כלי עצמות וכלי קרניים

 מאת: אורן סעיד

חז"ל דרשו מפסוק בפרשה, שכלי עצמות או כלי קרניים של עיזים או של חיות ובהמות אחרות - מקבלים טומאה.

לאחר מלחמת מדיין משה מצווה על טהרת הכלים שנלקחו מהמדיינים: "וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים, וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ" (לא, כ). יש לטהר את הבגדים, כלי עור וכלי עץ וכן "מעשה עיזים". מבאר רש"י: "וכל מעשה עזים - להביא כלי הקרנים והטלפים והעצמות" (שם). רש"י מביא את דברי התלמוד (חולין כה, ב) ש"מַעֲשֵׂה עִזִּים" בפסוק בא לרבות [שהרי כלים מעור כבר מוזכרים בפסוק] כלים העשויים מטלפיים, קרניים (ובכללן  גם עצמות) של עיזים או של חיות ובהמות אחרות -   מקבלים טומאה:  "דתניא רבי ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: מה תלמוד לומר, ' וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים... תִּתְחַטָּאוּ' (במדבר לא, כ) להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים ומן הטלפים שאר בהמה וחיה מנין תלמוד לומר 'וְכָל מַעֲשֵׂה', אם כן מה תלמוד לומר 'עִזִּים' פרט לעופות" (שם).

מהו טלף?

פרסות שסועות של אייל הכרמל
עם טלפיים קצרים.
מתוך ויקימדיה

טֶלֶף, זוהי פרסה – החלק הקרני בקצות רגליהם של בעלי חיים שונים – ובייחוד פרסה שסועה כשל הבקר והצאן. אונקלוס תירגם: "וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת - וּמַטִלְפָן טִלְפִין פַּרְסָתָא" (ויקרא יא, ג);  וכן רבינו עובדיה מברטנורא מבאר את המונח 'טלפיים': "פרסותיו סדוקות" (נדה פרק ו, משנה ט).  בעברית של ימינו מכונה פרסה בעיקר פרסת הסוסיים ואילו הפרסות השסועות של מעלי גרה מכונות טלפיים. למרבית בעלי החיים בעלי פרסה שסועה, יש בנוסף שני טלפיים קצרים (dewclaws) הממוקמים מעט גבוה יותר במעלה הרגל.

כלי עצמות וכלי טלפיים

האדם הקדמון השתמש בעצמות של בעלי חיים ליצירת כלים. קרניים ועצמות ארוכות ספקו חלק מכלי העבודה הטובים ביותר. משברי עצמות ארוכות, הכינו על ידי גירוד באמצעות אבן מחוספסת, כלים כמו: ראשי חניתות, חיצים, מרצעים ומחטים.

כלי עצם נוצרו מרסיסי עצם או מעצם שנחתכה ועוצבה לצורה שימושית. עצמות נחתכו ועוצבו לכלים כמו כפיות, סכינים, מרצעים, סיכות, קרסי דגים ומחטים. חלילים ומשרוקיות וכן צעצועים נעשו מעצמות. פריטים מגולפים בצורה דקורטיבית נעשו גם מעצם כמו מסרקי שיער, סיכות שיער ותליונים. אפילו השיניים והפרסות לא הלכו לפח. השיניים נקדחו ושימשו לקישוט על בגדים ושרשראות. הפרסות גם נקדחו ושימשו לקישוט על בגדים וכן נתלו כחלק מרעשנים ופעמונים[1].  

הפרסות גם שימשו לייצור דבק, באמצעות חיתוכן לחתיכות קטנות והרתחתן במים[2]. קצף מיוחד לכיבוי שריפות ניתן להפיק מחלבון בשם קרטין, המצוי בפרסות וקרניים[3].

כחומר אורגני, עצם לרוב אינה שורדת בצורה הניתנת לשחזור ארכיאולוגית. עם זאת, בתנאים המתאימים, כלי עצם לפעמים שורדים ובאמצעות טכניקות מיוחדות ניתן לזהות מאיזה עצמות בעלי חיים הוכן הכלי[4].

כלי קרניים

קרני הצאן והבקר הן נבובות ושימשו מאז ומתמיד את בני האדם למטרות שונות: כאשר חוררו אותן משני צידיהן, שימשו הקרניים לכלי-נגינה, וצורת הקרן שימשה דוגמה לצורת כלי הנגינה המודרני הנקרא "קרן". לעיתים השתמשו בהן ככלי קיבול, למשל ככלי שתייה, ולשם כך חוררו רק בצד אחד. יש הטוחנים את הקרניים ובאבקה משתמשים לסגולות שונות. בחלקים של קרניים משתמשים להכנת ידיות כלי-אוכל, למסגרות משקפיים, להכנת קתות לכלי נשק, למסרקות ולחפצי-נוי[5].

---

[1] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך "bone tool" (=כלי עצם).

[2] ויקיפדיה האנגלית בערך "hoof glue" (=דבק פרסה).

[3] "Animal by-products (ABPs): origins, uses, and European regulations", by Raffaella Leoci, Universitas Studiorum, 2014, pages 87-88

[4] "Advances in identifying archaeological traces of horn and other keratinous hard tissues"

by  Sonia O'Connor & Caroline Solazzo &Matthew Collin

 Studies in Conservation 60(6):393-417, June 2014

[5] מתוך המאמר "על השופר" לראש השנה בבלוג זה. ראה גם בויקיפדיה האנגלית בערך "Horn (anatomy)" [=קרן (אנטומיה)].

© כל הזכויות שמורות למחבר