר, שהכוונה לתכונה של האור הלבן ל"הישבר" לצבעי הקשת (ראה להלן).

[3] להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Rainbow" (קשת) וכן במאמרו של עמוס כהן "קשת בענן: ים של טיפות ואור", "מדע" – עיתון מדעי לכל, כרך לא מספר 2, עמ' 74-79, הוצאת מוסד ויצמן לפירסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה.

[4] "כל גווני הקשת", ד"ר אלה אוריון-לכמן, דצמבר 2016, באתר מכון דוידזון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

[5] זה מתאים לפירוש הרד"ק, שהובא לעיל, שציין שהקשת התחדשה לאחר המבול, כי אחר המבול אור השמש היה חזק יותר. לפי הספורנו החידוש הוא בקשת הכפולה, כאמור, הנוצרת כאשר עוצמת אור השמש גדולה.

[6] מתוך: "נסה ודע שעשועי מדע", מאת ה. יורגן פרס, ניסוי מס' 175, מהדורה שמינית, 1974, בהוצאת ניצנים.

© כל הזכויות שמורות למחבר