מאת: אורן סעיד
בסוף פרשתנו מוזכרת מצוות הנחת תפילין. חז"ל קבעו את מקום הנחת התפילין על הראש בהתאם למיקום המירפס הקדמי אצל תינוק.
בפרשתנו אנו קוראים על מצוות הנחת תפילין: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (ו, ח). התפילין מכילות שתי יחידות עצמאיות: תפילין של יד ותפילין של ראש. תרגום יונתן מתרגם כך את ציווי התורה להניח תפילין של ראש: " וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ - וִיהֲווֹן לִתְפִילִין עַל מוֹקְדָךְ כֻּלּוֹ קָבֵיל עַל עֵינָךְ" (שם). מבאר בפירוש יונתן [1] (על תרגום יונתן) מהו המקום בו צריכים להיות מונחים תפילין של ראש, לפי התרגום יונתן: "שלא תאמר בין עיניך ממש אלא על המוח קבל על עיניך, והוא בקדקד בגובה הראש, כדאיתא בגמרא (עירובין צה, ב), מקום הנחת תפילין של ראש מהתחלת עיקרי השער במצחו עד מקום שמוחו של תינוק רופס, ורמז ליה מלת וקשרתם נוטריקון: מוח תינוק רופס שם תהא קשורה". ע"פ פירוש זה, סוף מקום הנחת תפילין של ראש (דהיינו הגבול האחורי בראש - אליו יכול להגיע הקצה האחורי של התפילין), הוא במקום שבו מוח תינוק רופס. כך נדרש בתלמוד בבלי מסכת עירובין: "בֵּין עֵינֶיךָ - זו קדקד. היכא ? אמרי דבי רבי ינאי: מקום שמוחו של תינוק רופס " (צה, ב). כך גם נפסק בשולחן ערוך: "מקום הנחת תפלה של ראש מהתחלת עיקרי השער ממצחו עד סוף המקום שמוחו של תינוק רופס" (אורח חיים, סימן כז, ט).
גולגולת היא השם של עצמות הראש. החלק העליון של הגולגולת נקרא קודקוד. יש שהמושג קודקוד מקביל למושג ראש כולו [2]. כאמור, לפי חז"ל, הקודקוד במבוגר, הוא המקום שמוחו של תינוק רופס, היינו המרפס.
מהו המקום שבו מוח התינוק רופס?
מבנה הגולגולת בלידה המדגים את המרפס הקדמי והאחורי. מתוך ויקיפדיה |
הגולגולת בנויה ממספר לוחות עצם הכוללים בין היתר את עצם המצח, עצמות הרקה, עצמות הקודקוד ועצם העורף, המחוברים ביניהם באמצעות תפרי הגולגולת. אצל אדם בוגר, העצמות מחוברות זו לזו כמעט ללא מרווח, על ידי רקמת עצם.
בתינוק הנולד, עצמות המצח ועצמות הקודקוד אינן מאוחות זו עם זו וביניהן מצויים רווחים הקרויים מרפסים: מרפס קדמי – הגדול ביותר, מרפס אחורי, ועוד שני מרפסים קטנים יותר (בצדדי הגולגולת). במילים אחרות, אצל תינוקות תפרי הגולגולת אינם מאוחים אלא פתוחים ומופיעים בצורת פסים משוננים של רקמת חיבור רכה. המרפסים מקילים על מעברו של ראש הילוד דרך האגן (בשעת הלידה). בנוסף, המרפסים מאפשרים למוח הילוד, הגדל בצורה מואצת, להתרחב עד לגודלו המקסימלי, בו זמנית לגדילת הגולגולת, ובכך חשיבותם הרבה. קיימת שונות רבה בגודל המרפס בין כל תינוק ותינוק.
המרפס הקדמי, מצוי במיקום קדמי מרכזי בגולגולת ומהווה נקודת מפגש של עצם המצח ועצמות הקודקוד. הוא נסגר בדרך כלל עד גיל 18 חודשים. לעיתים הוא ניסגר מאוחר, עד גיל 24 חודשים או שלא ניסגר כלל. המרפס הקדמי גדול יותר מהאחורי, והוא בצורת יהלום בגודל של 2-3 ס"מ.
המרפס האחורי מצוי במיקום מרכזי אך יותר אחורנית בגולגולת ומהווה נקודת מפגש של עצמות הקודקוד ועצם העורף. הוא נסגר לרוב עד גיל 2-3 חודשים [3]. המרפס האחורי הוא בצורת משולש בגודל של 0.5-1 ס"מ (במקום הכי רחב) [4].
גולגולתו של הילוד והתינוק היא אמנם רכה, ולכן חבלת ראש מסתיימת פעמים רבות בסדקים ודימומים תוך מוחיים, אולם החשש מפני המרפס הוא מיתוס בלבד: למרות שרקמת החיבור של מרפס התינוק מכונה "רכה", כל מרפס מכוסה קרומים נוקשים וקשים לחדירה, המגינים על מוחו של התינוק, כך שאפשר ללטף את ראשו של התינוק בבטחה, גם מעל המרפס [5].
אם כן, הגבול האחורי בראש - אליו יכול להגיע הקצה האחורי של התפילין של ראש הוא המקום שבו נמצא המרפס הקדמי אצל תינוקות (הנמצא באזור הקדמי של מרכז הגולגולת). תפילין של ראש צריך להניחן במקום שערות הראש, ואסור שיהיה אפילו חלק קטן על המצח, אלא כולן יהיו מונחות במקום השערות ומכוונות בין העיניים [6].
[1] פירוש יונתן הוא מהפירושים הבולטים על התרגום המיוחס ליונתן; את הפירוש חיבר רבי חיים פייבל, חתנו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ (השל"ה), שליקטו מפירושו של רבי דוד שברשין ומהספר כור לזהב שחיבר רבי אברהם בן דוד מאוסטראה ולא נדפס, והדפיסו במהדורת החומש שהוציא לאור בהאנוויאה בשנת שע"א ומאז נדפס במהדורות רבות של מקראות גדולות. מתוך "המכלול – אנציקלופדיה יהודית" בערך "תרגום המיוחס ליונתן".
[2] בראשית מט, כו.
[3] ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Fontanelle" (מרפס). ראה גם באנצ' היהודית – המכלול בערך "מרפס".
[4] “Maternity and Pediatric Nursing”, by Susan Scott Ricci and Terri Kyle ,Lippincott Williams & Wilkins,2009,chapter 13, page 365.
[5] ד"ר איתי גל, "למה לתינוק יש חור בגולגולת?",באתר ynet, במרץ 2007.
[6] "ילקוט יוסף", אורח חיים, סימן כז סעיף ב, מו''ר הרב יצחק יוסף שליט''א, מהדורת תשס"ז.
© כל הזכויות שמורות למחבר
זכורני שבבר מצווה שלי כשעליתי לתורה
השבמחקקהילת "אהבה ואחווה" שרו לי את הפיוט
"והיה לאות על ידך ולטוטפות בין עינך".
המשך להחכימנו!