מקום ברית בין הבתרים

 מאת: אורן סעיד

אחת הפסגות של הר דב, מרכסי הר חרמון, מכונה "הר הבתרים", היא בו לפי אחת מהמסורות, היה המקום בו נערכה ברית בין הבתרים

בפרשתנו אנו קוראים על "ברית בין הבתרים", ברית שכרת ה' עם אברהם והבטיח לו, כי לאחר שִעבוּד של זרעו במשך 400 שנה ב"ארץ לא להם" - בניו יזכו לקבל לנחלה את ארץ ישראל (טו, ח-כא). היכן נערכה ברית בין הבתרים?

אחת הפסגות של הר דב – שלוחה של הר החרמון בצדו המערבי,  מכונה "הר הבתרים", היא בו לפי אחת מהמסורות, היה המקום בו נערכה ברית בין הבתרים.  האתר נמצא על שלוחת שריון למרגלות הר הבתרים. האתר מקודש, כי לפי אחת מהמסורות היהודיות ולפי המסורת המוסלמית, מקובל להצביע על המקום כאתר שבו היתה הברית. בערבית נקרא המקום "משהד אל-טייר" (עדות הציפור), על שם הציפור שהשתתפה בברית בין הבתרים: "וְאֶת הַצִּפֹּר, לֹא בָתָר" (טו, י)  או "מקאם אברהים אל חליל" (=מקום אברהם ידיד ה'). במקום מבנה בעל כיפות, מבני קברים ולידם מאגרי מים ועצי אלון עתיקים.

בדרך למקום ברית בין הבתרים,
בהר הבתרים
מתוך ויקימדיה

כאמור, האתר שוכן במורדות החרמון. אין פלא כי בהר החרמון קיים מקום מקודש, כי השם  "חרמון" וודאי בא מן השורש חרם, שמשמעו בשפות השמיות דבר מקודש ואסור בנגיעה. האמורים הקימו על הר החרמון מקדשים לבעל גד, הנקרא על שם ההר גם: "בעל חרמון" (שופטים ג, ג). מתעודות חתיות מוכח שההר קדוש הוא, וגם כמה מקראות מרמזים על כך[1] (תהילים פט, יג; קלג, א).

כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, הוא עבר ליד הר חרמון: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף עַד דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק" (בראשית יד, יד-טו). מעמד ברית בין הבתרים היתה אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים; וכפי שרש"י מציין, שיש קשר בין ברית בין הבתרים לבין האירוע שקדם לו -  מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים: " אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה - כל מקום שנאמר אחר סמוך, אחרי מופלג. אחר שנעשה לו נס זה, שהרג את המלכים, והיה דואג ואומר שמא קבלתי שכר על כל צדקותי. לכך, אמר לו המקום: אַל תִּירָא אַבְרָם" (טו, א).

בספר "יחוס הצדיקים" , מאת הנוסע היהודי, גרשום איש שקרמילה, מהמאה ה-16, כותב כך [2]: "באניאס (היא דן)... ושם מעמד לאברהם אבינו, והוא מקום בין הבתרים, והוא על ראש ההר וקורין לו הגויים מעשעד אל טייר". גם ב"אגרת יחוס אבות" משנת הרצ"ז (1537) כותב דברים דומים [3]: "דן היא באניאס והיא מארץ ישראל וממנה יוצא הירדן... וגם שם המקום שעבר אברהם אבינו בברית בין הבתרים , והוא על ראש ההר וקורין לו הגויים מעשעד אל טייר".

בעל גלילות ארץ ישראל, גרשון בן אליעזר שביקר בארץ ישראל בשנת 1635 וככל הנראה שלא הגיע לאזור, תיאר האתר כך: "מעמד בין הבתרים – בית נאה ומשובח בראש ההר, ועליו ג' כוכים; והוא המקום אשר כרת ה' את אברהם ברית; והתוגרמים קורין משהד אל טייר, על שם וירד העיט על הפגרים".

הציון נבנה על כיפה גבוהה המתנשאת מעל סביבתה. מדובר במבנה אורך (13.5 מטרים על 5 מטרים) שבו שלושה חדרים מקומרים מקורים בכיפות. מול פתח המבנה, ניצב גוש סלע גדול ובראשו ספלול [4] האופייני לאתרי פולחן. סביב האתר נמצא בית קברות קטן ושני מאגרי מים גדולים מצויים בצדו הצפוני. סמוך לאתר שרדו עצי אלון העתיקים ביותר בארץ, המעידים על מסורות קדושתו [5].

ישנם יהודים המעפילים למקום זה -  בו נכרתה לפי המסורת "ברית בין הבתרים", על מנת להתפלל שם. יהודי צפת, נהגו לעלות להר הבתרים, בשבוע פרשת לך לך – בו מסופר על ברית בין הבתרים - ולקרוא במקום את פרשת ברית בין הבתרים[6].

על פי מסורת אחרת, התרחש מעמד בין הבתרים בהר שנאן, מדרום-מערב למושב מרגליות, על הגבול עם לבנון[7].



[1] ע"פ האנצ' המקראית בערך "חרמון". ראה גם מאמר בפרשת ואתחנן "שבחי הר החרמון".

[2] ספר "יחוס הצדיקים – הנקברים בארץ ישראל ובירושלים תוב"ב" מאת גרשום איש שקרמילה, נדפס לראשונה בעיר מנטובה בשנת שכ"א (1560); נדפס בשנית עם הערות ע"י אברהם משה לונץ, ירושלים, תרנ"ו, עמ' 6

[3] מובא בספר "המעמר -  כרך ג, אברהם משה, עמ' 217-218, ירושלים, שנת תר"פ, דפוס לונץ. "אגירת יחוס אבות, מאת "אלמוני", יש מחלוקת מי חיבר את  האיגרת (ראה שם, עמ' 209).

[4] ספלול הוא גומה מעוגלת או סגלגלה שנחצבה בסלע ביד אדם מן התקופה הפרה היסטורית. ייעודם של הספלולים אינו ברור; יש חוקרים הסבורים ששימשו למטרות פולחניות.

[5] דר ש', תשל"ח, "סקר ישובים קדומים על כתף החרמון", בתוך: אפלבאום ש', דר ש', פלג י' ורות י', החרמון ומרגלותיו, תל אביב 1978, עמ' 52-120. להרחבה ראה במאמר  מאת  אבי ששון, "מסורת ופולחן ב'ברית בין הבתרים' בחרמון", אריאל, גיליון 195-196, 2011.

[6] ע"פ ויקישיבה בערך "ברית בין הבתרים".

[7] ע"פ ויקישיבה בערך "הר הבתרים".

© כל הזכויות שמורות למחבר

5 תגובות:

  1. שלום הרב אורן

    המסורת הזו לא הגיונית, אברהם גר באותה תקופה באזור חברון או שכם, במרכז הארץ, מדוע שהברית תהיה באיזה הר בצפון, ולא בחצר אהלו, ליד ביתו. אם היית אומר שזה היה בהר המוריה או בהר גריזים והר עיבל ניחא, אלו מקומות קדושים, אבל לא באיזה הר בצפון.

    השבמחק
  2. אני גם חושב שאין בזה מסורת יהודית, היהודם לקחו את מסורתם מהערבים, הרי אין איזה מדרש בנושא.

    השבמחק
  3. לא בטוח שאברהם אבינו גר באותה תקופה בחברון או שכם, כי:
    קיים קושי בתארוך המקראי של מעמד ברית בין הבתרים. ע"פ סדר התורה המעמד אירע בין יציאת אברהם מחרן לארץ כנען בגיל 75 (בראשית י"ב ד'), לבין נישואיו להגר, כאשר אברהם בן 85 (בראשית ט"ז ג'). אולם לפי תארוך חז"ל (ראו להלן) מעמד הברית התקיים 30 שנה לפני הולדת יצחק. מאחר שאברהם היה בן 100 בהולדת יצחק (בראשית כ"א ה') יוצא שכריתת הברית הייתה כאשר אברהם היה בן 70, כלומר לפני יציאתו מחרן ולפני מלחמת ארבעת המלכים את החמישה.

    כשיטה הזאת נוקט בעל סדר עולם[2], ולדידו לאחר ברית בין הבתרים חזר אברהם לחרן ל-5 שנים נוספות. הגר"א בפירושו לסדר עולם מתנגד לתארוך זה ומביא פירוש אחר לפיו 430 השנים נמנות משעה שאברהם ניצל מניסיונו של נמרוד לשרפו בכבשן האש, כך שאין בעיה לתארך את ברית בין הבתרים בין השנים 75-85 לאברהם (מתוך ויקיפדיה בערך "ברית בין הבתרים").
    כך שיתכן , שברית בין הבתרים היה באזור הר החרמון:
    א. הברית התרחשה בדרכו של אברהם מחרן (הנמצאת בתורכיה כיום) לארץ ישראל. המסלול עובר דרך צפון ארץ ישראל. להרחבה ראה במאמר ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות
    http://toraumada.blogspot.co.il/2016/08/Devarim-Land-of-Israel-is-higher-than-all-other-lands.html
    ב. הברית התרחשה כאשר אברהם אבינו חזר מהצלת לוט:
    כשאברהם אבינו חזר לארץ, מאזור דמשק, אחרי מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים, הוא עבר ליד הר חרמון:

    "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד).

    השבמחק
  4. אתה צודק, נזכרתי שחז"ל אומרים שאברהם היה בארץ ישראל פעמיים, בגיל שבעים פעם ראשונה לברית בן הבתרים, חזר לחרן ובגיל שבעים וחמש נאמר לו לך לך מארצך.
    לפי פשוטו של מקרא שברית בן הבתרים היתה אחרי מלחמת לוט, ואז הוא חזר מהמלחמה למרכז הארץ, שהרי הוא פגש את מלכי צדק מלך ירושלים, ואת מלך סדום, א"כ ברית בן הבתרים היתה באזור שם. וזה לא כמו שאתה כותב שאם ברית הבתרים היתה אחרי שאברהם ממלחמת לוט גם יתכן לומר שהיא היתה בהר חרמון

    השבמחק
  5. אין בעיה עם המסורת שמקום ברית בין הבתרים היה באזור הר חרמון, הרי כתוב במפורש בפסוק, שאברהם אבינו היה באזור דמשק, ויתכן והוא עבר ליד הר חרמון:

    "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם, כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו; וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת, וַיִּרְדֹּף, עַד-דָּן וַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד-חוֹבָה, אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל, לְדַמָּשֶׂק" (ספר בראשית, פרק י"ד, פסוק י"ד).
    ומה שכתוב שהוא פגש את מלכי צדק, יתכן שזה היה אחרי ברית בין הבתרים. שאין מוקדם ומאוחר בתורה (בפרט ראה רש"י על הפסוק, פרק טו, פסוק א, דיבור המתחיל אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה)

    השבמחק

UA-41653976-1