תורה ומדע

מאת: אורן סעיד

יוכבד נולדה בכניסה לארץ מצרים, בין החומות של מצרים, או בין החומה של ארץ ישראל לחומה של מצרים.

בפרשתנו אנו קוראים על לידת יוכבד: "וְשֵׁם אֵשֶׁת עַמְרָם יוֹכֶבֶד בַּת לֵוִי אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם וַתֵּלֶד לְעַמְרָם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת מֹשֶׁה וְאֵת מִרְיָם אֲחֹתָם" (כו, נט). מבאר רש"י : "אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי - אשתו ילדתה במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים, כשנכנסו לתוך החומה ילדתה, והיא השלימה מנין שבעים, שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע" (שם). מקור דברי רש"י הוא בתלמוד בבלי מסכת סוטה: "דאמר רבי חמא ברבי חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ולידתה בין החומות, שנאמר (במדבר כו, נט) 'אֲשֶׁר יָלְדָה אֹתָהּ לְלֵוִי בְּמִצְרָיִם' - לידתה במצרים ואין הורתה במצרים" (יב, א). מקום לידתה של יוכבד הוא לפי חז"ל – בין החומות: כאשר הגיעו יעקב ובניו למצרים, בדרך, עם הכניסה למצרים, נולדה. בדרך זו ניתן למנות את יוכבד בין יורדי מצרים, למרות שנולדה בדרך. מה הכוונה "בין החומות"?

בין החומות - בתוך חומות מצרים – בתוך מצרים

הרשב"ם על מסכת בבא בתרא מבאר שהכוונה בתוך חומות מצרים: "דאמר רבי חמא בר חנינא - ...והא דלא קחשיב לה בהדיא, לפי שלא באה למצרים אלא בבטן אמה ולידתה בין החומות כלומר בתוך מצרים ומשום דקאמר בדרך גבי הורתה קאמר נמי בין החומות גבי לידתה" (קכ, א).כך גם מבאר רבינו גרשום: "אפשר בת מאה ושלשים וקרי לה בת - "...דאמר רבי חמא בר חנינא לקמן (קכג, ב) זו יוכבד שהשלימה מנין שבעים נפש שהורתה היתה בדרך שירדו למצרים ולידתה בין החומות כלומר בתוך חומות של מצרים" (שם). כך גם מציין רש"י על בראשית, שמציין שיוכבד נולדה בכניסה לעיר[1]: "שלשים ושלש - ובפרטן אי אתה מוצא אלא ל"ב, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר, שנאמר אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים, ואין הורתה במצרים" (בראשית מו טו).

חומות עכו. 1951.
מתוך ויקימדיה

בפירוש "משכיל לדוד[2]", מציין שהיו שתי חומות סביב למצרים: "..לכך הוצרכו לומר שהיו שני חומות במצרים ונולדה בין החומות" (בראשית מו, טו).

ישנן עדויות לערים מסוימות שהיו מוקפות שתי חומות (חומה כפולה) או אפילו שלוש חומות.

באלקאב (Elkab) - אתר מצרי בגדה המזרחית של הנילוס, התגלו שלש מערכות של חומות התוחמות חלק מהעיר העתיקה שבאתר[3].

בתל יריחו המזוהה עם יריחו המקראית, נמצאו שרידי חומה כפולה עתיקה, שנהרסה ברעידת אדמה ובשריפה[4].

בספר מלכים ב מתואר שחולדה הנביאה "הִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם, בַּמִּשְׁנֶה" (כב, יד). רש"י מציין פירוש למילה 'בַּמִּשְׁנֶה' - בין החומות:".... ויש שפותרים 'בַּמִּשְׁנֶה', חוץ לחומה, בין שתי החומות, שהיא משנה לעיר" (שם). רש"י לישעיה מציין שהיו לעיר ירושלים חומות כפולות: "וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם - החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה" (ישעיה כב, יא). מה פירוש 'חיל וחומה' הנזכרו בדברי רש"י (ישעיה, שם)? הביטוי מוזכר במגילת איכה: "וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה" (ב, ח), ופירש שם רש"י, שהיתה חומה נמוכה מסביב לחומה הגבוהה: "חיל וחומה - שורא ובר שורא חומה נמוכה שכנגד חומה גבוהה[5]" (שם).

בספר ישעיה מוזכר הביטוי "בֵּין הַחֹמֹתַיִם": "וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה" (ישעיהו כב, יא). רש"י ביאר שהביטוי "בֵּין הַחֹמֹתַיִם" פירושו חומות כפולות: "בין החומותים - החומות כפולות חיל וחומה ובין מי הברכה הישנה" (שם). הביטוי "בֵּין הַחֹמֹתַיִם" מתאים לתיאור ירושלים בימי חזקיהו, אחרי התרחבות העיר מערבה: לירושלים היו אז שתי חומות זו בתוך זו, אחת קצרה שהקיפה את עיר דוד בלבד ואחת ארוכה שהקיפה את העיר כולה, כולל את גיא הטירופיאון[6].

יוסף בן מתתיהו מציין, שלפני חורבן בית שני, במקומות מסוימים, היו לירושלם שלוש חומות: "שלש חומות, חומה לפנים מחומה, סבו את ירושלם במקומות אשר לא יסוּבוּה גאיות עמוקים" (מלחמות היהודים, כרך ד, פרק 4).

המפה של עכו הצלבנית[7],מראה את העיר עכו הצלבנית לפני נפילתה בידי המוסלמים. העיר מוקפת חומה כפולה וחומה פנימית מחלקת אותה לשניים: חלקה העתיק בנוי על מפרצה וחלקה החדש משתרע בחוף צפונה. לאורך החומה החיצונית בנויים מגדלים רבים[8].

נבוכדנצר השני (605-562 לפני הספירה) בנה שלוש חומות מסביב לבבל בגובה של 12 מטרים ורחבים כל כך בחלק העליון עד שהמרכבות יכלו לרוץ סביבם[9].

בין החומה של ארץ ישראל לחומה של מצרים

רבי יונתן אייבשיץ פירש "יוכבד נולדה בין החומות, היינו בין גבול ארץ ישראל למצרים" (יערות דבש, חלק א, דרוש ב). על פי פירוש זה, יוכבד נולדה בין החומה של גבול ארץ ישראל (או של העיר הסמוכה לגבול), לחומה של גבול ארץ מצרים (או של העיר הסמוכה לגבול).

עיר שהיא מוקפת חומה, היא מציאות מוכרת וברורה בעת העתיקה. ההגנה על תושבי העיר מפני אויב אפשרי היא חיונית, ולפיכך נבנו חומות סביב ערים במשך אלפי שנים. בערים רבות ברחבי הארץ, כדוגמת עכו, טבריה, יפו וירושלים, השתמרו שרידי חומות מתקופות שונות. החומות מתקופת השלטון העות'מאני הן החומות האחרונות שנבנו ונמצאות במצב השימור הטוב ביותר. החומה העות'מאנית בירושלים נבנתה כדי לתחום את העיר העתיקה ואת המקומות הקדושים וכדי להגן על העיר ועל תושביה אחרי מאות שנים שהעיר עמדה ללא חומה[10].

ישנן עדויות ארכיאולוגיות שהעיר יֵב (אי בנהר הנילוס באזור אסואן בדרומה של מצרים) שבמצרים העתיקה, היתה מוקפת חומה מעגלית. כמו כן, מספר יישובים בנוביה (חבל ארץ היסטורי בעמק הנילוס, בגבול מצרים-סודאן של ימינו) היו מוקפים חומה. בנוסף, על פי כתבים מצריים, "חומות השליט" היו מערכת ביצורים, שנבנו על ידי אמנמחת הראשון (1991 - 1962 לפני הספירה) כדי להגן על הגישות המזרחיות למצרים[11].

על פי פירושים אלו, יוכבד נולדה בין החומות ממש, או של הגבולות – בין ארץ ישראל למצרים (או של הערים הסמוכות לגבול), או בין החומות הכפולות של מצרים עצמה (או של העיר המצרית הסמוכה לגבול).

[1] הכוונה כנראה לעיר הראשונה בגבול מצרים.

[2] "משכיל לדוד" הוא חיבור המפרש ומבאר את פירוש רש"י לחמשת חומשי תורה. מחבר החיבור הוא רבי דוד חיים פארדו, המכונה גם הרד"ף, רב איטלקי יליד ונציה, פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, משורר ופוסק הלכה בן המאה ה-18.

[3] “‪The Archaeology of Urbanism in Ancient Egypt: From the Predynastic Period to the End of the Middle Kingdom”‏, Nadine Moeller, ‪Cambridge University Press, 2016, Pages 231-232

[4] Wagemakers, Bart (2014). Archaeology in the 'Land of Tells and Ruins': A History of Excavations in the Holy Land Inspired by the Photographs and Accounts of Leo Boer. Oxbow Books. Pages 122-124..

[5] במסכת פסחים רש"י מציין שהחומה הנמוכה היתה לפנים מן החומה הגבוהה: "בר שורא - חומה קטנה לפנים מן החומה גדולה" (פסחים פו, א).

[6] "התחום המקודש של ירושלים", אשר גרוסברג, "מפירות הכרם", קובץ דברי תורה מאת בוגרי ישיבת כרם ביבנה ורבניה שנכתבו ושנאספו לרגל מלאות יובל לישיבה, כרם ביבנה תשס"ד.

[7] העתק מכתב יד השמור בספרית בודליאן אוקספורד.

[8] "ארץ ישראל בתמונות ובמפות עתיקות", זאב וילנאי, הוצאת ראובן מס ירושלים, 1961, עמ' 110.

[9] A. J. Wood, Quarto Publishing Group UK, 2018, page 40‏, Mike Jolley‏,"Curiositree: Human World: A Visual History of Humankind"

[10] "עיר חומה: מבט אחר על חומת ירושלים העות'מאנית", פרשה ארץ ישראלית -בהר, טליה זיסקין, יד יצחק בן צבי.

[11] ‪Morkot‏, ‪R‏. ‪G‏. (2010). ‪The A to Z of Ancient Egyptian Warfare‏. U.S.A: ‪Scarecrow Press‏. Pages 88-89, page 250.

בהערת אגב יצויין, שבמצרים העתיקה מקדשים וכן מבנים מלכותיים היו מוקפים חומה.