נח והזיקית

 מאת: אורן סעיד

נח היה צריך להאכיל את כל החיות והבהמות והשרצים והרמשים שהיו בתיבה. המדרש מספר כיצד נח גילה מה אוכלת הזיקית.

בתלמוד בבלי מסכת סנהדרין (קח, ב), מסופר, שאליעזר עבד אברהם, שאל את שֵם, בנו של נח כך: כתוב בתורה " לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה [1]" (בראשית ח, יט),  ומשמע אם כן שכל משפחה (של בעלי חיים) דרה לבדה וקיבלה את מזונותיה בפני עצמה [2]. אם כן, כיצד הייתם יכולים להכין את מזונותיהם, כך שכל בעל חיים יקבל את כל מחסורו? שם ענה לו: דבר זה, גרם לנו צער גדול בתיבה: "בריה שדרכה להאכילה ביום - האכלנוה ביום, שדרכה להאכילה בלילה - האכלנוה בלילה" (שם); מה שגרם לכך שעבדנו (נח ובניו) כל היום וכל הלילה בהאכלת החיות. שם ממשיך ומספר לאליעזר: נח לא ידע מה הזיקית אוכלת. יום אחד הוא ישב וקילף רימון, ואז יצאה מן הרימון תולעת, ואכלה אותה הזיקית. כך נח גילה שהזיקית אוכלת חרקים ;  ומאז נח היה מגבל לזיקית סובין במים וכאשר התליעה התערובת, הזיקית היתה אוכלת ממנה.

הזיקית המובהקת (Chamaeleon) היא הנציגה היחידה של משפחת הזיקיתיים בארץ. הזיקית  אוכלת חרקים שונים שהיא תופסת ע"י שליפת לשונה הארוכה והדביקה. החרק נדבק ללשון הזיקית ואז היא בולעת אותו. לשון הזיקית ארוכה מאד, באורך של בין פי אחד וחצי לבין פי שניים מאורך גופה כולל הזנב. הלשון נשלחת אל הטרף במהירות רבה, כ-0.07 שניות[3].

זיקית על ענף.
מתוך ויקימדיה

בשעת רוגז, או כאשר תופסים אותה, הזיקית ממלאת את ריאותיה, מנפחת את כל גופה ומשמיעה נשיפה מפחידה [4]. על פי "מוסף הערוך [5]" מקור השם זיקית הוא במילה הארמית 'זיקא' כלומר רוח. אגדות רבות נקשרו לזיקית, וביניהן גם זו שהיא מתפרנסת רק מן הרוח בלבד, ולכן היא שימשה כסמל ליסוד הרוח. לפי אריסטו, הזיקית משנה את צבעיה כשהיא בולעת אויר. האמונה בכך שהזיקית ניזונה מאוויר מופיעה גם בכתבי אובידיוס [6] ופליניוס הצעיר [7]. משום כך, מודגש בגמרא, שנח גילה שמאכלה חרקים, ולא רוח כפי שהיה מקובל [8].

דבר שחיזק את האמונה בעת העתיקה, שהזיקית ניזונת מן האוויר, היא העובדה, כאמור, שהזיקית תופסת את מזונה במהירות באמצעות לשונה הארוכה. עין האדם מתקשה לעקוב אחר עצמים הנעים במהירות ולכן גם שיטת הציד של הזיקית לא נצפתה. בניגוד לבעלי חיים אחרים הנראים נוגסים ולועסים את טרפם הרי שבזיקית התנהגות זו איננה קיימת[9].

מעניין, שעד לתקופתנו לא הצליחו להחזיק זיקית בשבי. תמיד מתו, הן סירבו בעיקר לשתות ומתו מחוסר נוזלים. כל הניסיונות לפתותן לשתות עלו בתוהו. עד שבמקרה התגלתה הסיבה לכך. הזיקיות שותות טיפות מי טל הנושרות מן העלים. כאשר הכינו להן טיפות נושרות מיד חטפו את הטיפות כדי להחיות את נפשן. לכן על מנת להחזיק זיקיות בשבי, יש לספק להן מי שתייה יום-יום, בעזרת טפטפות או ריסוס הצמח על-ידי מרסס [ספריי] של צמחים [10]. גם כאן התולעת הרטובה מן הרימון, ואולי רק טיפה בלבד שנפלה על הזיקית עוררה בה הרצון לשתות ונח למד מכך את דרכה.

---

[1] אף שהגמרא מביאה שאליעזר שאל על פי פסוק בתורה, אין הכוונה שאליעזר הכיר את לשון הפסוק, שכן עדיין לא ניתנה התורה בימיו. אלא הכוונה היא שמסורת היתה בידי אליעזר מה אירע עם החיות בתיבה, ולפיכך שאל את שם כיצד האכילו את החיות בתיבה (יד רמה).

[2] ראה רש"י, שם, ד"ה למשפחותיהם יצאו מן התיבה.

[3] על פי המכלול – אנציקלופדיה יהודית, בערך "זיקיתיים".

[4] על פי המאמר "זיקית מובהקת" מאת ד"ר נח רוטרי, "האנציקלופדיה של עולם החי", 2000, הספריה הוירטואלית של מטח.

[5] "מוסף הערוך" - תוספות והגהות מרבי בנימין מוספיא (1606-1675) לספר הערוך לרבי נתן בן יחיאל מרומי, אמשטרדם, [תט"ו 1655], בערך "זקיתא". ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן יחיאל מרומי (1035 - 1106), העוסק במילים הקשות והזרות בתלמודים ובמדרשים.

[6] ‏מטמורפוזות, ספר 15 "חיה זו, הזיקית, ניזונה מרוח ואוויר ומקבלת מיד את צבעו של כל מה שבו היא נוגעת".

[7] גאיוס פליניוס קאיקיליוס סקונדוס (Gaius Plinius Caecilius Secundus), הידוע גם כפליניוס הצעיר (62?-113). היה משפטן, סופר ופילוסוף ברומא העתיקה.

[8] ע"פ פירוש שטיינזלץ, אבן ישראל, סנהדרין קח,ב במדור "החיים".

[9] על פי מאמרו של ד"ר משה רענן "האי זקיתא לא הוה ידע אבא מה אכלה – זיקית מובהקת", סנהדרין (קח, ב), בפורטל הדף היומי.

[10] The Chameleon Handbook”,by François Le Berre and Richard D. Bartlett ,Barron's “

Educational Series, 2009, page 67.

© כל הזכויות שמורות למחבר