זריחה אדומה

 מאת: אורן סעיד

לבן של תמר, אשר על ידו קשרו חוט הצבוע בצבע אדום כשנולד, קראו זרח, כי בזריחה השמים אדומים.

בפרשתנו אנו קוראים שתמר ילדה שני בנים: פָּרֶץ – על שם שפרץ, לאחר שאחיו כבר הוציא ידו; זָרַח – על שם השָנִי – חוט הצבוע בצבע אדום אותו הפיקו מ"תולעת שָנִי[1]" -  שקשרו על ידו: "וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ; וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח" (לח, כט-ל).

מה הקשר בין השָנִי לשם-זָרַח? מסביר הרשב"ם: "וזרח לשון אדמימות הוא כמו שכתוב: 'וְהַצָּרַעַת זָרְחָה בְמִצְחוֹ' (דברי הימים ב, כו, יט); וכן כל זריחת  שמש בבוקר ובערב אדום הוא; וכתיב: ויהי 'בַבֹּקֶר וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם' (מלכים ב, ג, כב); וכן בבבא בתרא (פד, א) בהמוכר את הספינה: 'האי שמשא סומקתא היא והאי דלא סמקא אלא בפניא ורמשא [=שצבע השמש הוא אדום[2], וזה שצבע השמש נראה לנו אדום רק בבוקר ובערב] משום דנהורין לא ברי' - בשביל מאור היום הגדול [=המכהה את צבע השמש]" (לח, ל). הרשב"ם מציין שבזריחה ובשקיעה השמים אדומים. הרשב"ם מבאר, שצבעו של השָנִי הוא אדום עז, וצבע השמים בזריחה גם הוא אדום, ולכן קראו לתינוק שעל ידו היה קשור השָנִי בשם זרח – על שם הזריחה הנראית בשמים בצבע אדום.

בעת הזריחה השמים נצבעים בגוון אדום.
יוצר: Divakar swathi
מתוך ויקימדיה

מדוע השמים אדומים בעת הזריחה ובעת השקיעה?

השמש שולחת אלינו קרני-אור בתחום נרחב של צבעים.  כידוע, האור הלבן הוא עירוב של כל הצבעים. קרינת השמש מתפשטת לכיוון כדור הארץ ללא הפרעה, עד הגיעה לאטמוספירה. האטמוספירה מורכבת ברובה מאוויר ומכילה אדי מים, אבק וחלקיקים מזהמים הנפלטים מתעשייה, משריפות וכד'. קרני האור הפוגעות באטמוספירה עוברות מיגוון תהליכים שבסופו של דבר גורמים להופעת צבעים בשמים.

במשך היום, עוברות קרני השמש דרך שכבת האטמוספירה במאונך לכדור הארץ. האור פוגע בחלקיקים ומתפזר: כאשר קרן אור פוגעת במולקולת אוויר או בחלקיק אחר, חלק מהקרינה נבלע ע"י החלקיק ונפלט מיד לכל הכיוונים, באקראי. אור כחול מתפזר בקלות רבה יותר מאור אדום. פירוש הדבר הוא, שכשאור לבן מן השמש מגיע דרך האטמוספירה, הרְכִיב הכחול של האור מתפזר ואילו הרכיב האדום לא. לכן נראית לנו השמש צהובה (צהוב=לבן מינוס כחול) והשמים כחולים[3] (זהו האור שהתפזר בגלל המולקולות באוויר).

ממש לפני השקיעה, וכן בזריחה, קרני השמש עוברות דרך ארוכה יותר באטמוספירה, ומתפזרות במהלכה, ולכן מגיעים אלינו רק הצבעים האדום והכתום; כל שאר הצבעים התפזרו והסתננו בדרך[4].  לכן אור השמש השוקעת והזורחת נראה כתום ואדום. מאותה סיבה גם הירח נראה אדום כשהוא זורח או שוקע.

הרשב"ם ציין את הפסוק המציין שבמלחמה כנגד מואב, השמש זרחה על המים שבנחל והמים היו אדומים כדם. המואבים חשבו, שמדובר בדם אמיתי של חילות האויב - של בני ישראל ואדום -  ולפיכך סברו בטעות כי ניצחו במלחמה (מלכים ב, ג, כג). מכיוון שהשמים אדומים בזריחה, לפיכך הרבה מ'אור אדום' זה הוחזר משכבת המים העליונה[5] של הנחל ולפיכך הם נראו אדומים. בנוסף, יתכן שאדמימות המים באה להם גם על ידי חול אדום, שסחפו המים מן הרי אדום אל הנחל[6].



[1] להרחבה על תולעת השני, ראה מאמר "תולעת שני" בפרשת תרומה.

[2] כיום אנו יודעים, שהשמש מפיצה אור בכל הצבעים כלומר היא לבנה. בצפייה על השמש מחוץ לאטמוספרה השמש תראה לבנה. מדענים בתחנת החלל בינלאומית המשייטים בגובה 400 ק"מ בערך רואים שמש לבנה בכל שעות האור. דברי רב פפא בגמרא נאמרו על פי הידע המדעי שרווח בתקופתו. ראה באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע במאמר "מה הצבע של השמש", גיא ניר.

[3] ראה גם באנצ' העברית בערך "אטמוספירה", בפיסקה "צבע האטמוספירה".

[4] ראה גם במאמר " מדוע בשקיעה ובזריחה השמיים משנים גוון?", ד"ר מאיר ברק, המחלקה לביולוגיה מבנית, מכון ויצמן למדע, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע. 

[5] ראה גם במאמר "מדוע האוקיינוס כחול", ד"ר חיים ברק, ספטמבר 2010, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע.

[6] ראה פירוש "דעת מקרא" למלכים ב, פרק ג, פסוק כב.


© כל הזכויות שמורות למחבר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

UA-41653976-1