מאת: אורן סעיד
התורה מספרת כשבני יעקב בישרו ליעקב אבינו כי "עוד יוסף חי" , הוא לא האמין להם ו"ויפג ליבו". חלק מהפרשנים ביארו שהכוונה להפסקה בפעולת הלב הסדירה.
מסופר בפרשתנו, שבני יעקב בישרו ליעקב אבינו שיוסף חי: "וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" (מה, כו). תגובת יעקב: " וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם" (שם). רש"י פירש "וַיָּפָג" – לשון הסרה (כמו בביטוי פג טעמו): "נתחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה ליבו פונה אל הדברים" (שם). יעקב, סר לבו מלהאמין לבניו, כלומר, יעקב בתחילה ניסה לדחות את הבשורה ולא להאמין לה. רק לאחר שבניו דיברו אתו והראו לו את העגלות אשר שלח יוסף, אז הוא האמין שיוסף חי: "וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם" (שם, כז).
הרמב"ן במקום מפרש (שלא כרש"י) ש"יפג" הוא לשון הפסקה: "ויפג ליבו, נתבטל ליבו ופסקה נשמתו, כי פסקה תנועת הלב והיה כמת . וזה העניין ידוע, בבא השמחה פתאום, והוזכר בספרי הרפואות כי לא יסבלו זה הזקנים וחלושי הכח, שיתעלפו רבים מהם בבא להם שמחה בפתע פתאום , כי יהיה הלב נרחב ונפתח פתאום, והחום התולדי יוצא ומתפזר בחיצוני הגוף ויאפס הלב בהתקררו. והנה נפל הזקן כמת ואמר כי לא האמין להם להגיד שעמד זמן גדול מן היום והוא שוכב דומם בעבור שלא האמין להם, כי הידוע בעלוף הזה שיצעקו לו וירגילו אותו בשמחה ההיא עד שתקבע בו בנחת רוח, וזה טעם וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות, כי היו צועקים באוזניו דברי יוסף ומביאים לפניו העגלות ואז שבה רוחו אליו וחזרה נשמתו וחיה, וזהו ותחי רוח יעקב אביהם". לפי הרמב"ן, יעקב כששמע את הבשורה שיוסף חי, פסקה נשמתו והתעלף ולא שב להכרה רק לאחר שבניו דיברו איתו והרגיעו אותו.
העצב התועה (בצהוב). ממשיך מהגולגולת אל בית החזה והבטן. פעילות עודפת של העצב התועה גורמת להתעלפות. מתוך ויקימדיה |
באיזו תופעה רפואית מדובר כאן?
אילו היה מדובר בהתקף לב, דיבור והרגעה של בני יעקב לא היה מספיק, ללא טיפול להמסת הקריש הגורם לאוטם הלב [1]. התמותה המוקדמת כתוצאה מהתקף לב, במהלך החודש הראשון לאחר האירוע, מוערכת בכ-30%, כאשר מתוכם יותר ממחצית ממקרי המוות מתקיימים טרם ההגעה לבית החולים. אף על פי שהתמותה בשנים האחרונות כתוצאה מהתקף לב ירדה, עדיין אחד מכל 25 מטופלים שטופלו בבית החולים, ימות במהלך השנה הראשונה שלאחר האירוע. אם ניתן טיפול להמסת הקריש בתוך 3-4 שעות מהופעת האוטם, יורדים שיעורי התמותה בהרבה [2]. לכן, אילו קיבל יעקב התקף לב, כששמע את הבשורה שיוסף חי, ללא טיפול מתאים הוא היה מת; הוא הדין לדום לב - בהפסקת פעולת השאיבה של הלב, פוסקת הנשימה, ופירוש הדבר מוות, אא"כ נדחוק עצמנו לומר שמדובר בנס רפואי [3].
לכן יש לפרש את הביטוי "ויפג ליבו" לא כהפסקה מוחלטת של שאיבת הלב או הפסקת הנשימה לגמרי, אלא שהלב הפסיק לפעול באופן הרגיל והתקין ולכן גם הנשימה, וכפי שביאר הספורנו: "ויפג לבו - נתעלף וחסרה קצת דפיקת לבו ורוחו ממה שהיה קודם כמנהג בעילוף , מדאגת לבו בהזכירם את יוסף... כמו שיקרה בעת השמחה הפתאומית הממיתה בצאת הרוח החיוני אל החוץ" (שם). עכשיו עלינו לחפש, ע"פ התיאור של הרמב"ן והספורנו, תופעה קלינית אחרת, הגורמת להתעלפות לזמן קצר, כתוצאה מהלם או מהתרגשות עזה, ומשפיעה גם על פעולת של הלב והנשימה.
התעלפות והלם עשויים להיגרם כתוצאה מחום, מועקה, איבוד דם, התרגשות עזה, בהלה פתאומית, כאב עז, זעזוע כראיית תאונה ועוד כהנה וכהנה - כל אלה עלולים לגרום לירידת לחץ הדם, כך שהספקת הדם למוח פוחתת, וחלק מגזע המוח יוצא זמנית מכלל פעולה. תופעה זו נמשכת בד"כ זמן קצר, ואפשר למונעה כשמשכיבים את החולה כשראשו נמוך מרגליו. איבוד ההכרה הזמני מתרחש כאמור, כתוצאה מלחץ דם נמוך, ולכן זה גם גורם לשינוי זמני בפעילות הלב, להאטה בפעילותו [4].
הסיבה השכיחה ביותר להתעלפות נגרמת כתוצאה מהתקף וַזוֹ - וֵאגַלִי (vasovagal attack) שפירושו , פעילות עודפת של העצב התועה (=וגוס, עצב הגולגולת העשירי, שמווסת תפקודים כגון בליעה, דיבור, קצב לב ועיכול), שגורמת להאטת קצב הלב ולירידה בלחץ הדם, ובעקבותיהם להתעלפות. הסיבות לכך עשויות להיות: כאב, לחץ נפשי, הלם או פחד [5].
התופעה שהזכרנו גורמת כאמור להתעלפות זמנית, ולשינוי בפעילות הלב התקינה, כתוצאה מהתרגשות עזה, בין היתר. יתכן שיעקב אבינו, התרגש ונבהל כששמע שיוסף עדיין חי, וזה גרם לו לאחת מהתופעות הנ"ל [6].
לפי פירושנו, ש"ויפג ליבו" הוא שינוי בפעילות הלב הסדירה והתקינה ולכן גם בנשימה, ניתן לפרש שמדובר בתופעה שכיחה שאינה מלווה בהתעלפות: מתח נפשי, וכן התרגשות עלולים לגרום להתקף חרדה המלווה ב"הלמות לב" , כלומר, תחושה של פעימות לב בלתי-רגילות או מהירות מן הרגיל, וכן לנשימת - יתר (עמוקה, או מהירה ושטחית). האחרון, מאפשר החלפת כמויות מוגדלות של חמצן ודו תחמוצת הפחמן.
נקודה נוספת [7]: מעניין שע"פ המדרש (ספר הישר, ויגש, פרק יד), פנו האחים אל שרח (סרח) בת אשר וביקשו ממנה כי תנגן לפניו בכינור וכך תודיענו שבנו בחיים, כדי שיעקב לא ייבהל. כנראה ידעו את השפעת המוסיקה על מצב הרוח ולכן גם על קצב הלב, כדי שיעקב יקבל את הבשורה מתוך נחת ורגיעה, ואעפ"כ זה לא עזר "וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם" (שם).
[1] על הנושא התקף לב, ראה בפרשת כי-תבוא, "תמהון לבב".
[2] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "אוטם שריר הלב".
[3] האבן עזרא פירש: "מגזרת 'אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ' (איכה ב, יח). והטעם, שעמד לבו ודמם . כטעם: 'וַיָּמָת לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ וְהוּא הָיָה לְאָבֶן' (שמואל א, כה, לז) כי לא האמין" (שם). לפי דברינו, אין הכוונה להפסקת פעולת הלב שמשמעותה מוות - כפי שהאבן עזרא מביא ראיה מהפסוק בשמואל "וימת לבו", לביאור תגובת יעקב, אלא הכוונה לפי רש"י (שם) שנבל נצטער על המנחה שהובאה לדוד (מחמת קמצנות או כבוד) שגרמה להפסקה בפעולה הסדירה של הלב שגרמה לו להתעלפות ונראה "כמו מת" וכלשון הרמב"ן בפרשתנו: "כי פסקה תנועת הלב והיה כמת" (בראשית, שם).
[4] ראה גם באנצ' רפואית למשפחה, רביבים – הוצאה לאור, 1981, בערך "הלם".
[5] ראה גם בויקיפדיה האנגלית בערך "Vasovagal response".
[6] נ.רוגין כתב, שלאור העבודה שהמצב אצל יעקב היה הפיך, כנראה היה מדובר בהתקף ואזו-ואגאלי. "הרפואה" 126, חוברת י, עמ' 618, 1994. הרפואה הוא כתב עת מדעי בתחום הרפואה, היוצא לאור מטעם ההסתדרות הרפואית בישראל אחת לחודש מאז שנת 1924.
[7] הרעיון לקוח מ"הרפואה" 126 (ראה הערה לעיל).
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה