שיטות גידול בשנת השמיטה

 מאת: אורן סעיד

בזכות מצווות השמיטה, פותחה השיטה החקלאית העיקרית לגידול והשקיה, המנותקת לחלוטין מהקרקע.

בפרשתנו אנו קוראים על מצוות השמיטה. בשנת השמיטה נצטווינו לא לעבוד את האדמה: "וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ שַׁבָּת לַיהוָה שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (כה, ד). לכן מאז ומעולם ניסו למצוא פתרונות לגידול ירקות ופירות בשמיטה באופן שאינו עובר על הציווי הנ"ל. במאמר זה, נתמקד באחד הפתרונות לכך. ודע, כי דיני השמיטה רבים, ואין כאן המקום להרחיב בצד ההלכתי של הדברים. בכל מקרה, אין להסיק ממאמר זה שום הוראה הלכה למעשה.

כאמור, בשנת השמיטה אסור לעבוד את האדמה, לכן מנסים למצוא שיטות לגידול צמחים ללא קרקע. לדעת כמה מפוסקי הדור, מותר לגדל ירקות שביעית בחממות על גבי מצע מנותק מהקרקע, והגידולים אין בהם קדושת שביעית ואינם אסורים משום ספיחים [1] – ואחרים אוסרים [2].

גידול באמצעות שיטת
ההידרופוניקה בנאס"א.
מתוך ויקיפדיה

השיטה החקלאית  העיקרית לגידול והשקיה המנותקת לחלוטין מהקרקע, כשהצמחים הם בתוך מים המכילים את כל המלחים החיוניים לצמח לשם צמיחתו התקינה קרויה  הידרוֹפוֹניקה.

ההידרופוניקה פותחה בזכות מצוות השמיטה

פרופ' מאיר שוַרץ (נולד ב-1926), הוא  מחלוצי שיטת ההידרופוניקה בעולם. בשנת 1953 התחיל לחקור את שיטת גידול מים - הידרופוניקה. שורץ התמקד במיוחד בהידרופוניקה, מכיוון שראה בתחום פתרון לגידולי שדה בשנת שמיטה [3]. הניסויים הראשונים בגידולי ירקות בשיטת ההידרופוניקה, נערכו בשנת השמיטה תשי"ב (1951-1952), בקיבוץ חפץ חיים, בהכוונת "החזון איש". הניסויים הוכתרו בהצלחה. השיטה פותחה והשתכללה עד שגרמה למהפכה בתחום הגידולים בארץ והעולם; וכך פרופ' מאיר שורץ מספר [4] [בשנת תשס"ח (2007-2008)]:

"כיום יותר משליש הירקות בארץ, וחלק ניכר מהפרחים בארץ, גדלים ללא קרקע, על פי השיטה שמקורה במחקר ובניסויים המעשיים שנערכו בקיבוץ חפץ חיים לפני חמישים שנה! במקביל התפתחו שיטות אלה גם בהולנד; יותר ממחצית הגידולים שם הם בשיטות של הידרופוניקה. לפני כעשרים שנה קיבל הנושא תנופה גם בקליפורניה, בקנדה ובמספר ארצות בדרום אירופה, ובארצות מדבריות בכל העולם. ישראל נמנית על הארצות המובילות בנושא זה, ובין הראשונות שפעלו בכיוון של גידולים ללא קרקע. כאשר התחלנו להכין את הדונם הראשון בקיבוץ חפץ חיים, היו דונמים בודדים ברחבי העולם בהם השתמשו בשיטות דומות, וכיום מקיף הנושא מאות אלפי דונמים. חלה מהפכה, ואנחנו שותפים בכירים למהפכה זו.

בשנת תשמ"ו (1985-1986) הזמינה אותי סוכנות החלל של ארה"ב לקייפ קנווראל שבפלורידה, לישיבה שאליה הוזמנו ראשי נאס"א, לייעץ לה בעניין גידול צמחים בחלל בשיטות של הידרופוניקה. היו"ר, איש נאס"א, פתח את הישיבה והסביר מהי מצוות שמיטה; הוא נטל תנ"ך וקרא ממנו את הפסוקים: 'שֵׁשׁ שָׁנִים תִּזְרַע שָׂדֶךָ...' (ויקרא כה, ג) והמשיך: 'בעקבות זה החלו בגידול הצמחים ללא קרקע בארץ ישראל, בקיבוץ דתי שנקרא חפץ חיים, והחוקר שעסק בזה נמצא כאן אתנו'!... השמירה על קדושת הארץ הייתה הבסיס למהפכה חקלאית עולמית, וברוך ה' שזכיתי שהיה לי חלק בזה".

צורות הגידול בשיטת ההידרופוניקה

המונח הידרופוניקה במובנו הצר משמעו "גידולי מים" , אולם כיום הורחבה ההידרופוניקה לצורות גידול מגוונות, ביניהן [5]:

א.      גידול בצמר סלעים: צמר סלעים מופק מאבן בזלת בחום גבוה, ובתהליך מיוחד כמצע לגידול צמחים. לוחות צמר סלעים קלים במשקל ועוביים מ-8-12 ס"מ. רוחב הלוח 40-80 ס"מ. את לוח צמר הסלעים אפשר לעטוף ביריעת שרוול פלסטיק ולהניחו על הקרקע, על משטח בטון או משטח פלסטיק.  עודף המים או תמיסת המזון מנוקזים מהצד או בתחתית המצע. ההשקיה בצינורות טפטוף מיוחדים, רצוי בתמיסת מזון המתאימה לצמח.

הגידול בשיטה זו נהוג בהולנד, ושיטה זו מיושמת אף בארץ באזור הדרום. מצע צמר הסלעים משמש לכשתי עונות גידולים בלבד. 

ב.      גידול בדליים: מגדלים בדליי פלסטיק רגילים או בשקים של פלסטיק שנפחם כ-10 ליטר. ממלאים הדליים במצע המחזיק השורשים של הצמחים כגון: שבבי עץ, חצץ, טוף, כבול התערובת חול, פלסטיק קצף ואחרים. לכל דלי נקב ניקוז בצד או מלמטה. לכל צמח דלי אחד. ההשקיה בטפטפות בתמיסת מזון.

השיטה נמצאה כלכלית בדרום אפריקה ובמקומות שונים בארה"ב בתוך חממות או בתי רשת. בארץ מגדלים בשיטה  זו בגולן.

ג.        גידולי מים: בתוך צינורות פלסטיק זורמת תמיסת מזון ושורשי הצמחים מתפתחים בתוך התמיסה הזורמת. כל צמח זקוק לחיזוק (התליה) מתחילת גידולו. תמיסת המזון חוזרת (דרך משאבה) ואין פתחי ניקוז.

ד. "אֵירוֹפוֹניקה": קיימות בעולם שיטות גידול הנקראות "אֵירוֹפוֹניקה" או גידול באוויר. שיטות אלה כוללות גידול צמחים המיוצבים על מעין מכסה של דוד (מתכת וכדומה) כאשר בתוך הדוד מופעל מנגנון לריסוס מים (הכוללים גם דשנים) על רשת השורשים. שיטה זו לא הגיעה לשימוש מסחרי רחב, עקב בעלות הגבוהה של ההשקעה והתפעול. שימוש מוגבל נעשה לצורכי מחקר ובמידה מצומצמת לריבוי צמחים בעייתיים.

שיטה מיוחדת של אירופוניקה פותחה ע"י נחום זמיר ועמוס פייגין במנהל המחקר החקלאי, לצרכי מחקר, שבה מוחלף הריסוס, היקר יחסית, במין טפטוף מתמיד על השורשים. בשיטה זו, הצמחים נשתלים בחורים שבצינורות אופקיים, כאשר לכל צמח מוצמדת טפטפת לטפטוף מתמיד, בהשקיה במחזור סגור.

יש לציין, שבכל אחת מהשיטות, צריך להיעזר במבנים כגון: חממות, מבני ואוהלי-רשת, שיספקו הגנה מפני ברד ורוח, וכן יש לווסת את התנאים בבית הצמיחה כגון: טמפרטורה ולחות. הכדאיות הכלכלית היא גורם מכריע בהחלטה באיזו טכנולוגיה להשתמש.

---

[1] הספיחין הנם גידולים שצמחו מעצמם. זאת בשל זרעים הנופלים בשעת הקצירה, ונזרעים בקרקע מעצמם ללא כוונת   מכוון. בשנה שאחרי כן, הם עולים מאליהם, ומסתפחים לתבואת השנה החדשה.

[2] להרחבה בפן ההלכתי, ראה בספר "באהלי שדה", הרב יעקב אריאל , חלק שני  שער שני – צרכנות בשמיטה  פרק ט – "גידול במצע מנותק". המאמר המקוון באתר מכון התורה והארץ.

[3] ב-1954 היה ממייסדי המכון לחקר החקלאות על פי התורה בקיבוץ חפץ חיים (1954). בשנים 1967–1960 כיהן כחוקר ראשי במכון לחקר הנגב בבאר שבע, במחלקה לגידולי מים. בנוסף, הוציא מספר ספרים בנושא ההידרופוניקה, שבין היתר תורגמו לאנגלית וקוריאנית, ופרסם כ-60 פרסומים מדעיים בנושא בכתבי עת מדעיים, (חלקם עם שותפים נוספים). נחשב למומחה בינלאומי בתחום. על פי ויקיפדיה בערך "מאיר שורץ".

[4] במאמרו "זכרונות על ראשית הגידולים במצע מנותק", המעין , גליון תשרי תשס"ח, מכון שלמה אומן  -  מכון מחקר תורני. הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

[5]  ע"פ חוברות "הליכות שדה" בהוצאת המכון לחקר החקלאות ע"פ התורה:

הליכות שדה, גיליון 72, תשנ"א, "תזכיר בנושא חממות בשביעית", מאת פרופ' מאיר שוורץ, בית ספר גבוה לטכנולוגיה ירושלים, עמ' 12-13; "גידול חממות ושמיטה – רקע מקצועי", מאת ד"ר משה זקס, עמ' 22-26. הליכות שדה, גיליון 77, תשנ"ב, "גידול ירקות לשמיטה – הצעות ורעיונות חדשים", מאת ד"ר משה זקס, עמ' 25-34.

ראה גם מאמרו של פרופ' מאיר שוורץ "על גידול ירקות לשומרי שמיטה", המעיין תשרי תשנ"ד. המאמר המקוון באתר "דעת".

ראה גם במאמר "חקלאות ללא קרקע - מהי הידרופוניקה?" מאת פייגין ע., כתב  העת "לדעת", כרך ט (1979), חוב' 8, ע' 21, הוצאת מכון ויצמן למדע.

© כל הזכויות שמורות למחבר