סיבי הדקל

 מאת: אורן סעיד

הרשת של הסיבים החזקים העוטפים את בסיסם של כפות התמרים, והנראית כאריג, מהווה סימן ברכה לעתיד לבוא.

בפסוקי הברכות בפרשתנו נאמר: "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נוֹשָׁן וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ" (כו, י). מבאר הספורנו: "וַאֲכַלְתֶּם יָשָׁן נושָׁן - אַחַר שֶׁיִּמְעַטּוּ הָאֻמּות אִכָּרֵיכֶם וְכורְמֵיכֶם יִרְבֶּה הַדָּגָן שָׁנָה לְשָׁנִים, כְּדֵי שֶׁיַּסְפִּיק הַמְעַט מִשְּׁאֵרִית הָאֻמּות לְשָׁרֶתְכֶם לֶאֱסף תְּבוּאות, וְזוּלַת זֶה, וְתִתְפַּרְנְסוּ שֶׁלּא בְצַעַר, 'יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּראשׁ הָרִים, יִרְעַשׁ כַּלְּבָנון פִּרְיו' (תהלים עב, טז), וּכְאָמְרָם 'עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוצִיא גְּלוּסְקָאות וּכְלֵי מִילַת' (שבת ל, ב)" (שם). הספורנו מציין, שחוץ מאשר הדגן שמספיק לשנה אחת יספיק לכמה שנים,  כלולה בברכה זו גם מעלה נוספת, שבני ישראל יתפרנסו בכבוד כי אדמת ארץ ישראל תוציא לעתיד לבוא מיני מאכל ואריגים.

בתלמוד בבלי מסכת שבת מסופר: "יָתֵיב (=היה יושב) רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְקָא דָרֵישׁ (=היה דורש): עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא גְּלוּסְקָאוֹת (=לחמניות מוכנות לאכילה) וּכְלֵי מֵילָת (=אריגים מצמר משובח) שֶׁנֶּאֱמַר: 'יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ ' (תהלים עב, טז). לִיגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ! אֲמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דּוּגְמָתָן בָּעוֹלָם הַזֶּה: נְפַק אַחְוִי לֵיהּ (=יצא והראה לו) כְּמֵיהִין וּפִטְרִיּוֹת וְאַכְּלֵי מֵילָת נְבָרָא בַּר קוֹרָא" (שבת ל, ב). רבן גמליאל מציין כדוגמא לכך, שהארץ מוציאה לחמניות מוכנות לאכילה, את הפטריות - המזכירות בצורת "הכובע" שלהן לחמניות עגולות -  שצצות אחרי הגשם במקומות לחים ומוכנות לאכילה; בנוסף, רבן גמליאל מציין כדוגמא לכך שהארץ מוציאה אריגים, מן המציאות המוכרת  לנו את "נְבָרָא בַּר קוֹרָא" ומפרש רש"י: "סיב כמין לבוש מצוייר גדל סביבות הקור של דקל כשהוא רך, קור - ענף האילן כשהוא רך יוצא בכל שנה, קודם שיתקשה קרוי קור" (שם).  מהו הקוֹר?

סיבי הדקל מבוגרים העוטפים את הדקל כמין לבוש.

בבסיס כף התמר מצויה מעטפת (sheath) המקיפה את בסיס העלה ואת הגזע. כשהכף צעירה, המעטפת מורכבת מרקמת חיבור לבנה ועדינה. ככל שהכף מתפתחת, רקמת החיבור העדינה שבבסיסה הולכת ונעלמת, ובמקומה נותרים צרורות סיבים המתייבשים ומשחימים. כך נוצרת מעטפת של סיבים קשים ומחוספסים, העוטפת את בסיס העלה ואת הגזע. מבנה הסיבים ומרקמם עשויים להשתנות בין זני התמרים. כאשר כפות התמרים עדיין צעירים יחסית, הם עדינים וצפופים ונראים כאריג, כפי שתיאר רבן גמליאל[2]. ייתכן מאד וכוונת רש"י במונח "לבוש מצוייר" הוא לעובדה שהסיבים הצעירים עדיין צבעוניים לעומת הסיבים המבוגרים שצבעם לבן או אפור[3].

לסיבים ולחלקים השונים של התמר היו שימושים מעשיים בארץ ישראל. על פי המחקר, בעבר נעשה שימוש בענפי הדקל בעיקר באמצעות פירוקם לסיבים, שמהם יצרו חבלים ששימשו לקליעת סלים. לצד זאת, נמצאו גם ממצאים המעידים על שימוש בענפי דקל שלמים; בין הממצאים הארכאולוגיים בארץ נמצא סל מנחל משמר שבמדבר יהודה, שנקלע בשיטת הליפוף מענפי דקל שלמים.

ממקורות חז"ל עולה, שמסיבי הדקל היו מכינים חבלים (ירושלמי סוכה פרק א, הלכה ה) וסנדלים  (יבמות קב, ב) וכן היו משתמשים בהם לסינון (שבת עח, ב). חבלים עשויים מסיבי דקל, מהתקופה הרומית, נתגלו במספר אתרים בארץ, ביניהם: מערות קומראן וחרבות מצדה. בחרבות מצדה נתגלו בנוסף, מספר פיסות סל וכן ידיות לסל העשויות מסיבי ומעלי הדקל מהתקופה הרומית. בנחל חבר, נמצא סל כמעט שלם, עשוי עלעלי וסיבי דקל כולל חבלי חיזוק וידיות, מהתקופה הרומית. כמו כן באתר מוֹאָה (עיר נבטית בערבה) נמצא חפץ בעל צורה אלפסית, עשוי מעלי וסיבי דקל, אשר ככל הנראה שימש כבסיס סנדל[4].

קיימות עדויות ברורות לשימוש בסיבי מעטפת העלה (leaf sheath fiber) של דקל התמר בממצאים ארכיאולוגיים, הודות להרכבם ולתכונותיהם הייחודיות:

א. מבנה רשת טבעי: מחקרים ארכיאו-בוטניים (מחקרים העוסקים בזיהוי וניתוח שרידי צמחים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות כדי להבין את השימוש שעשה בהם האדם בעבר) והנדסיים מצביעים על כך שסיבי המעטפת מופיעים בטבע כשהם כבר שזורים במבנה של רשת או אריג טבעי. תכונה מורפולוגית זו העניקה לחומר הגלם גמישות וחוזק, והפכה אותו לאידיאלי לייצור החבלים והרשתות שנחשפו בחפירות בארץ ישראל ובאזור כולו[5].

ב. עדות ארכאולוגית במצדה: מחקרים העוסקים בזיהוי בוטני של שרידים צמחיים בממצאים ארכאולוגיים מראים כי ניתן לזהות את מקורם של סיבים צמחיים ארכאולוגיים באמצעות מאפיינים אנטומיים ומיקרוסקופיים. בחינה של חתכים אורכיים של הסיבים באמצעות מיקרוסקופ אור מאפשרת להבחין בין מיני צמחים ובין חלקים שונים של הצמח, ובכך לזהות את חומר הגלם ששימש לייצור חבלים, סלים, מחצלות וחפצים נוספים[6].

עדות ארכאולוגית ישירה לשימוש בסיבי מעטפת התמר בארץ ישראל עולה מממצאי מצדה. במחקר צויין, כי נבחנו חפצים שנעשו מחומרי קליעה וחבלים, וכי בין החומרים זוהו סיבי תמר, שמקורו במעטפת שבבסיס פטוטרת העלה, כלומר במבנה הסיבי העוטף את בסיס הכף. בכך מספק הממצא ממצדה עדות לשימוש קדום במעטפת הסיבית של התמר כחומר גלם לייצור חבלים וחפצי קליעה[7].

ג. קלות העיבוד והכנת החבלים: במחקר העוסק בטכנולוגיית החבלים במצרים העתיקה מציין כי סיבי המעטפת הנסתרים והחומים היו החומר הצמחי הנפוץ ביותר ליצירת חבלים. הסיבים הללו לא דרשו הכנה מורכבת; שרייה קצרה במים למשך כחצי יום הספיקה כדי לרכך את היריעות הסיביות ולאפשר את שזירתן לחבלים קשים וחזקים[8].

השתמרותם של ממצאים אלה התאפשרה במידה רבה בזכות תנאי האקלים במדבר יהודה. האקלים החם והיבש, ובמיוחד היובש במערות שאליהן לא חדרו מי גשם, האט את התפרקותם של החומרים האורגניים. בזכות תנאים אלה השתמרו באזור סלים, מחצלות וממצאי קליעה נוספים העשויים מחומרים אורגניים במשך אלפי שנים[9].

---

[1] הפירוש הפשוט הוא שיהא ריבוי ["פִסַּת" מלשון תוספת וריבוי] של תבואה ["בר" הוא תבואה, עיין בראשית מב, ג (רש"י)]. רבן גמליאל דורש הפסוק, שמלת "פִסַּת" היא מלשון "פַּס יָד" (דניאל ה, ה) ומלת "בר" היא מלשון תבואה; נמצא ש"פסת בר" היא תבואה שטוחה כגודל כף היד, דהיינו שהיא עשויה לחמניה (רש"י ועיין גם רש"י כתובות קיא, ב). גם אפשר לפרש מלת "פִסַּת" מלשון "כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג)  ומלת "בר" מלשון נקי וברור, דהיינו כלי מילת (רש"י) [מתוך פירוש תלמוד בבלי מהדורת שוטנשטיין, מסכת שבת, שם].

[2] Food and Agriculture Organization of the United Nations. (1993). Date palm products (FAO Agricultural Services Bulletin No. 101). Food and Agriculture Organization of the United Nations.

Zaid, A., & de Wet, P. F. (2002). Date palm cultivation (FAO Plant Production and Protection Paper No. 156). Food and Agriculture Organization of the United Nations.

[3] להרחבה ראה מאמרו של ד"ר משה רענן "כרכו בסיב מהו – תמר מצוי" (חולין ע, א) בפורטל הדף היומי.

[4] רשות העתיקות. (ל"ת). Basketry חיפוש חופשי: Basketry, [ובחיפוש נוסף: נעל, סיבי תמר לממצאים על נעל מסיבי תמר] המאגר הלאומי לארכיאולוגיה.

[5] Kriker, A., Debicki, G., Bali, A., Khenfer, M. M., & Chabannet, M. (2005). Mechanical properties of date palm fibre and concrete reinforced with date palm fibre in hot dry climate. Cement and Concrete Composites, 27(5), 554–564 / BioResources (2016). Extraction and characterization of fibers from palm tree

[6] Borojevic, K., & Mountain, R. (2013), Microscopic identification and sourcing of ancient Egyptian plant fibres using longitudinal thin sectioning, ב־Archaeometry, 55(1), 81–112. DOI: 10.1111/j.1475-4754.2012.00673.x. 

[7] Werker, E. (1994). Botanical remains: Masada IV - The Yigael Yadin Excavations 1963-1965 Final Reports. Israel Exploration Society,page 289.

[8] Wendrich, W. (2008). Rope and knots in ancient Egypt. In P. T. Nicholson & I. Shaw (Eds.), Ancient Egyptian Materials and Technology (pp. 254–267). Cambridge University Press.

[9] גרושקו, ד' (ל"ת). התפתחות הקליעה וסלים קדומים. Israel Basketry. 

© כל הזכויות שמורות למחבר