מאת: אורן סעיד
בני ישראל נצטוו לתת מדם קרבן פסח על המשקוף. נחלקו המפרשים מהו המשקוף ולמה היה משמש.
בפרשתנו אנו קוראים שבני ישראל נצטוו לשחוט את קרבן הפסח, לקחת מדם השחיטה של הקרבן, ולתת "אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת" (יב, כב). זאת כדי שהקב"ה לא יתן למשחית במכת הבכורות להיכנס לבתי בני ישראל. רש"י מסביר שמשקוף "הוא העליון שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו ולשון שקיפה חבטה, כמו: (ויקרא כו, לו) קוֹל עָלֶה נִדָּף', [ותרגם אונקלוס:] 'טַרְפָא דְּשָׁקֵיף' [וכן] 'חַבּוּרָה [תַּחַת חַבּוּרָה]' (שמות כא, כה) [תרגם אונקלוס:] 'מַשְׁקוֹפֵי'" (יב, ז); כלומר, המשקוף הוא החלק העליון של הפתח, קורת העץ העליונה במסגרת הדלת[1], שהדלת חובטת בו כשסוגרים אותה. לעומת זאת, הרשב"ם מסביר שהמשקוף הוא "מפתן [=אבן או עץ בחלק התחתון של הפתח] העליון הנראה לעין כל בכניסת הבית, כמו 'וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ' (בראשית כו, ח); והמפרש לשון שקיפה וחבטת הדלת צריך למצוא לו חבר בלשון תורה ונביאים בלשון העברים" (שם). לפי הרשב"ם המשקוף הוא מפתן גבוה הנמצא מתחת לדלת בכניסה לבית.
האבן עזרא פירש שהמשקוף הוא חלון בפתח הבית שדרכו ראו מי נכנס לבית: "מגזרת חלון וישקף; וזה המשקוף הוא על פתח הבית. וככה מנהג כל ארץ ישמעאל, כי מנהג הערלים לא היה כמנהג המצריים... וככה אין בית להם, כי אם בחצר האחת יקרא פתח הבית. והחיצון שער החצר" (שם); וכן פירש הרד"ק: " שקף – ויש לפרש שקף כמו משקוף, כי המשקוף שעל הפתחים היה גם כן מרובע ; והמשקוף הוא חלון שעושין על הפתח להשקיף ממנו, מי שקורא בשער..." (מלכים א, ז, ה).
|
|
משקוף בפתח עתיק מהעיר לפטיס מגנה בצפון אפריקה. יוצר: Dirk.heldmaier. מתוך ויקימדיה |
בתרגום יונתן בן עוזיאל, מתורגמת המילה "משקוף" - "אִסְקוֹפָּא עִלָּאָה [=האיסקופה העליונה]" (יב, פסוקים: ז, כב ו-כג). האִסְקוֹפָּה נזכרת רבות בדברי חז"ל (למשל: שבת פרק י, משנה ב) ופירושה סף הדלת, מפתן; לוח עץ או אבן מתחת לדלת. בכתובת הקדשה מכוכב הירדן, החקוקה בפינה של משקוף בזלת, מצינו את המילים: 'הדא סכופתא'; וכן במשקוף בזלת מטבריה חקוקות המילים: 'ה]דה איסקופתא'. מהי האסקופה העליונה הנזכרת בתרגום יונתן?
ב"אבות דרבי נתן" מצינו תיאור של המשקוף והיסקופה העליונה: "רבי אליעזר הקפר אומר: אל תהי כמשקוף העליון שאין יד בני אדם יכולה ליגע בה ולא כאיסקופה העליונה שמבלעת פרצופות, ולא כאיסקופה אמצעית שמנגפת הרגלים, אלא הוי כאסקופה התחתונה שהכל דשים בה, וסוף כל הבניין נסתר והיא במקומה עומדת" (אבות דרבי נתן כו, ו). פרופ' דניאל שפרבר מבאר את דברי רבי אליעזר הקפר, שה"אסקופה העליונה" היא המשקוף – החלק עליון של הפתח של הפתחים הנמוכים של הבתים, שבשל נמיכותם, בני האדם היו עלולים להתנגש בהם ולהיפגע בפנים ("שמבלעת פרצופות"); כפי שהוא מצא אצל סופר רומאי בשם Novius מהמאה הראשונה לפני הספירה, שקבל על כך שהפתחים הנמוכים שברו את ראשו המסכן. לעומת זאת, המשקוף, שהיה גבוה יותר, היה בעיקר בבתי אמידים ולפיכך שם "אין יד אדם יכולה ליגע בה".
אולם, לא ניתן לפרש כך את המובא בדרך ארץ זוטא (ג, יא) שם נאמר: "אל תהא כאסקופה העליונה שמנגפת את הרגלים וסופה להסתר, ולא כאסקופה האמצעית שיושב עליה זועף, אלא הוי כאסקופה התחתונה שרוב בני אדם דורשים אותה, שכל הבית נסתר והיא לעולם במקומה עומדת". כאן מתפרשים הדברים על יסוד הידיעה כי באותם ימים היו בתים שבפתחיהם שלושה מפתנים. אחד, הגבוה ביותר, נמצא בדיוק מתחת לדלת, ורגלי כל הנכנסים היו נתקלות בו. המפתן השני היה כעין מדרגה מבחוץ, ועליו היו יושבים אנשים ברוגז ובזעף ומביטים בכעס על הנעשה בחוץ. המפתן השלישי היה בפנים, במישור אחד עם הרצפה, וכל הנכנסים לבית היו חייבים לדרוך עליו; וגם כאשר נהרסים כל קירות הבית, מפתן זה נשאר על עומדו. דוגמה לפתח בעל שלוש אסקופות נמצאה בחפירת בית מגורים פרטי בחורבת סוסיה[2].
לפי פירוש זה, רש"י פירש שהמשקוף הוא החלק העליון של הפתח, שהיה נפוץ בבתי עשירים. הרשב"ם, פירש שהמשקוף הוא המפתן העליון – אבן הנמצאת בדיוק מתחת לדלת בכניסה לבית; ומאחר ורגלי כל הנכנסים נתקלות בו – לכן הוא נבחר למקום שבו צריך לשים את הדם בפתח הבית. לפי "תרגום יונתן", המשקוף הוא האסקופה העליונה – החלק העליון של הפתח הנמוך של הבית - כפי שהיה נפוץ בבתים של אנשים רגילים.
במאמר המוסגר, נוכל להבין עכשיו את דברי רש"י בסוגיא במסכת חולין: בתלמוד בבלי מסכת חולין (י, ב), מובאת ברייתא, הדורשת את הפסוק "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת אֶל פֶּתַח הַבָּיִת וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא יד, לח), העוסק בהסגרת בית המנוגע בצרעת הבתים על ידי הכהן, שהכהן אינו יכול לעמוד תחת חלל המשקוף כשהוא מסגיר את הבית, מכיוון שהמשקוף הוא חלק מהבית, והפסוק אומר "וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת" (שם) ; אלא "עומד בצד המשקוף ומסגיר" (שם) – על הכהן לעמוד בצד המשקוף, מבחוץ, ולהסגיר את הבית. רש"י מסביר "תחת המשקוף - מפתן העליון" (שם). רש"י כאן, אינו סותר את שיטתו שהמשקוף הוא החלק העליון של הפתח. כוונת רש"י, שהכהן עומד על ה"המפתן העליון" – האבן הנמצאת בדיוק מתחת לדלת, תחת המשקוף, ורגלי כל הנכנסים היו נתקלות בו– ומסגיר את הבית. כך גם פירש ב"חדושי הר"ן" בסוגיא המקבילה בנדרים (נו, ב): "אי אל פתח הבית - ...הוא אמינא שיעמוד על האסקופה תחת המשקוף ויסגיר..." (שם).
א"כ, הארכיאולוגיה עזרה לנו להבין את המחלוקת בין רש"י לרשב"ם, וכן את התרגום יונתן, בביאור המונחים "משקוף" ו"אסקופה עליונה".
[1] בניגוד לפירוש משקוף כיום - קורות העץ הצדדיות של מסגרת הדלת (ולא רק קורת העץ העליונה).
[2] ע"פ הספר "תרבות חומרית בארץ ישראל בימי התלמוד" מאת פרופ' דניאל שפרבר, יד יצחק בן-צבי, 1993, פרק שישי "הפתח והאיסקופה" עמ' 46-48.
© כל הזכויות שמורות למחבר
הסבר ממחיש ויפה.
השבמחקתודה רבה.