יוצא דופן

 מאת: אורן סעיד

"יוצא דופן" - זה שנולד בניתוח קיסרי, נידון במקורות חז"ל הן לגבי בהמה והן לגבי האדם.

בפרשתנו נאמר: "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה  ל-ה' "(כב, כז).  בהמה שנולדה, פסולה לקרבן בשבוע הראשון לחייה, עד היום השמיני.  מבאר רש"י: "כִּי יִוָּלֵד – פרט ליוצא דופן". מהמילים 'כִּי יִוָּלֵד' [1] דרשו חז"ל [2] שוולד שנולד שלא בדרך לידה רגילה, אלא דרך הדופן (הבטן) של אמו אין בו את כל דיני הקדושה: בדיני קרבנות הוא נחשב למין בפני עצמו ולכן אין להקריבו לקרבן, ואם הקדישו, הרי זה כמקדיש עצים ואבנים, והרי הוא חולין לכל דבר, וימכר ויביא בדמיהם כל קרבן שירצה [3]. כמו כן אינו מחויב במעשר בהמה, ולכן אין למנות אותו כשמעשרים את הבהמות [4]. מכאן מקור הביטוי "יוצא דופן", במובן של חריגות.

"יוצא דופן" נידון בחז"ל לא רק לגבי בהמה אלא גם לגבי האדם, לעניין מצוות ודינים שנאמרה בהם לידה. הנולד בניתוח קיסרי, והנולד אחריו כדרכו, שניהם אינם בכורים לכהן, ופטורים מפדיון הבן, הראשון מפני שלא יצא דרך הרחם, והשני מפני שקדמו אחר [5]. כמו כן, הנולד בניתוח קיסרי, נימול ביום השמיני, אך מילתו אינה דוחה את השבת [6].

עגל מלידה
מתוך ויקימדיה

יוצא דופן נאמר בדרך כלל על וולד שלא נולד כדרכו דרך בית הרחם, אלא יצא דרך דופן, בדרך כלל ע"י שקרעו את בטן האם והוציאו את ולדה [7]. הפרשנים מציינים אפשרויות נוספות: שנפתחו מעיה על ידי סם  והוציאו את העובר לחוץ [8], או שכותלי בית הרחם נחתכו מלמעלה, ואחרי כן יצא [9].

התהליך הניתוחי בו מוציאים את הוולד מבטן אמו נקרא כיום ניתוח קיסרי.

ניתוח קיסרי בבעלי חיים

ניתוחים קיסריים מבוצעים לרוב בכלבים, חתולים, סוסים, כבשים ובקר. בדרך כלל זה נעשה כניתוח חירום בגלל קשיים בתהליך הלידה. גזעי כלבים מסוימים כמו בולדוגים, נדרשים לרוב לעבור ניתוח זה בגלל גודל ראש הגור ביחס לרוחב תעלת הלידה של הכלבה [10].

ניתוח קיסרי להוצאת וולד של בהמה – יש מי שכתב, שדבר זה אסור לכתחילה, והבהמה טריפה, אלא אם כן מדובר בבהמת ישראל ובהפסד מרובה, ואחרי בדיקת כל האיברים הפנימיים, ובעיקר הרחם עצמו; ויש מי שכתב, שניתוח קיסרי בבהמה איננו מטריף את הבהמה, אם הקפידו שלא יגרמו נקב באיברים אחרים בבטן [11].

ניתוח קיסרי באדם

עד סוף המאה ה–16 נועד הניתוח הקיסרי בעיקרו להוצאת וולדות חיים או מתים, מרחם אימהות שמתו במהלך הלידה. ניתוח קיסרי באשה מעוברת שמתה, על מנת להציל את חייו של העובר, או על מנת לקוברו בנפרד מאמו, היה נורמה חברתית מקובלת כמעט בכל התרבויות. הרומאים הקדמונים דרשו שייעשה ניסיון להוציא את העובר החי מהאם המתה; הנצרות ראתה בחיוב רב ניתוח כזה, ואף דרשה להוציא כל עובר מאמו המתה, אף אם העובר הוא מת, על מנת להטבילו לנצרות לפני קבורתו; רק האיסלם התנגד בעבר לניתוחים קיסריים, והתייחס למי שנולד בדרך זו כתוצר השדים, שיש להמיתו [12].

המנתח טראוטמן מוויטנברג, נחשב כמי שביצע את הניתוח הקיסרי הראשון באשה חיה, ברוסיה, בשנת 1610. האשה נפטרה כעבור 25 ימים בגלל אלח-דם (=מצב רפואי חמור, הנגרם כתוצאה מתגובה חיסונית להידבקות חמורה). עד סוף המאה ה-19 ניתוח קיסרי הביא בדרך כלל למות היולדת, כתוצאה מזיהומים או מדימום לאחר הלידה. החל משנת 1876 שוכללו ושופרו השיטות הרפואיות והניתוחיות המודרניות, אשר הביאו בעקבותיהם להצלחה רבה בניתוחים הקיסריים, הן מבחינת היילוד, והן מבחינת היולדת.

כאמור, ניתוח קיסרי, הן באדם והן בבהמה, מכונה בחז"ל בשם "יוצא דופן", ואף שהעמים הקדמונים לא ידעו לבצע ניתוח זה, הרי שהתלמוד דן במצב זה, ומפשטות הדיונים משמע, שגם האישה וגם הוולד יושארו בחיים לאחר הלידה בחיתוך הדופן. יש הסבורים, שאמנם ידעו היהודים באותם ימים לבצע ניתוח זה, בניגוד לכל שאר העמים שסביבותיהם, ומצרפים לכך מספר עדויות, שרופאים יהודים ידעו לבצע ניתוח קיסרי, לא רק על מנת להציל את העובר אלא  אף להציל את האם לאחר הלידה [13].

---

[1] שלכאורה מילים אלו מיותרות וברור מלשון הפסוק שמדובר בשבעת הימים מעת הלידה, כפי שביאר המלבי"ם: "ומה שכתוב כי יולד פרט ליוצא דופן. כבר בארנו (תזריע ס' ב) כי בהרחבה גם יוצא דופן בכלל לידה, אבל כשידבר בדיוק אינו בכלל. ופה מה שכתוב כי יולד מיותר. שמובן שמדבר בעת לדתו, וא"כ בא בדיוק דוקא לידה גמורה" (שם).

[2] תורת כהנים, אמור, פרק ח פרשתא ח, חולין לח, ב.

[3] זבחים כז, ב;  רמב"ם איסורי מזבח פרק ג, הלכות: ד, י-יא.

[4] בכורות, פרק ט משנה ד.

[5] בכורות מז, ב; רמב"ם בכורים יא, טז; טור שולחן ערוך, יורה דעה, סימן שה הלכה כד.

[6] משנה תורה לרמב"ם, הלכות מילה, פרק א, הלכה יא. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שלא, סעיף ה .

[7] רש"י בכורות יט א ד"ה יוצא דופן ;רש"י חולין לח, ב ד"ה אלא; פירוש המשניות לרמב"ם בכורות מז ב.

[8] רש"י נדה מ א ד"ה יוצא דופן; תוספות כריתות ז ב ד"ה יוצא.

[9] רבנו גרשום בכורות יט א ד"ה יוצא דופן. להרחבה ראה במיקרופדיה תלמודית בערך "יוצא דופן".

[10] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך  Veterinary surgery (=ניתוחים וטרינריים).

[11] מתוך אנציקלופדיה הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג בערך "רחם". הערך המקוון באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה. 

[12] להרחבה ראה באנציקלופדיה הלכתית רפואית בערך "לידה", מאת פרופ' אברהם שטינברג. הערך המקוון באתר מכון שלזינגר לחקר הרפואה על פי ההלכה.

[13] למשל ראה  במאמר "  The Antiquity of Cesarean Section with Maternal Survival: the Jewish Tradition" מאת Jeffery boss, medical history (journal), volume 5, issue 2,april 1961, pp 117-131.

© כל הזכויות שמורות למחבר