עציון גבר

 מאת: אורן סעיד

עציון גבר, היתה שכנתה של העיר אילת, ושימשה כעיר נמל. נחלקו החוקרים בזיהוי האתר.

עֶצְיוֹן גָּבֶר היא התחנה האחרונה במסעי בני ישראל במדבר, לאחר יציאת מצרים, לפני חנותם במדבר צן היא קדש: "וַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר; וַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ" (לג, לה-לו). מוזכרת לרוב יחד עם אילת, כשכנתה הקרובה בעמק הערבה: "וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵ אֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר..." (דברים ב, ח); וכמפורש בספר מלכים, "בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת" (מלכים א, ט, כו).

העיר עֶצְיוֹן גָּבֶר שימשה כעיר נמל, כפי שמסופר בספר מלכים, ששלמה הקים בעציון גבר, הסמוכה לאילת, צי אניות (אֳנִי בלשון המקרא): "וָאֳנִי עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בְּעֶצְיוֹן גֶּבֶר אֲשֶׁר אֶת אֵלוֹת עַל שְׂפַת יַם סוּף בְּאֶרֶץ אֱדוֹם [1]" (מלכים א, ט, כו). שלמה המלך, בסיוע אנשי חירם מלך צור, יצא לאופיר שעל שפת ים סוף, לרכוש שם זהב (שם, כז-כח). יהושפט מלך יהודה הקים אף הוא צי וביקש לסחור עם אופיר, אך תוכניתו לא יצאה לפועל "כִּי נִשְׁבְּרֻה אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (מלכים א' כב, מט), כנראה בעקבות סערה. על פי דברי הימים (ב, כ, לו-לז), הדבר אירע כעונש על התחברותו עם אחזיה מלך ישראל [2].

זיהוי העיר

אי האלמוגים.
אחד הזיהויים לחלק מעציון גבר.
יוצר: Abdozaghloul.
מתוך ויקימדיה

על פי סברות שונות, זוהתה עציון גבר עם תל ח'ליפה, סמוך לעקבה בתחומי ירדן.  התל נמצא בעמק הערבה שבתחום ממלכת ירדן, 2.5 ק"מ מזרחה לאילת ו-4 ק"מ צפון מערב לעקבה. מקומו כיום חצי ק"מ לפנים מהחוף הצפון מערב של מפרץ אילת, כי במשך הדורות נסוג הים לאחור, ועציון גבר אינה עומדת יותר על החוף כמו לפנים [3]. בחפירותיו של הארכיאולוג נלסון גליק משנות 1940 - 1938 בתל ח'ליפה, נחשפו שרידים של חמשה ישובים, שנבנו זה אחר זה וזה על גבי זה. [4]

חוקרים אחרים סבורים, שאילת ישבה בסביבת עקבה של ימינו, ואילו עציון גבר ישבה לחוף חצי האי סיני, שממול לאי האלמוגים (גֶ'זירת פַרעוּן) ובאי עצמו [5].  אי זה שימש כנמל טבעי במפרץ אילת. באי האלמוגים נמצאו שרידי מעגן קדום, ששימש לייצוא הנחושת שנכרתה בתמנע, בין המאה ה-14 והמאה ה-12 לפנה"ס [6].

עיר התרנגול

בתרגום יונתן בן עוזיאל תירגם "עציון גבר - כְרַךְ תַּרְנְגוֹלָא" (שם) כלומר, "עיר התרנגול". "גֶּבֶר" הוא שם נרדף לתרנגול הבית [7]. ב"ילקוט הראובני" כתב: "כתבו המקובלים שנקרא עציון גבר לפי שהיו בו אנשי מועצות, דבקיאי הוי [=שהיו בקיאים] בחכמת תרנגול הנקרא גבר, כי הוא מבחין בין יום ובין לילה אף בצורתו ובכרבלתו נכמסים דברים נפלאים" (מסעי). הכוונה שאנשי "עציון גבר" היו בקיאים בזמנים (אולי הכוונה לעיתוי הפלגת האניות) כמו שהתרנגול יודע להבחין בין יום ובין לילה והוא קורא בשעות הבוקר המקודמות.  התרנגול (הזכר) קורא ומודיע לכל מי שנמצא בטווח השמיעה, שהטריטוריה שייכת לו. בדרך כלל התרנגול קורא לפני עלות השחר, משום שלאחר מנוחת הלילה מיטשטשים גבולות הנחלות ולקראת היום החדש יש לקבוע אותן מחדש. מסיבה זו גם הציפורים מרבות לשיר עם אור ראשון במקהלה.

בזמן הקדום, כאשר שעון לא היה, קריאת התרנגול, שהשחר מתקרב, הייתה כה חשובה, עד שקבעו ברכה מיוחדת (הנאמרת בבוקר), על בינת התרנגול. מחקרים מראים שלתרנגול (הזכר) ישנה יכולת מיוחדת להבחין בין יום ללילה, והוא יודע מתי השחר עולה אפילו בחדר חשוך. זאת הודות לשעון פנימי ביולוגי הטבוע בו, המודיע לו על הזמן [8].

---

[1] השווה דברי הימים ב, ח, יז.

[2] על פי המכלול – האנצ' היהודית בערך "עציון גבר".

[3] ראה באנצ' מקראית בערך "עציון גבר", הוצאת מוסד ביאליק, 1971. בספר "פרשה ארץ ישראלית", מאיר כהן, מקום ־ ערכים ויוזמות אדם בנוף בע״מ, 2006, עמוד 313, נאמר ש"מסמרי ברזל ונחושת גדולים, ושרידי חבלים עבים שנמצאו בחפירה, סייעו לגליק לפרש את האתר כמספנה ונמל". חוקרים אחרים, לא הסכימו עם גילק, בשל העדר ראיות לנסיגת מי הים.

[4] על פי אנצ' יהודית "דעת", מכללת הרצוג, בערך "עציון גבר". מקור הערך, מעובד על פי פנחס נאמן, אנציקלופדיה גיאוגרפית מקראית, תשכ"ו, וברשות הוצאת יבנה.

[5] על פי "דעת מקרא" בהערה, לבמדבר לג, לה. ברור שבני ישראל לא התיישבו רק באי, שכן גודל האי הוא קטן: אורכו של האי 340 מטר מצפון לדרום, רוחבו 160 מטר ממזרח למערב, ובחלקו הדרום-מערבי לגונה קטנה באורך של כ-70 מטר וברוחב של כ-40 מטר.

[6] למרות שמו אינו אי אלמוגים, כלומר אינו אי שנוצר מאלמוגים. שמו בעברית ניתן לו בשל היותו מוקף בשוניות אלמוגים. המקום הוחזר לריבונות מצרית בשנת 1982 במסגרת הסכם השלום עם מצרים. להרחבה ראה המכלול – האנצ' היהודית בערך "אי האלמוגים".

[7] תלמוד בבלי, מסכת תענית (יב, א) וכן במסכת יומא (כ, א).

[8] ראה גם בפורטל הדף היומי במאמר "בקריאת הגבר או סמוך לו – תרנגול הבית", יומא (כ, א), מאת ד"ר משה רענן.

ראה גם במאמר "How a Rooster Knows to Crow at Dawn", BY JANE J. LEE, NATIONAL GEOGRAPHIC NEWS, 19.3.13.

© כל הזכויות שמורות למחבר