הרוח ועשן המערכה

 מאת: אורן סעיד

כשבית המקדש היה קיים, היו יודעים ע"פ כיוון עשן המערכה, איזה מזג אוויר צפוי להם בשנה זו, וע"פ תחזית זו, ידעו גם מה יהיה המצב הכלכלי באותה שנה.

בפרשתנו מתוארת עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים (פרק טז). לאחר הקטרת הקטורת בקודש הקדשים, היה הכהן הגדול מתפלל "תפילה קצרה בבית החיצון (=בהיכל)" (יומא ה, משנה א). חלק מתפילת הכהן הגדול היתה שהשנה תהיה גשומה ושתהיה שנת שובע: "כיצד היתה תפלתו של הכהן הגדול ביום הכפורים בצאתו מן הקדש? אומר: יהי רצון מלפניך שתהא שנה זו גשומה...שנת שובע..." (ויקרא רבה כ, ד).

במדרש רבה דורשים את הפסוק באיוב: "לְמֵרָחוֹק, עֵינָיו יַבִּיטוּ" (לט, כט),  על הכהן הגדול, שביום הכיפורים היה יודע, ע"פ כיוון עשן המערכה (=המערכה היא מערכת עצים בוערים על המזבח שבעזרה, במקום מגולה, ועליה היו מקריבים קרבנות) מה יהא בשנה זו בעניין השובע שבעולם:

"מראש השנה [1] היה יודע מה בסופה, הא כיצד? בשעה שהיה צופה ורואה עשן של מערכה עולה לדרום היה יודע שהדרום שובע (שבדרום יהיה שובע), עולה למערב היה יודע שהמערב שובע...עולה באמצע הרקיע יודע שהעולם כולו שובע" (ויקרא רבה, שם). הרוח היא זו שהטתה את עשן המערכה, כפי שביאר בפירוש "יפה תואר [2]": "עולה לדרום... דהיינו כשיוצא מבית המקדש למעלה באוויר, שהייתה הרוח מנשבת ומטה אותו ... " (שם).

מתקן לקביעת כיוון הרוח
וכן לגילוי שינוי בכיוון הרוח.
מתוך ויקימדיה

במסכת אבות (פרק ה, משנה ה) כתוב, שאחד הניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש הוא: "ולא נצחה הרוח את עמוד העשן" – משמע שהרוח לעולם לא הסיטה את עמוד העשן לצדדים, וזה סותר לכאורה, את המדרש שהבאנו לעיל, שביום הכיפורים הרוח הטתה את עשן הרוח המערכה לכיוון שבו תהיה שנת שובע. בתלמוד בבלי מסכת יומא (כא, ב) מתרצים, שהרוח הטתה את כיוון עשן המערכה, כמו עץ דקל ברוח, אך לא פיזרה אותו לגמרי. הרמב"ם מפרש, שכל הנס, שהרוח לא "נצחה" את עמוד עשן המערכה, היה רק בשעת הקרבת הקרבנות, ואז היה האוויר נח, ולכן העשן היה מיתמר כעמוד ישר: "ולא היה מפזר הרוח את עמוד העשן העולה מן הקרבנות אבל בעת ההקרבה היה האויר צח" (אבות, שם).

ע"פ המדרש הנ"ל, כאמור, ביום הכיפורים העשן היה מיתמר לכיוון שבו תהיה שנת שובע. אך לא רק ביום הכיפורים! ע"פ הגמרא ביומא (שם), במוצאי יום טוב האחרון של חג הסוכות, הכל היו צופים בעשן המערכה, לראות להיכן יהיה נוטה. דבר זה היה להם לסימן איזה מזג אוויר צפוי להם בשנה זו, וע"פ תחזית זו, ידעו גם מה יהיה המצב הכלכלי  באותה שנה: "והאמר ר' יצחק בר אבדימי במוצאי יום טוב האחרון של חג (הסוכות), הכל צופין לעשן המערכה : נוטה כלפי צפון -  עניים שמחין ובעלי בתים עצבין מפני שגשמי שנה מרובין ופירותיהן מרקיבין; נטה כלפי דרום - עניים עצבין ובעלי בתים שמחין מפני שגשמי שנה מועטין ופירותיהן משתמרין; נטה כלפי מזרח -  הכל שמחין; כלפי מערב -  הכל עצבין" (יומא, שם).

רוח, פירושה אויר נע. הסיבה הבסיסית להיווצרותה היא שוני בלחץ האטמוספרי [3] במקומות סמוכים באותו מפלס. הרוח אינה זורמת מאזור לאזור בקו ישיר אלא בתנועה סיבובית. זאת בגלל תנועת הסיבוב של כדור הארץ, הגורמת להטיית האוויר ימינה בחצי הכדור הצפוני ולהטייתו שמאלה בחצי הכדור הדרומי [4].

מקובל להגדיר את כיוון הרוח על פי הכיוון שהרוח נושבת ממנו, למשל: כשאומרים "רוח דרומית" מתכוונים לרוח שבאה מכיוון דרום.

אחת השיטות למציאת הכיוון של הרוח היא ע"י הבערת אש, אז הרוח מטה את העשן היוצא מן האש לכיוון אליו היא נושבת. שיטה נוספת: הרטיבו אצבע והחזיקו אותה זקופה באוויר. מיד תחושו באחד מצדי האצבע תחושת קרירות. צד זה הוא הכיוון, שממנו נושבת הרוח.  הרוח מחישה את תהליך התנדפותה של הרטיבות שעל האצבע, תהליך הגורם לתחושת הקרירות באותו צד,  המופנה אל הרוח [5].  

המכשיר המודד ברציפות את כיוונה ומהירותה של הרוח ורושם אותם, קרוי אנמוגרף. נוהגים לאמוד את עוצמת הרוח באמצעות טבלה המכונה סולם בּוֹפוֹרְט [6] . טבלה זו מדרגת את עוצמת הרוח, מדרגה 0 שמשמעה היעדר מוחלט של רוח, ועד לדרגה 12 שהיא עוצמתה של סופית הוריקן :

0- שקט, דממה (0 קמ"ש). עשן עולה במאונך.

1- נשיבה קלה (1-6 קמ"ש). הרוח מטה את העשן לכיוונה אך אין היא יכולה להזיז שבשבת.

2- רוח חרישית (7-11 קמ"ש). 3- רוח קלה (12-19 קמ"ש). 4- רוח מתונה (20-28 קמ"ש). 5- רוח ערה (29-38 קמ"ש). 6- רוח עזה (39-49 קמ"ש). 7- רוח סוערת (50-61 קמ"ש). 8- סער (62-74 קמ"ש) ההליכה נגד הרוח קשה. 9- סער עז (75-88 קמ"ש). 10- סער קשה (89-102 קמ"ש) הרוח גורמת נזקים לבניינים ועוקרת עצים. 11- סופה (103-117 קמ"ש). 12- הוריקאן (118 קמ"ש ומעלה).

אם עוצמת הרוח ביום הכיפורים היתה 0 לפי סולם בופור, אהרון היה יודע שכל העולם שובע; ואם עוצמת הרוח היתה 1 (לפחות) לפי סולם בופור, אהרון היה יודע ע"פ כיוון עשן המערכה באיזה צד של המדינה יהיה שובע.

---

[1] הכוונה  ליום הכיפורים. ראש השנה פירושו כאן תחילת השנה, שהרי יום הכיפורים, חל ביום העשירי של החודש הראשון בשנה.

[2] רבי שמואל יפה אשכנזי (1525–1595) היה מחכמי האימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.

[3] הפרשי הלחצים נוצרים בעיקר מהפרשי טמפרטורה בטמפרטורת האוויר. סיבות נוספות ליצירת רוח הן הפרשים במשקל הסגולי של גושי אוויר והגאומטריה של פני כדור הארץ.

[4] על פי הספר "כדור הארץ, סביבה, אדם", גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה לכיתה ח, הוצאת מטח, 2011, עמ' 88-89.

[5] כך הכלב מוצא את כיוון הרוח, כדי לזהות את מקורות הריח וכיוונו ומשום כך אפו של הכלב רטוב. 

Detector Dogs and Scent Movement,  by Tom Osterkamp, CRC Press, 2020, chaper 3.1.2

[6] ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "סולם בופורט".

© כל הזכויות שמורות למחבר