מאת: אורן סעיד
ההדס צריך להיות בעל שלושה עלים היוצאים מאותה נקודה, על מנת שיחשוב עבות, לכן הוא דומה לחבל העשוי משלושה גדילים.
בפרשתנו אנו קוראים על מצוות לקיחת ארבעת המינים בחג הסוכות: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אלוקיכם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ). רש"י מבאר ש'עֲנַף עֵץ עָבֹת' הוא ההדס: "וענף עץ עבת - שענפיו קלועים כעבותות וכחבלים וזהו הדס העשוי כמין קליעה" (שם). במאמר זה נדון בדברי רש"י, שמקורם בסוגיא בתלמוד בבלי מסכת סוכה (להלן).
כאמור, בתורה לא כתוב בפירוש הדס, אלא 'עֲנַף עֵץ עָבֹת'. בתלמוד בבלי מסכת סוכה (לב, ב) דנים בשאלה מהו ענף עץ עבות[1].
אפשרות ראשונה שמעלה התלמוד בבלי, הוא הזית. אפשרות זו נדחית, מכיוון שהענף צריך להיות 'עבות', דהיינו עשוי כשרשרת – כל עלה מונח על העלה שמעליו. בזית יש הרבה עלים, אבל העלים פתוחים ואינם אחד על השני[2].
אפשרות שנייה שמעלה התלמוד בבלי, הוא הדולב, שבניגוד לזית, העלים שלו נמצאים בשרשרת. גם אפשרות נדחית, מכיוון שכתוב בפסוק 'ענף', ולומדים מזה שהענף צריך להיות מכוסה בעלי העץ, ובדולב הענף מגולה. מסקנת הסוגיא שיש לקחת הדס, שעליו בשרשרת והם מכסים את רוב עצו.
בהמשך הסוגיא מובאת דעת רב יהודה (סוכה, שם) , הסבור, ששלושה עלים צריכים לצאת פחות או יותר מאותה נקודה על הענף כדי שהוא ייחשב עבות; וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (תרמו, ג). דברי רבי יהודה נובעים מתיאור ההדס כ"קלוע כמין קליעה ודומה לשלשלת[3]" (שם). כנראה שחז"ל דרשו את ה"עבות" מלשון "עבותות" כלומר חבל קלוע.
הדסים משולשים. יוצר: Bachrach44 מתוך ויקימדיה |
מה הדמיון בין ההדס לצורת הקליעה של חבל?
בתלמוד בבלי מסכת סוכה, מציין רש"י שעלי ההדס עשויים כקליעה: "ענף עץ עבות - שכולו ענף שהעץ מחופה בעלין ע"י שהן עשויין בקליעה ושוכבין על אפיהן" (שם). בפרשתנו רש"י מוסיף, שעלי ההדס נראים קלועים כעבותות וחבלים (ויקרא, שם). כאמור, ההדס צריך להיות משולש - ששלושה עלים צריכים לצאת מאותה נקודה על הענף כדי שהוא ייחשב עבות. מה הקשר בין חבל קלוע להדס משולש?
רש"י מציין על הפסוק "כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ" (דברים לב, ט), שהחבל עשוי משלושה גדילים: "כי חלק ה' עמו - למה כל זאת, לפי שהיה חלקו כבוש ביניהם ועתיד לצאת, ומי הוא חלקו, עמו, ומי הוא עמו, יעקב חבל נחלתו, והוא השלישי באבות המשולש בשלושה זכיות: זכות אבי אביו וזכות אביו וזכותו הרי שלושה, כחבל הזה שהוא עשוי בשלושה גדילים, והוא ובניו היו לו לנחלה ולא ישמעאל בן אברהם ולא עשו בנו של יצחק" (שם). מקור דברי רש"י הוא בספרי: "יעקב חבל נחלתו … מה חבל זה משולש, כך היה יעקב שלישי לאבות וקבל שכר כולם" (ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיב). חבל משולש הוא חבל שמורכב משלושה חוטים השזורים יחד לחבל עבה וחזק שנקרא גם "עבות"; וכפי שמבאר הרד"ק: "והחבל העשוי משלשה יתרים (=חוטים), נקרא 'עבות' " (ישעיהו ה, יח).
החבל עשוי סיבי צמחים (fibres) השזורים לחוטים (yarns); החוטים שזורים לגדילים (strands). החבל הנפוץ שזור משלושה גדילים[4]. חבל מלופף נבנה על ידי פיתול כל אחד ממרכיבי החבל (סיב, חוט או גדיל) סביב עצמו וסביב כל האחרים. כיוון הליפוף של החבל יכול להיות לצד ימין או לצד שמאל. הפיתול של החוט מנוגד לזה של הגדיל, וזה בתורו מנוגד לזה של החבל. שינוי כיוון הפיתול של רכיבי החבל, המוכנס בכל פעולה עוקב, הוא שמחזיק את החבל הסופי יחד כאובייקט יציב ומאוחד.
לפי זה, ניתן לומר, מהאחר וההדס צריך להיות בעל שלושה עלים היוצאים מאותה נקודה, על מנת שיחשוב עבות, לכן הוא דומה לחבל העשוי משלושה גדילים.
גידול הדסים משולשים
בכל גבעול של צמח ההדס ישנם מפרקים שמהם יוצאים העלים. בכל מפרק ייתכנו עלה אחד או מספר עלים. מחקר שנעשה לפני עשרים שנה במכון וולקני מצא, שענפי הדס נוטים לעבור לאורך התבגרותם שלושה שלבים שונים של פיזור העלים לאורכם. תחילה מופיע פיזור נגדי - שבכל מפרק יש שני עלים זה מול זה, בשלב הביניים מופיע פיזור לולייני "שוטה" - שבו כל עלה יוצא מהמפרק מעל שכנו ובזווית של 120 מעלות ממנו, ולבסוף פיזור משולש.
מסורת ארוכת שנים של מגדלי ההדסים בצפת מלמדת שאפשר להשפיע על פיזור העלים בהתערבות מלאכותית[5]. על מנת לקבל "הדסים משולשים" בכמות טובה, יש לחדש את הצמח בתחילת הקיץ (לקראת חג הפסח), בגיזום נמוך מאד או בשריפה של שיחי ההדס .פעולות אלו גורמות למספר תהליכים[6]:
א. שינוי במאזן ההורמונלי של הצמח (יחס ציטוקינין/אוקסין) שמעודד פריצה של ענפים יותר קרובים לשורש (בעיקר מתחת פני האדמה), בעוצמת צימוח חזקה, שמעודד מעבר לסידור העלים באותו גובה ומשולשים.
ב. גיזום חריף ושריפה מקטינות את מספר הענפים הפורצים ומאפשר למספר המוקטן של הענפים להתארך ולהיהפך בחלקם העליון למשולשים. בהשוואה ניסיונית בין שריפה לגיזום התברר ששריפה יעילה אפילו יותר מאשר גיזום.
[1] על פי הערך "הדס - פרטי הלכותיו", באנצ' יהודית "דעת", מכללת הרצוג.
[2] בשערי תשובה (סעיף קטן ג) הביא את דעת המור וקציעה, שפסק שאם העלים לא מגיעים לתחילתם של העלים הבאים – ההדס פסול. האחרונים (ובניהם החזון איש קמו, טו) חלקו על דבריו, וכתבו שדברי הגמרא, שהעלה צריך להגיע לעלה הבא, הם רק סימן לזיהוי ההדס, מכיוון שמצוי שהעלים שלו נוגעים אחד בשני, אבל אין כוונת הגמרא לומר שההדס כשר רק באופן הזה (עיין פסקי תשובות שם).
[3] כאמור התיאור "שלשלת", פירושו שעלי ההדס נראים כמו שרשרת - כל עלה מונח על העלה שמעליו.
[4] ויקיפדיה האנגלית בערך "rope" (=חבל).
[5] "איך ההדס יודע להסתדר בשלשות?", חיים גלעדי, ספטמבר 2021, באתר מכון דוידזון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
[6] מתוך אנצ'
הלכתית- חקלאית, בערך "הדס", באתר "למעשה – אקטואליה
הלכתית", מכון התורה והארץ.
© כל הזכויות שמורות למחבר
Nice artical
השבמחקעכשיו הבנתי למה עץ עבות(חבל) זה הדס :-) חזק!
השבמחקמדוע הייתה מחלוקת מהו עץ ההדס? ההרי כל שנה מאז יציאת מצריים השתמשו באותו ההדס אז ידוע שזה הדס ולא דולב או עץ אחר???
השבמחקצודק, לפיכך מוכרחים לומר שכל מה שדנו, הוא איך הדבר רמוז בתורה, אבל ברור על פי המסורת ש"עֲנַף עֵץ עָבֹת" הוא הדס.
מחקוכך כותב הרמב"ם בהקדמה לפירוש המשנה:
והנה זה יסוד צריך שתדענו. והוא, שהפירושים המקובלים ממשה אין בהם מחלוקת כלל, לפי שעד עכשיו לא מצאנו שנפלה מחלוקת בין החכמים בשום זמן מן הזמנים ממשה רבינו עד רב אשי ... גם לא מצאנו מחלוקת במה שאמר הכתוב פרי עץ הדר שאחד אמר שהוא האתרוג, ואחר אמר שהוא הפריש או הרמון או זולתם. גם לא מצאנו מחלוקת בעץ עבות שהוא ההדס ... וכשתראה בתלמוד נושאים ונותנים ונחלקים על דרך העיון ומביאים ראיה על אחד מן הפירושים הללו ודומיהם כמו שאמרו על אמרו יתעלה פרי עץ הדר, ואולי הוא הרמון או הפריש או זולתן, עד שהביאו ראיה מאמרו פרי עץ ואמרו עץ שטעם עצו ופריו שוין, ואמר אחר פרי הדר באילנו משנה לשנה, ואמר אחר פרי הדר על כל מים, אין זה מפני שהדבר ספק אצלם עד שלמדו עליו בראיות אלו, אלא ראינו בלי ספק מיהושע עד עכשיו שהאתרוג הוא הניטל עם הלולב בכל שנה ואין מחלוקת בכך, ורק חקרו על ההוראה שיש במקרא לפירוש המקובל הזה. וכך למידותם גם על ההדס".
הבנתי. תודה רבה.
מחק