אבנים יקרות בדברי חז"ל

 מאת: אורן סעיד

חז"ל דורשים, שלכל אחד מהשבטים היה דגל אשר צבעו היה כצבע האבן החן של אותו השבט שהיה בחושן.

בפרשתנו אנו קוראים על חלוקת העם למחנות ודגלים, לקראת המסע במדבר. הציווי העוסק בחלוקה לדגלים הוא: "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" (ב, ב) דורשים במדרש במדבר רבה על הפסוק הנ"ל,  שלכל אחד מהשבטים היה דגל אשר צבעו היה כצבע האבן החן של אותו השבט שהיה בחושן:

"באותות -  סימנין היו לכל נשיא ונשיא מפה (=דגל) וצבע. על כל מפה ומפה כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן , מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה ; כל שבט ושבט נשיא שלו צבע מפה שלו דומה לצבע של אבנו: ראובן אבנו  אודם ומפה שלו צבוע אדום ומצוייר עליו דודאים, שמעון פטדה ומפה שלו צבוע ירוק ומצוייר עליו שכם, לוי ברקת ומפה שלו צבוע שליש לבן ושליש שחור ושליש אדום ומצוייר עליו אורים ותומים, יהודה נפך וצבע מפה שלו דמותו כמין שמים ומצוייר עליו אריה,   יששכר ספיר ומפה שלו צבוע שחור דומה לכחול ומצוייר עליו שמש וירח על שם  'וּמִבְּנֵי יִשָּׂשכָר יוֹדְעֵי בִינָה לַעִתִּים' (דברי הימים א, יב), זבולן יהלם וצבע מפה שלו לבנה ומצוייר עליו ספינה על שם 'זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן' (בראשית מט, יג), דן לשם וצבע מפה שלו דומה לספיר ומצוייר עליו נחש על שם 'יְהִי דָן נָחָשׁ' (שם, יז), גד שבו וצבע מפה שלו לא לבן ולא שחור אלא מעורב שחור ולבן ומצוייר עליו מחנה על שם  'גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ' (שם, יט), נפתלי אחלמה וצבע מפה שלו דומה ליין צלול שאין אדמתו עזה ומצוייר עליו אילה על שם 'נַפְתָּלִי אַיָּלָה שְׁלֻחָה' (שם, כא), אשר תרשיש וצבע מפה שלו דומה לאבן יקרה שמתקשטות בו הנשים ומצוייר עליו אילן זית על שם 'מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ' (שם, כ),   יוסף שוהם וצבע מפה שלו שחור עד מאד ומצוייר לשני נשיאים אפרים ומנשה מצרים על שם שהיו תולדותם במצרים ועל מפה של אפרים היה מצוייר שור על שם 'בְּכוֹר שׁוֹרוֹ' (דברים לג, יז) - זה יהושע שהיה משבט אפרים; ועל מפה שבט מנשה היה מצוייר ראם על שם  'וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו' (דברים, שם) על שם גדעון בן יואש שהיה משבט מנשה, בנימין ישפה וצבע מפה שלו דומה לכל הצבעים לשנים עשרה הצבעים ומצוייר עליו זאב על שם 'בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף' (בראשית מט, כז); לכך נאמר 'באותות' שסימנין היו להם לכל נשיא ונשיא" (פרשה ב סימן ז).

מגוון אבני חן.
מתוך ויקימדיה

ומבואר בפירוש המהרז"ו [1] על המדרש רבה : "מכאן יתבוננו מביני דעת, איך חז"ל היו שלמים בכל מדע שידעו , שמות של האבנים ומראיתם וטבעם ואיך נקרא שמו בלשון הקודש. וידעו צבע כל האבנים שעל זה סמכו דבריהם מה שנאמר 'באותות' ובתורה אינו מפורש רק שאבני החושן שתים עשרה יהיו על שמותם על שנים עשר שבטים, ולא פירש איזה אבן לאיזה שבט, רק שהמדרש סדר אותם, שעל אודם היה כתוב ראובן וכן  כולם"  (שם). אנו רואים ממדרש זה שחז"ל היו בקיאים באבנים היקרות, הלא הן אבני החן המשמשות אותנו כיום.

במאמר המוסגר, המדרש הנ"ל מציין ש"מהם למדה המלכות להיות עושין מפה וצבע לכל מפה ומפה", כלומר, אומות העולם למדו מבני ישראל את עניין המפה – הדגל, בלשון ימינו, וכי הזכויות להמצאת הדגל שמורות לעם ישראל.

אבני החן

אבני החן מורכבות ממינרלים. התכונות העושות מינרל לאבן חן הן[2]:

1. קשי-חריצה רב, כך שלאחר ליטושה של האבן יישאר ברקה בעינו ולא יועם או ייפגע משריטות. לדירוג קשי החריצה נוהגים להשתמש בסולם מוֹהס (Mohs' hardness scale), שבו עשר דרגות קושי. היהלום הוא האבן הקשה ביותר ודרגתה בסולם 10. במינראלים שדרגת הקושי שלהם 6 ופחות מכך משתמשים בעיקר לגילוף חפצי חן וציפוי.

2. ברק רב, המצוי במינרל הגולמי והולך ורב עם העיבוד.

3. שלימות, כלומר העדר סדקים, פגמים, כתמים ותערובות של מינרלים אחרים.

4. מציאותו במידות שאינן קטנות מכדי האפשרות לעבדו.

5. צבע נאה, המצוי למעשה בכל המינראלים בעלי התכונות שנימנו לעיל.

6. נדירות, אף היא תנאי המתמלא כמעט מאליו לגבי בעלי התכונות הנ"ל.

ריכוזים גבוהים יחסית של אבני חן נמצאים בדרום אפריקה, גרמניה, ברזיל, מקסיקו, טיבט ובארצות רבות אחרות. כאשר האבנים הן במצבן הטבעי הן נראות בדיוק כמו אבנים רגילות. לאחר שמקלפים את ה"קליפה" העשויה ממינרלים, ולאחר שמלטשים את האבן, מגלים את אבן החן המבריקה הנמצאת בפנים. ערך האבן נקבע על פי משקלה בקרטים.

כיון שיש הרבה סוגים ותת-סוגים של אבני חן זיהוין הוא עניין למומחים. רוב אבני החן מיוצרות בימינו גם באופן מלאכותי, וכן נוהגים לשנות את ברקן לצבען של אבנים טבעיות באמצעים מלאכותיים, כגון: חימום, הקרנה רדיו-אקטיבית והספגה בחומרים כימיים שונים[3].

שתים עשרה אבני החן שהיו בחושן הן: "וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה, טוּרֵי אָבֶן:  טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד;  וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם;  וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה;  וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה"(שמות לט, י-יב).

בדרך כלל  יש לומר לגבי זיהוי האבנים הטובות המוזכרות בתורה ובחז"ל, ששמות האבנים היקרות משתנים מעם לעם ומדור לדור; וגם יש שמכנים אבנים שונות בשם אחד; בנוסף, הקדמונים היו מחליפים מין אחד באחר, הקדמונים היו בוחנים ומזהים את אבני החן על יסוד תכונותיהן החיצוניות הבולטות בלבד, כגון זוהר וצבע, שפעמים הן משותפות לסוגים אחדים. זוהי הסיבה שאין אנו יודעים את משמעותם הנכונה של הרבה שמות של אבני חן המובאים בכתבי הקדמונים, לא רק בעברית אלא גם בספרות יוון ורומא. לעומת זאת בימינו, אבני החן מוגדרות ע"פ תכונותיהן הכימיות והפיזיקאליות. בנוסף, קיימים תרגומים שונים לתורה, שמתרגמים באופן שונה את שמות האבנים, דבר המסבך את מלאכת זיהוי האבנים: למשל האבן "פטדה" שהיתה של שבט שמעון, תרגום אונקלוס ותרגום יונתן בן עוזיאל תרגמו "ירקן" או "ירקתא"; אולם תרגום השבעים מתרגם פטדה – טופזיון ותרגום Basic English Bible בחר לתרגם פטדה לכריזוליט [4] (Chrysolite); ועל כן אין אנו יכולים לזהות בברור גמור את האבנים הטובות, הנזכרות בדברי הקדמונים, הן במקרא והן בתרגומים העתיקים והן בדברי חז"ל ואף בדברי סופרי העמים הקדמונים [5].

שימוש באבנים יקרות לסגולות

"רבינו בחיי[6]" כותב: "ודע, כי נמצא בספרי חכמת הטבע כי כל האבנים היקרות שהן עיקריות ושורשיות (דהיינו אבן מקורית), אינן אלא שתים עשרה (אבני החושן) והן אבות לכל שאר האבנים וכו', ומפני זה נקרא מבחר האבן הזאת בלשוננו אודם כי מראהו כדם וסגולתו שכל אשה שנושאתו אינה מפלת נפלים לעולם ואמרו שהוא טוב לאשה המקשה לילד ואם שוחקים ומערבים אותו באכילה ובשתייה מועיל הרבה להריון כמו הדודאים שמצא ראובן וכו' "(שמות כח, טו).

רבי אברהם אבן עזרא אינו פוסל על הסף אפשרות שהיו באבני החושן ואבני האפוד כשלעצמן כוחות מסוימים. הוא מביא את הפירוש בשם "חכם גדול ספרדי" ומציין כמה סוגי אבנים בעלי כוחות מסוימים: "וחכם גדול ספרדי אמר כי יהלום הוא הנקרא אלמם שהוא שובר כל האבנים ונוקד הבדולח... גם אחלמה אל חלמה והוא אבן שכל מי שהאבן ההוא באצבעו לעולם יראה חלומות. ואין לתמוה על זה כי ימצא בתולדת כל אבן ואבן כי יש אבן שמושכת את הברזל, והמעמדת את הדם והבורחת מהחומץ והנשברת לעולם על משולש" (שמות כח, ט). האבן  עזרא מבאר, שכשם שישנם אבנים בעלי תכונות כימיות או פיזיקאליות מיוחדות, כגון: מגנט – אבן בעלת כוח למשוך הברזל,  וכן ישנה אבן המסייעת לדם להיקרש (בשל מליחותה); כך יתכן שיש לאבנים כוחות וסגולות מיוחדים, כמו זו היכולה לגרום לחלומות[7].

ברם ,  למרות שעוד בתקופות קדומות השתמשו באבנים לרפואה, יש לציין שמבחינה מדעית אין כל הוכחה ליכולת הריפוי שלהן [8], מעבר ל"אפקט הפלצבו" - חולה שקיבל תרופת דמה נטולת השפעה, עשוי להרגיש שיפור בתסמיני המחלה, אף על פי שלא ניתן לו כל טיפול; אפקט זה תועד היטב במחלות רבות, החל במקרים פשוטים של כאבים חולפים וכלה בריפוי דלקות זיהומיות ואפילו שיפור במצב של גידולים סרטניים. השפעת הפלצבו נגזרת במידה רבה, מהשקפותיו ואמונותיו של החולה על הטיפול במחלה [9]. כלומר, "הכול בראש" או "עניין של אמונה [10] בלבד". הידע המצוי במקורות חז"ל בעניינים אלו כמו שאר ענייני הרפואה, הינו על פי הידע שרווח ונפוץ בכל העולם בתקופת חז"ל; אז דברים אלו נחשבו כרפואות מבוססות.

אחד הענפים ברפואה המשלימה עוסק בשימוש באבנים בעלי צורת התגבשות מסוימת  המכונות "קריסטלים" (=גבישים) לצורך רפואת הגוף והנפש. קבוצת אבנים זו כוללת מינרלים, גבישים ואבני חן רבים. רפואה זו מתבססת על ההנחה שכל אבן ואבן אוגרת בתוכה אנרגיה מסוימת, אותה היא סופגת מאור השמש. צורתה ואופן התגבשותה של כל אבן, גורמים להעברת וזרימת האנרגיה שבתוכה. את אותה אנרגיה ניתן לנצל לצורך ריפוי. המשתמשים באבנים אלו ,מרבים לציין את אבני החושן שהיו על בגדי הכהן הגדול כהוכחה לסגולתן הרפואית. ברם, הוכחה זו לא מבוססת ואינה מוכרחת כלל. נשגבה מבינתנו הבנת היכולות והסגולות הרוחניות הטמונות באבני החושן, אותם ציווה ה' שיושמו על בגדי הכהן הגדול.

---

[1] פרשן חשוב של המדרש, ממפרשי מדרש רבה, מוהר"ר זאב וולף בן מוהר"ר ישראל איסר איינהארן ז"ל מהוראדנא. שנת לידתו אינה ידועה. נפטר ב1862 וילנה (ע"פ ויקיפדיה בערך "זאב וולף איינהורן").

[2] ע"פ האנצ' הבריטניקה החדשה לנוער, כתר הוצאה לאור בע"מ, ירושלים, 1998, בערך "אבני חן".

[3] ע"פ אנצ' לנוער, הוצאת יבנה, תל אביב, 1992, בערך "אבני חן".

[4] על פי  "מכלול – אנצקלופדיה יהודית" בערך "פטדה".

[5] "דעת מקרא" שמות כה ,ז.  אנצ' העברית בערך "אבנים טובות  -אבני חן", הוצאת ספריית פועלים, 1988, ירושלים.

[6] רבי בחיי בן אשר אבן חלואה (1255 - בסביבות 1340), נמנה עם משפחת הרבנים חלואה, מפרשני המקרא. חי בסראגוסה שבספרד.

[7]  השווה לאבן עזרא שמות (ז, יא). ראה גם מאמרו של שאול רגב "הסימבוליקה של מעשה המשכן בפירושו של ראב"ע למקרא", סיני קיב תשנ"ג.

[8] ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Crystal healing" (=ריפוי באמצעות גביש) בקטע "Criticism" (=ביקורת). ראה גם 

“Complementary Medicine For Dummies”, by Jacqueline Young, John Wiley & Sons, 2007, page 312.

[9] להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Placebo" (אפקט הפלצבו). ראה גם במאמר "הכל בראש – אפקט הפלצבו" מאת ד"ר ארז גרטי, המחלקה לכימיה ביולוגית, מכון ויצמן למדע, מאי 2012.

[10] ויש להיזהר לא להיגרר לידי איסור עבודה זרה…

© כל הזכויות שמורות למחבר