"צדק צדק תרדוף" - הטכנולוגיה!

 מאת: אורן סעיד


השופט נדרש להרבות בדרישה וחקירה, כולל באמצעים טכנולוגייים, על מנת למצוא את הצדק, שאם בא לפניו דין, עליו לחקור ולדרוש בעדות עד שימצא את האמת.

נאמר בפרשתנו "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר  ה' אלוקיך נֹתֵן לָךְ" (טז, כ). רש"י ביאר, שבעלי הדין צריכים לחפש בית דין עם הדיינים הטובים ביותר[1]: "הלך אחר בית דין יפה" (שם). ריש לקיש, מאמוראי ארץ ישראל, פירש[2] שהציווי התורה "צדק צדק תרדוף" מתייחס ל"דין מרומה", כלומר,  מתייחס למשפט שבו הצדדים לא מסכימים על העובדות, והשופט חושד שאחד משני הצדדים מנסה לרמות; במצב זה, הצדק כביכול "בורח" - אחד הצדדים מנסה להסתיר אותו. במצב זה, תפקידו של השופט הרבה יותר מורכב - הוא צריך לחקור בקפדנות את שני הצדדים, ואף להשתמש באמצעים מתוחכמים, כדי לברר את העובדות הנכונות, ורק אז לפסוק את הדין; זוהי המשמעות של "תרדוף" - תעשה כל שביכולתך כדי שהרמאי לא יצליח "להבריח" את הצדק.

אם כן, ע"פ ריש לקיש, בציווי זה נדרש השופט להרבות בדרישה וחקירה כדי למצוא את הצדק, שאם בא לפניו דין, עליו לחקור ולדרוש בעדות עד שימצא את האמת. בימינו השופטים והשוטרים מסתמכים על נתונים, שאילולא הטכנולוגיה הם לא היו משיגים אותם, ולכן גם את הצדק. לכן השימוש באמצעים טכנולוגיים לשם זיהוי האמת, כלול בציווי התורה "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף", כמו גם בציווי "וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב" (דברים יט, יח) ובציווי[3] "וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב" (דברים יג, טו).

בקטעים הבאים נתמקד בחלק מהאמצעים הקשורים לזיהוי פלילי.

הפוליגרף

אחת השיטות הקדומות לגילוי שקר, המבוססת על שינוי פיזיולוגי המתרחש בגוף אדם כשהוא משקר, היתה בסין העתיקה, בסביבות שנת 1000 לפני הספירה. האדם החשוד בשקר, נדרש למלא את פיו בחופן אורז יבש. כעבור זמן מה, הוא נדרש לירוק את האורז. אם האורז נשאר יבש, נמצא החשוד אשם בהונאה. שיטה זו התבססה על העיקרון הפיזיולוגי ועל ההנחה שחווית פחד וחרדה מלווה בירידה בריר ובפה יבש. כעבור כמה מאות שנים ארסיסטרטוס, פיסיקאי ורופא יווני (300-250 לפני הספירה), ניסה לגלות הונאה על ידי מדידת הדופק[4]. אותה טכניקה הופיעה מחדש כחלק מבדיקה בפוליגרף בשנת 1921.

הפוליגרף (מכונת-אמת) מבוסס על ההנחה שכאשר אדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים כגון: עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב הדופק ושינוי במוליכות החשמלית של העור. הפוליגרף משמש את המשטרה וחוקרים פרטיים לבדיקת אמינותם של חשודים, כאשר משקר הנבדק בהשיבו על שאלות חוקריו, הוא נעשה חרד ומתרגש למרות רצונו, ובלי שיהיה מודע לכך. הקושי בהסתמכות על ממצאי הפוליגרף הוא, שגם מי שאינו משקר עלול להתרגש בעת החקירה[5].

טביעת אצבע - אחד האמצעים לזיהוי פלילי.
מתוך ויקימדיה

זיהוי ביומטרי[6]

חלקים מסוימים מגופך מהווים הוכחה שאתה אכן מי שאתה טוען. הטכניקה הזו, המכונה ביומטריה, מוגדרת כזיהוי אוטומטי של הפרט, המבוסס על תכונות פיזיולוגיות ייחודיות.

כיום מחשבים יכולים לבצע התאמות תוך שניות, וכתוצאה מכך נוצר מגוון חדש של שיטות זיהוי ביומטרי. בעזרת עוצמת העיבוד ההולכת וגדלה של המחשבים הללו, ניתן לבצע חיפוש במסדי נתונים של זיהוי, על מנת למצוא התאמה של תווי פנים, גיאומטריית כף היד, קשתית העין והתאמות אחרות.

לטכנולוגיות אלו שימושים אפשריים רבים: יכולת זיהוי מדוייקת של אנשים בזמן תשלום, זיהוי אנשים המגיעים לקבלת טיפול רפואי ללא אמצעי זיהוי כלשהו,  זיהוי אנשים המבקשים הטבות סיעודיות, זיהוי דורשי עבודה המבקשים לקבל תשלום חודשי ממשרד העבודה, ביקורת במעברי גבולות, זיהוי מוחלט לצורך שימוש בחתימה אלקטרונית או לצורך כניסה מאובטחת לרשתות מחשבים או כניסה למבנים ממודרים.

על הזיהוי הביומטרי הייחודי לכל אדם ואדם, באו דברי חז''ל: ''להגיד גדולתו של הקב''ה שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד, כולן דומין זה לזה, ומלך מלכי המלכים הקב''ה טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחברו'' (סנהדרין לח, א).

טביעת אצבעות[7]

רישום תבליטי-העור של אצבעות האדם. שטח-הפנים של עור כפות הידיים והרגליים מצוין בצורת התקמטויות אופייניות; הדגם הייחודי של טביעות האצבע נקבע בחודש הרביעי להתפתחות העובר ונשארות קבועות כל הימים עד להתפוררותו של העור. פרטי התבליטים העדינים מיוחדים לכל אדם, ואין שני בני אדם בעלי אותו סימון, אפילו תאומים זהים, שיש להם פרופיל גנטי זהה, שונים ביניהם בטביעת האצבעות. דבר זה משמש יסוד לשיטת-זיהוי יעילה ביותר.

הטבעת תבליט זה - באצבע שטבלה בדיו או בצבע - על דבר שבכתב דינה כדין חתימה בכתב-יד, והיא מקובלת במדינות רבות לגבי אנאלפאביתים. נמצאו טביעות אצבע על לוחות חרס של חוזים עסקיים  מתקופת בבל העתיקה (1913 - 1855 לפני הספירה), ששימשו כחתימות[8].

כמו כן עשויה טביעת אצבעות שמשאיר אדם שלא מדעתו בעצמים שנגע בהם-משום הפלסטיות שלהם או מחמת החלב הדביק הנמצא תמיד על פני העור-לשמש אמצעי לזיהויו. המדע העוסק בטביעת האצבעות הוא הדאקטילוסקופיה. טביעת האצבעות מוכרת כיום במשפט כעדות מוחלטת לזיהויו של אדם. ישנם אזכורים מעידן המלך הבבלי חמורבי (שלט בשנים: 1792 – 1750 לפני הספירה), על לקיחת טביעת אצבע של אנשים שנעצרו[9].

חוקרים מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת לסטר, בשיתוף פעולה עם המדענים במשטרה פיתחו את השיטה המאפשרת לחוקרים "לצפות" בטביעת-האצבע גם אחרי שהיא נמחתה לחלוטין מהמשטח[10].

פקודות המטה הארצי מחייבת אדם שנחשד בביצוע עבירה, ונתון עקב כך במעצר, להיענות לדרישה למסור את טביעת אצבעותיו, ו/או טביעת כפות ידיו. לקיחת טביעת האצבעות נעשית ביחידה החוקרת בידי או חוליית הזיהוי הפלילי המקומיות.

האוסף הגדול ביותר של טביעת אצבעות במשטרת ישראל הוא זה של הרישום הפלילי, המנוהל על ידי מחלקת עיבוד נתונים אוטומטי במטה הארצי בירושלים. תחילתו בתקופת המנדט הבריטי, החל בשנת 1918.

טביעת עין

א. רישתית העין: רשת כלי הדם המספקים דם לרישתית העין מאורגנת בדגם אופייני וייחודי לכל אדם כמו טביעת אצבעות. מידע זה נוצל בארה"ב לפיתוח סורק רישתית.

   המכשיר מקרין על רישתית העין קרן אור באורך גל תת-אדום. הקרינה נקלטת בחלקה ע"י כלי הדם של הרישתית. חלק הקרינה שלא נקלט, מוחזר לתוך המכשיר. הקרינה המוחזרת מתורגמת בסורק לנתוני מחשב. בשיטה זו ניתן לזהות פרט בצורה יותר מדויקת מאשר ע"פ טביעת אצבעות שכן טביעת אצבעות ניתן לשנות ע"י טיפול כירורגי, אך את תבנית כלי הדם של הרישתית קשה לשנות[11].

ב. קשתית העין: קשתית העין עשויה רקמה סיבית מורכבת, הנמתחת עם השינוי בקוטר האישון. תהליכים אקראיים המתרחשים לפני הלידה יוצרים פרטים במרקם. לא קיימות שתי קשתיות עין בעלות דוגמא זהה, אפילו בשתי עיניו של אותו אדם. תמונה של קשתית העין שלך מתורגמת למחרוזת של קוד דיגיטלי תוך שימוש בטכניקה מתמטית בשם ניתוח גלים זעירים. בקשתית העין כ-266 תכונות הניתנות למדידה, בהשוואה ל-40 תכונות כאלה בטביעת אצבעות. היום ניתן לזהות את התכונות הללו באמצעות מצלמה הממוקמת במרחק של עד 90 ס"מ. מספר הדוגמאות השונות של קשתיות העין הוא כה גדול עד שהמערכת מסוגלת לבצע זיהוי בטוח גם אם שגתה בהתאמה של שליש מהמידע המאוחסן כקוד קשתית העין. סריקות קשתית העין הן המערכות הביומטריות הבטוחות ביותר, אפילו יותר מטביעת אצבעות[12].

"טביעת אצבע" של דנ"א-לזיהוי מוחלט[13]

בפני רנדל ג'ונס מפלורידה, ארה"ב ניצבה בעיה: מכוניתו נתקעה בבוץ והוא נזקק לגרירה. הפתרון שמצא עתיד היה להכניסו לתא הנידונים למוות. ג'ונס ניגש לטנדר שחנה בקרבת מקום, צעיר וצעירה נמו בו את שנתם. הוא ירה בשניהם מטווח קצר והרגם. אח"כ השליך את הגופות בחורשה סמוכה וחילץ את מכוניתו בעזרת הטנדר. כעבור 40 דקות חזר אל הנרצחים ובעל את גופת האשה המתה. בעשותו כך הותיר דוגמת זרע ובה כמות מספקת של דנ"א שסייעה בהרשעתו.

שיטת הזיהוי החדשנית שהובאה בפני בית המשפט קרויה "טביעת-אצבע" של דנ"א. גילה אותה הגנטיקאי אלק ג'פריס כיום פרופ' באוניברסיטת לסטר, אנגליה. השיטה מבוססת על העובדה שלכל אדם יש קטעים מסוימים בדנ"א שלו החוזרים על עצמם מספר פעמים, והשונים מאדם לאדם[14]. בשיטה זו, די בדוגמות-רקמה זעירות: טיפת-דם, כתם זעיר של זרע, או שורש של שערה בודדת.

הדנ"א היא מולקולת ענק הנמצאת בכל תא בעל גרעין שבגופנו (למעשה - כל תאי הגוף, מלבד תאי דם אדומים בוגרים). לכל תאי גופו של אדם מסויים, בכל הרקמות, הרכב הדנ"א זהה[15].  לכן ניתן להשוות בין דנ"א מרקמות שונות – דם, זרע, תאי אפיתל, שער, עצם, רוק – שנמצאו בזירת הפשע, לבין דגימות דם או רוק של החשודים.

מולקולת הדנ"א משמשת כתוכנית הכוללת את המידע התורשתי המכתיב את פעילויות החיים בגופנו. היא בנויה כשרשרת ארוכה המורכבת מארבע אבני יסוד המכונות נוּקלֵיאוֹטידים של דנ"א. סדר הנוקליאוטידים לאורך שרשרת הדנ"א נקרא רצף.

הרכב הנוקליאוטידים בדנ"א הוא קבוע – 99.9 אחוזים מרצף הדנ"א דומים בכל בני האדם, כך שכל ההבדלים בין בני האדם מתמצים רק באלפית (0.1%) מן הדנ"א. פרט לשני תאומים זהים, אין שני אנשים שהרצף השלם של הדנ"א בהם זהה. באופן מעשי לא ניתן לבדוק את הרצף השלם של הדנ"א כדי לעמוד על כל ההבדלים. בבדיקות דנ"א המבוצעות לצורך זיהוי פלילי מתמקדים לפיכך במספר אזורי דנ"א הידועים בשוֹנוּתם הרבה יחסית בין בני אדם שונים. לכן אם אין התאמה בין מאפייני הדנ"א שנלקח מזירת הפשע לבין מאפייני הדנ"א של חשוד מסויים, אזי ניתן לנקות אותו מחשד. אבל אם יש התאמה בין מאפייני הדנ"א, אזי יש לבדוק מהי ההסתברות שאדם שנבחר באקראי מן האוכלוסיה יהיה בעל פרופיל דנ"א זהה.

בדיקות דנ"א יכולות לסייע רבות גם בשלבים שבהם אין עדיין בידי המשטרה חשודים. תוצאות בדיקת דנ"א שהופק ממוצג שנמצא בזירה יכולות להצביע על מהלך הפשע. למשל, האם הרוצח נפצע במהלך הקטטה שקדמה לרצח? האם כתמי הדם יכולים לרמז על מסלול בריחתו? מציאת פרופילי דנ"א זהים בזירות שונות יכולה להצביע על פושע סידרתי; ועוד: תערובת של פרופילי דנ"א יכולה ללמד על מעורבות של יותר מאדם אחד באירוע. וכמובן, בבדיקה ניתן לזהות את מינו (זכר, נקבה) של מי שהותיר שרידי דנ"א בזירה.

זיהוי  פנים

על ייחודיות דפוס הפרצוף של כל אדם, ידוע מאמר חז"ל: "כשם שאין פרצופיהן [=של בני אדם] שווין זה לזה, כך אין דעתן שווה זה לזה" (מדרש תנחומא, פרשת פנחס, י). בתלמוד בבלי מסכת יבמות, נאמר שלצורך זיהוי המת ב"טביעת עין", הנעשה בסמוך למיתתו, צריך זיהוי לפחות  של המצח והאף של פני המת (קכ, א).

בזיהוי פנים, סכום החלקים גדול מהשלם. במקום לצלם תמונה של כל הפנים, המערכות הללו מבצעות ניתוח של כ-50 נקודות סביב האף, הפה, הגבות, הלסת ואזורים אחרים בפנים, שם קיימים שינויים בעקמומיות העצם. הנקודות הללו מסודרות כך שהן יוצרות תבנית. המחשב מתוכנת לפצות על תנודות זעירות בהבעת הפנים. מערכות מתוחכמות במיוחד יכולות לחוש אוטומטית את נוכחותו של אדם, לעקוב אחר תנועות ראשו, ולהשוות את התמונה למסד נתונים, אפילו כאשר קיים שוני בין תנאי התאורה בשתי התמונות. תצורה של מצלמה סטריאוסקופית תסכל כל ניסיון של אדם שינסה להציג תצלום לפני העדשה כדי להתגנב פנימה. תאומים עדיין מהווים בעיה, כמו גם אנשים שמגדלים זקן או משמינים בשלב מאוחר יותר[16].

זיהוי כף היד

                מערכות של גיאומטריית כף היד מודדות בשלושה מימדים, לפי נוסחא מיוחדת, את הגודל והצורה של כל האצבעות ופרקי האצבעות בנוסף לגודל הכולל של היד. כאשר לוחצים באמצעות כף היד על הסורק, מתבצעת השוואה של התמונה המתקבלת למסד נתונים של משתמשים מורשים. למרות שתהליך קבלת תצורת כף היד הוא מהיר, היא אינה מהווה אמצעי זיהוי מדויק כמו קשתית העין, טביעת אצבע, או פנים - למרות שהסורקים מתוחכמים מספיק כדי לא להתבלבל בגלל טבעת, לדוגמא[17].



[1] ע"פ תלמוד בבלי, סנהדרין לב, ב; וכן ביאר הרמב"ן במקום.

[2] ע"פ תלמוד בבלי, סנהדרין לב, ב.

[3]  וכפי שרש"י מציין במקום שפסוקים מתייחסים לבדיקות וחקירות שעל השופטים לבצע: "ודרשת וחקרת ושאלת היטב  - מכאן למדו שבע חקירות מריבוי המקרא: כאן יש שלושה: דרישה וחקירה והיטב, ושאלת אינו מן המניין, וממנו למדו  בדיקות ובמקום אחר הוא אומר (דברים יט, יח)   'וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב ' ועוד במקום אחר הוא אומר (שם יז, ד) 'וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב' ולמדו היטב היטב לגזירה שווה ליתן האמור של זה בזה" (יג, טו).

[4] Historical Techniques of Lie Detection, Martina Vicianova, Eur J Psychol. 2015 Aug

[5] להרחבה ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "פוליגרף".

[6] ראה גם: "מדע פופולרי", ינואר 99, עמ' 39-37, בנושא: "זיהוי ביומטרי"; וכן בויקיפדיה בערך "זיהוי ביומטרי".

[7] ראה במאמר "חוקיות השימוש במאגרי טביעות אצבעות" מאת עו"ד צבי א. רוטנברג, כתב העת "רפואה ומשפט", גליון 33, דצמבר 2005.

[8] Fundamentals of Fingerprint Analysis, Second Edition, Hillary Moses Daluz,CRC Press, 2018, page 16

[9] ויקיפדיה האנגלית בערך "fingerprint" (= טביעת אצבע).

[10] "New Fingerprint Breakthrough By Forensic Scientists", scienceDaily, University of Leicester, june 2008

[11] להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "retinal scan" (סריקת רשתית העין). קיים גם זיהוי ביומטרי לפי תבנית כלי הדם בגוף האדם (ולא רק בעין), להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Vein matching" (התאמה לפי כלי הדם)

[12] להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Iris recognition" (זיהוי ע"פ קשתית העין).

[13] להרחבה ראה "גלילאו", גליון 45, מאי-יוני 2001, עמ' 33.

[14] להרחבה על הדנ"א ראה במאמר בפרשת ויקרא, על גנטיקה של כהנים.

[15] יוצאים מן הכלל הם תאי מערכת החיסון, התאים יוצרי הנוגדנים – לכל "שבט" של תאים אלה יש גן ייחודי ליצירת הנוגדן הייחודי של השבט.

[16] להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "Facial recognition system" (זיהוי ע"פ תווי הפנים).

[17]  , by Stephen Crosier and Charles A. Shoniregun, Springer, 2008, ‏  "Securing Biometrics Applications"

pages 37-41.


© כל הזכויות שמורות למחבר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

UA-41653976-1