הכוכבים המשוטטים

 מאת: אורן סעיד

המדרש מלמד אותנו, ששבעת הנרות שהיו במנורת הזהב במשכן, הם כנגד שבעת הכוכבים המשוטטים - שצ"ם חנכ"ל.

בפרשתנו אנו קוראים על הציווי להדלקת המנורה: "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב). כידוע, למנורה שהוצבה במשכן (ומאוחר יותר בבית המקדש) היו שבעה קנים. בכל אחד מקני המנורה, בחלק  העליון של הקנה היה "נר", מתקן לקיבול השמן והפתילה. דורשים במדרש במדבר רבה (טו, ז):" 'אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת ' (שם)...שבעה אלו שבעת הנרות כנגד שבעה הכוכבים שמשוטטין בכל הארץ , כך הם חביבים אל תהיו מבזין עליהן". מסביר בפרוש "מתנות כהונה" בד"ה שבעה כוכבים: "שבעה כוכבי לכת". בפירוש "בעל הטורים" מפרש: "שבעת הנרות -  כנגד שבע המזלות: חנכ"ל שצ"ם [=חמה, נוגה, כוכב, לבנה; שבתאי, צדק, מאדים]" (שם). א"כ, שבעת הנרות שבמנורה הם כנגד שבעת הכוכבים: חמה (=שמש), נוגה, כוכב, לבנה (=הירח); שבתאי, צדק ומאדים.

הכוכבים המשוטטים - כוכבי הלכת.
יוצר: matanya - talk.
מתוך ויקימדיה

את הרעיון שמספר קני המנורה  הם כנגד מספר כוכבי הלכת, מציין  גם יוסף בן מתתיהו, שתיאר את בית המקדש השני שנחרב במרד הגדול [1]: "החלק הראשון (של ההיכל) היה ארוך ארבעים אמה, ובו נמצאו שלושת הדברים הנפלאים, הכלים אשר יצא שמם לתהילה בקרב כל באי עולם, הלא הם: המנורה והשולחן ומזבח הקטורת. הנרות רמזו לשבעת כוכבי הלכת, כי זה היה מספר הקנים היוצאים מן המנורה " . האברבנאל מביא בפירושו את דברי יוסף בן מתתיהו גם מספר "קדמוניות" (ג, יא): "והמנורה אשר בה שבעה קנים, רומזת אל שבע הפעולות או כוחות שופעות מכל אחד משבעה כוכבי הלכת; ומשבעת הכוכבים האלה תתבאר תנועת הגלגלים" (שמות כה, י).

כידוע, ישנה מחלוקת בין המפרשים האם קני המנורה היו ישרים (באלכסון) או שהיו מעוגלים.  יש שהביאו ראיה, מהשוואת קני המנורה לכוכבי הלכת, שקני המנורה היו מעוגלים, שהרי מסלול כוכבי הלכת הוא עגול[2].

שצ"ם חנכ"ל

אנו מבדילים בין "כוכבי שֶבֶת" לבין "כוכבי לֶכֶת". כוכבי השבת, כשמם כך הם: "יושבים" במקומותיהם ואינם משנים את מצבם זה ביחס לזה (רק לאחר עשרות שנים ניתן בכל זאת להבחין בשינויים קטנים מאד). לעומתם, כוכבי הלכת, נעים בלי הרף בין כוכבי השבת. כלומר, כוכבי השבת מהווים רקע קבוע אשר על פניו "משוטטים" כוכבי הלכת. כוכבי הלכת נקראים ביוונית בשם "פלנטות" אשר פירושו "נודדים".   

מתוך תצפיות ארוכות וללא כל מכשירי-עזר יכלו הקדמונים לראות בעיניהם בשמי הלילה שבעה גרמי שמים המשנים את מקומם באיטיות ביחס לשאר הכוכבים, ואלה: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נגה, כוכב, לבנה, הידועים בראשי התיבות: שצ"ם חנכ"ל [3]. ובאמת עד היום אי אפשר לראות בעיניים יותר משבעה גרמי שמים אלה המשנים את מקומם בין שאר הכוכבים. שבעה אלו נקבעו כיון שאפשר לראותם בעיניים דווקא וזוהי הסיבה שנכללו בקבוצה אחת [4] (עכשיו גם ברור מדוע הלבנה מוזכרת בקבוצה זו, הרי היא אינה כוכב לכת במשמעות המקובלת היום, אלא לווין המקיף את כדור הארץ; וגם החמה אינה כוכב לכת).

לגבי מספר כוכבי הלכת המקובל מבחינה מדעית, עד שנת 2006 היה מקובל שבמערכת השמש ישנם תשעה כוכבי לכת: כוכב חמה, נוגה, ארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון (אוראנוס), רהב (נפטון) ופלוטו. ברם, בעקבות גילויו של הכוכב לכת העשירי "אריס" – אשר התאפשר רק הודות לשיפורים הטכנולוגיים בטלסקופים הסורקים את האזור במערכת השמש – היה צורך להחליט האם להגדיל את מערכת השמש או לשנות את ההגדרה של כוכב לכת. בשנת 2006 התקבלה ההחלטה על הקטנת מערכת השמש, בכנס האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בפראג - ולפיה למעשה יש במערכת השמש שמונה כוכבי לכת  רגילים (שהוזכרו לעיל, למעט פלוטו) ועוד חמישה (נכון לעכשיו) כוכבי לכת ננסיים: פלוטו, אריס, הַאוּמֶיָה, מאקה-מאקה והאסטרואיד הגדול במערכת השמש קֶרֶס[5].

המודל הגאוצנטרי

בפרוש המהרז"ו [6] למדרש הנ"ל, מסביר : "...הם (שבעת הנרות) כנגד שבעה עיני ה' המשוטטים בכל הארץ היינו שבעה כוכבי לכת המסובבים הארץ והם שלוחי ההשגחה שע"י צבא השמים פועל בארץ". חז"ל שאבו את הידע האסטרונומי שלהם, בעיקר  ע"פ הידע  ותפיסת העולם שרווחו בתקופתם. הקדמונים האמינו כי כדור הארץ קבוע במקומו ללא תנועה, וכל גרמי השמים מסתובבים סביבו. לא קשה להבין את שיקול-הדעת שלהם. מדוע יעלה מישהו על דעתו, שהארץ המוצקה והיציבה נמצאת בתנועה? הרי האדמה נמצאת מתחת לכפות רגלינו יום-יום, ללא תנועה, ללא שינוי. ומצד שני, כל אחד יכול לראות שהשמש, הירח והכוכבים – כולם נעים.  

האסטרונומים הסבירו שהיקום מורכב מסדרה של גלגלים שקופים, גלגל בתוך גלגל. במרכז הגלגלים נמצא כדור הארץ. מעבר לו נמצאו-כל אחד במעגל נפרד-הירח, כוכב, נוגה, השמש, מאדים, צדק ושבתאי. מעבר להם נמצא גלגל גדול ואפל, שאליו מחוברים הכוכבים. כל הגלגלים הסתובבו סביב הארץ. מודל זה נקרא ה"מודל הגאוצנטרי".

למעלה: המודל הגיאוצנטרי
למטה: המודל ההליוצנטרי
יוצר: Niko Lang
מתוך ויקימדיה

האברבנאל מרחיב ומבאר את הדמיון בין שבעת קני המנורה לשבעת כוכבי הלכת: "והמקום החמישי מהמנורה שהיו ששה קנים יוצאים מצדיה, שלושה קני מנורה מצדה האחד ושלושה קני מנורה מצדה השני. והיא הייתה רומזת בזה לשבעת הגלגלים אשר לשבעת כוכבי לכת, בסדר שצ"ם חנכ"ל. כי הנה השמש שם אהל באמצעותם, ושבתאי וצדק ומאדים מצדו האחד, רוצה לומר למעלה ממנו, ונוגה כוכב ולבנה מצדו השני, כלומר ממטה ממנו. הנה אם כן שבעת קני המנורה הם רמז לשבעת גלגלי כוכבי הנבוכה. ושבעת הנרות רומזים לשבעת כוכבי לכת עצמם" (שם). האברבנאל מתאר את סדר כוכבי הלכת, לפי המודל הגיאוצנטרי -  שכדור הארץ (ולא השמש) הוא במרכז: הירח הוא הקרוב מכול לכדור הארץ, אחריו כוכב חמה ונוגה, אחריהם השמש, ואז מאדים, צדק ושבתאי.  כך גם במנורה: הקנה האמצעי הוא השמש, שלושת הקנים מצידה האחד הם כנגד מאדים, צדק ושבתאי; ושלושת הקנים הצידה השני הם כנגד  הלבנה, כוכב חמה ונוגה. בנוסף, האברבנאל מציין, ששבעת הקנים במנורה רומזים לגלגלים ואילו שבעת  הנרות הם שבעת כוכבי הלכת עצמם המחוברים לגלגלים[7].

המערכת הזו התאימה יפה לירח, לשמש, ולכוכבים. כולם הופיעו באורח סדיר ונעו באורח סדיר על פני השמיים. אולם המערכת הזו לא התאימה לכוכבי הלכת. במקום לנוע באופן סדיר קדימה – הפכו לפעמים ה"נודדים" את מסלולם ונעו אחורנית זמן-מה. איך ייתכן שיקרה דבר זה, אם כל אחד מכוכבי הלכת מחובר לגלגל עגול לגמרי המקיף את הארץ?

האסטרונומים ניסו לפתור את הבעיה ע"י הוספת אוסף של תנועות מעגליות משניות רבות לגרמי השמיים, אך, בסופו של דבר, לא הסביר אוסף זה את תנועותיהם של כוכבי הלכת. 

המהפכה של קוֹפֶרניקוּס

האדם שפתר את הבעיה הזו היה אסטרונום פולני בשם קוֹפֶרניקוּס, שחי במאה ה-16. הוא עיבד מערכה חדשה, שהציבה את השמש במרכז היקום, המכונה ה"מודל ההליוצנטרי" :

א. השמש היא מרכז היקום, ולא הארץ.

ב. כל כוכבי הלכת-כולל הארץ-נעים סביב השמש.

ג. הארץ מסתובבת סביב צירה אחת ל-24 שעות. תנועת הארץ סביב צירה היא הגורמת לכך שהשמש והכוכבים ייראו כאילו הם מסתובבים סביבנו.

התאוריה  של קופרניקוס התבססה על חישובים מתמטיים. רעיונות אלה, סייעו להסביר את הנדידות המוזרות של כוכבי הלכת. מאדים, למשל, אינו נע למעשה אחורנית. הדבר נראה כאילו הוא נע אחורנית, מכיוון שגם הארץ וגם מאדים נמצאים בתנועה. כשהארץ חולפת על פני מאדים ומקדימה אותו, נראה מאדים כאילו הוא נע אחורנית. 

בהמשך, ממצאים של גלילאו וקפלר (המאה ה-17) חיזקו את היסודות המדעיים של התיאוריה (חוקי קפלר). לבסוף, הגיע ניוטון (המאה ה-18) והסיר את הספקות האחרונים בתקפותו של המודל ההליוצנטרי של מערכת השמש, וקבלת תורתו מהווה נדבך אחרון במהפכה הקופרניקאית. על פי ניוטון, כדור הארץ ושאר כוכבי הלכת חייבים להקיף את השמש ולא ההפך, פשוט מכיוון שהמסה של השמש גדולה בסדרי גודל ולכן על פי חוקי המשיכה כוכבי הלכת "ייפלו" לכיוון השמש ולא ההפך.[8]

---

[1] יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ה, פרק ה, פסקה ה; תרגום יעקב נפתלי שמחוני.

[2] ראה באתר ויקישיבה בערך "מנורה", בפסקה "עגולים או אלכסונים".

הרב ישראל אריאל בספרו "מנורת זהב טהור" (הוצאת מכון המקדש, ירושלים תשס"ח) מביא ראיות רבות לכך שקני המנורה היו מעוגלים וביניהם גם את הטיעון שהובא לעיל. המאמר המקוון "קני מנורת המקדש – ישרים או מעוגלים?" באתר "דעת".

הרב פרץ בלוי פרסם מאמר תחת הכותרת "אל מול פני המנורה" בו הוא דוחה את הראיות של הרב ישראל אריאל.

[3] בפיוט "אל אדון על כל המעשים" הנאמר בתפילת שחרית של יום השבת ועניינו השבח שמקלסים את האל כל ברואיו, ובכללם הכוכבים, המחבר אומר – "קרא לשמש ויזרח אור ראה והתקין צורת הלבנה, שבח נותנים לו כל צבא מרום". ראשי התיבות של החלק האחרון של הקטע הוא כראשי התיבות של ששת כוכבי הלכת שהיו ידועים לו למחבר הפיוט – שבתאי, נוגה, לבנה, כוכב חמה, צדק, ומאדים.

[4] ע"פ "צבא השמים "  חלק א, מאת נ.וידאל , בהוצאת המכון להוראת המדעים והטכנולוגיה, 1989.

[5] ע"פ ויקיפדיה בערך "כוכב לכת" ובערך "כוכב לכת ננסי".

[6] פרשן חשוב של המדרש, ממפרשי מדרש רבה, מוהר"ר זאב וולף בן מוהר"ר ישראל איסר איינהארן ז"ל מהוראדנא. שנת לידתו אינה ידועה. נפטר ב1862 וילנה (ע"פ ויקיפדיה בערך "זאב וולף איינהורן").

[7] רואים, שחז"ל פירשו לפי הידע המדעי שרווח בימיהם – המודל הגיאוצנטרי, ואין פגם בדבר, כפי שכתב הרמב"ם: : "וטעם כל אלו החשבונות, ומפני מה מוסיפים מניין זה, ומפני מה גורעין, והיאך נודע כל דבר ודבר מאלו הדברים, והראיה על כל דבר ודבר, היא חכמת התקופות והגימטריות, שחיברו בה חכמי יוון ספרים הרבה, והם, המצויים עכשיו ביד החכמים; אבל הספרים שחיברו חכמי ישראל שהיו בימי הנביאים מבני יששכר, לא הגיעו אלינו. ומאחר שכל אלו הדברים, בראיות ברורות הם, שאין בהם דופי, ואי אפשר לאדם להרהר אחריהם, אין חוששין למחבר, בין שחיברו אותם נביאים בין שחיברו אותם גויים: שכל דבר שנתגלה טעמו, ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהם דופי, אין סומכין על זה האיש שאמרו, או שלימדו; אלא על הראיה שנתגלתה, והטעם שנודע" (הלכות קידוש החודש פרק יז הלכה כד). א"כ, חז"ל השתמשו בידע שרווח בימיהם, אף מספרי אומות העולם, ואין שום דופי בדבר.

[8] ראה במאמר "מה ההוכחות שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא להפך?" מאת מאיר ברק, ספטמבר 2009, באתר "מכון דוידסון" – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

© כל הזכויות שמורות למחבר