מאת: אורן סעיד
התורה מצווה, שקישוטי המנורה, הגביעים, הפרחים והכפתורים, ירוקעו עם תבליטי שקדים על גבם.
נאמר בפרשתנו: "שְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפֶרַח, וּשְׁלֹשָׁה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים בַּקָּנֶה הָאֶחָד, כַּפְתֹּר וָפָרַח; כֵּן לְשֵׁשֶׁת הַקָּנִים, הַיֹּצְאִים מִן הַמְּנֹרָה" (כה, לג). במנורה היו שלושים סוגי קישוטים: גביעים, פרחים וכפתורים. התורה מציינת שכל קנה מקני המנורה, היה מעוטר בשלושה גביעים " מְשֻׁקָּדִים", כפתור אחד ופרח אחד. מה פירוש הביטוי "גביעים משוקדים"?
|
|
המנורה שנעשתה על ידי מכון המקדש (מוצגת במדרגות היורדות מהרובע היהודי לכותל המערבי) מתוך ויקימדיה |
רש"י פירש: "כתרגומו, מצויירים היו עושים, כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניילי''ר [1] בלע''ז". כלומר, דפנות הגביעים היו" משוקדים", דהיינו, חוטבו בהם בליטות לקישוט, לאו דווקא בצורת שקדים. ברם, הרמב"ם ציין שהכוונה לבליטות בצורת שקדים: "ומה שנאמר בתורה 'משוקדים' פירושו - עשויה שקדים, והיא אומנות ידועה אצל אומני הנחושת, שהם מכים בקורנס על המתכת עד שייעשה כולו שקדים שקדים, וזו מלאכה ידועה שאין צורך לתארה" (רמב"ם פרוש המשניות למנחות ג, ז). כך גם פירש הרס"ג (=רבי סעדיה גאון) המובא באבן עזרא: "שלשה גבעים - אמר הגאון, כי משקדים כדמות שקדים" (כה, לג); וכן ביאר הרשב"ם: "משקדים - כעין שקדים של בליטות בכותלי הגביעים, כעין שעושים כלי כסף מצויירים בליטות כעין כפות או כעין תפוחים שקורין קולייר"ץ בלע"ז" (כה, לג).
יש לציין, שחז"ל הסתפקו האם הגביעים הם שהיו משוקדים, או שהיו אלה הכפתורים והפרחים, על פי הפסוק בפרשתנו: "וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ" (שמות כה, לד) ומבאר רש"י: "משקדים כפתריה ופרחיה - זה אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע [2], שאין ידוע אם גביעים משוקדים או משוקדים כפתוריה ופרחיה" (שם). חז"ל הסתפקו, האם צריך לקרוא "וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים" ואז "כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ", או שיש לקרוא "וּבַמְּנֹרָה אַרְבָּעָה גְבִעִים" ואז " מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ".
לעניין הלכה "משוקדים" מתייחס הן לגביעים והן לכפתורים והפרחים, כפי שפסק הרמב"ם: "...ובכל קנה וקנה מהן, שלשה גביעים וכפתור ופרח, והכל משוקדים, כמו שקדים שקדים בעשייתן" (הלכות בית הבחירה פרק ג, הלכה ב).
בשחזור המנורה שעשו אנשי 'מכון המקדש', המוצב במורד הרובע היהודי בירושלים, בואכה הכותל המערבי, עשו בליטות דמויות פרי השקד הן על הגביעים, הן על הכפתורים והן על הפרחים[3].
מדוע דווקא צורת שקדים נחרטו על עיטורי המנורה?
האבן עזרא מבאר: "והנכון שהוא מגזרת 'לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם' (משלי ח, לד)". רש"י על הפסוק במשלי (שם) פירש: "לשקוד – לשמור; על דלתותי - להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון. א"כ המונח "לשקוד" מדבר עמידה על המשמר יום יום בחריצות ובעקביות וכן על זריזות [כפי שפירש רש"י "להיכנס ראשון לבית המדרש..."]. מאחר שהשקד פורח בסוף החורף-בטרם יופיעו העלים-והואיל והוא הפורח ראשון בין עצי הפרי, סימל מקל השקד שראה הנביא ירמיהו (א, יא-יב) את הזריזות והשקידה [4]. גם במנורה ייתכן, כי שמו דגש על ההתמדה והשקידה על הדלקת המנורה מידי ערב.
בפסוקי התורה הביטוי "משוקדים" בד"כ מוצמד לקישוט המנורה ה"גביע" ["גביעים משוקדים"]. אמנם לפרי השקד אין כל דמיון לגביע. אולם שונה הדבר בפרי השקד החונט, טרם נשרו "עלי הגביע" של הפרח. השקד הצעיר בתחילת התפתחותו נראה, יחד עם שרידי הפרח שמעליו, ממש כגביע [5].
[1] ניילי''ר – לגפר – לבצע תצריב באמצעות גפרית. על תהליך זה, ראה בפרשת כי תשא, במאמר "יצירת העגל והשמדתו".
[2] ע"פ מסכת יומא דף נב, א: "תניא, איסי בן יהודה אומר: חמש מקראות בתורה אין להן הכרע: שאת, משוקדים, מחר, ארור, וקם".
[3] על פי המאמר "גְבִעִים מְשֻׁקָּדִים- מי משוקד?" מאת רפאל מלכה, 26/01/2014, באתר "צמח השדה".
ראה ציור באתר "מכון המקדש", במאמר "משוקדים"
[4] להרחבה ראה במאמר "השקדיה" בפרשת קרח.
[5] טבע ונוף במורשת ישראל / נגה הראובני, עמ' 129, נאות קדומים בע"מ, 1980.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה