על ימין ועל שמאל

 מאת: אורן סעיד

התורה נותנת עדיפות לצד ימין. ישנה חשיבות רבה לכיוון בעולם הטבע שהרי הטבע מבחין בין ימין לשמאל.

בתיאור תהליך קידוש וחינוך הכוהנים לתפקידם בעבודת המשכן והקרבנו המתואר בפרשתנו, מספרת התורה, שנותנים מדמו של האיל על התנוך של האוזן הימנית  של אהרן ובניו, ועל האגודל שביד ימין שלהם ועל הבוהן  - האצבע הגדולה שבכף הרגל - שברגל ימין שלהם: "וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב" (כט, כ). התנוך הוא החלק האמצעי שבאוזן מול תעלת השמע (מול ה"חור" שבאוזן). מדוע דווקא האוזן, האגודל והבוהן[1] הימניים של הכוהנים נבחרו לנתינת הדם?

האברבנאל כותב שצד ימין מראה על שלימות: "והיה כל זה מהאזן ובוהן הידים והרגלים הימנית, להעיר שתהיה שמיעתו ומעשיו והליכותיו תמיד לצד ימין, כי הוא צד השלמות, לא לתכלית רע ושמאל" (שם).  מצינו במספר מקומות בתורה ובחז"ל שיש עדיפות לצד ימין:

1. כשיעקב מברך את בני יוסף, מנשה ואפרים, רואים שצד ימין חשוב לברכה: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ" (בראשית מח, יח).
2. בפרשת מצורע כתוב שהכהן צריך לתת דם על התנוך, האגודל והבוהן הימניים של המצורע המיטהר: "וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הָאָשָׁם וְנָתַן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית" (ויקרא יד, יד).  בהמשך הכהן טובל בשמן באצבעו הימנית: "וְטָבַל הַכֹּהֵן אֶת אֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית" (ויקרא יד, טז), והכהן צריך לתת מהשמן על התנוך, האגודל והבוהן הימניים של המצורע המיטהר: "וּמִיֶּתֶר הַשֶּׁמֶן אֲשֶׁר עַל כַּפּוֹ יִתֵּן הַכֹּהֵן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן הַמִּטַּהֵר הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית עַל דַּם הָאָשָׁם" (ויקרא יד, יז).
3. כל עבודה שמקדש, שמביאה לכלל כפרה, צריכה להיעשות ביד ימין (מנחות י, א). למשל, לאחר השחיטה הכהן מקבל את הדם של הקרבן לתוך כלי שרת. קבלת הדם צריכה להיעשות ביד ימין, ואם קבל בשמאל - פסל את הקרבן (זבחים פרק ב, משנה א).
4. למזבח עולים מצד ימין (זבחים פרק ו, משנה ג).
5. בשולחן ערוך נפסק שצריך לנעול את נעל ימין תחילה (סימן ב, ד). ומסביר במשנה ברורה (שם): "שכן מצינו בתורה שהימין חשוב תמיד לעניין בוהן יד ורגל ולכל הדברים שמקדימים הימין לשמאל".
6. באופן כללי, כל דבר שמברך עליו צריך לאוחזו בימינו בשעת הברכה (שולחן ערוך סימן רו, ד). כך למשל, את כוס הקידוש צריך לאחוז ביד ימין (שולחן ערוך סימן קסג, ה).

כיצד נגדיר מהו צד ימין וצד שמאל?

מקור המילה כיראליות במילה "יד" ביוונית.
כשם שלא ניתן לחפוף בין שתי כפות הידיים,
כך לא ניתן לחפוף בין שתי הצורות
של מולקולה כיראלית על ידי סיבוב במרחב.
מתוך ויקיפדיה

הבה נתחיל בבעיה הבאה: חשוב על מצב של שיחה בטלפון עם ילד שיכול לקרוא ספרות אבל אינו יודע את הסדר שלהן, ואינו מבדיל בין שמאל לימין. אתה מבקש ממנו לקרוא לך את הספרות הרשומות על מכשיר הטלפון. האם אתה יכול להסביר לו באיזה סדר לקרוא את הספרות? תמצא שהדבר קשה מאד - למעשה בלתי אפשרי, מבלי להתייחס לעצם המוכר לו, כגון שעון. כך נוכל להסביר לו, שאם יתבונן בשעון, אז התנועה של המחוגים היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין, וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה[2].

בעולם הסובב אותנו נמצאים גופים שהם זהים ושונים בעת ובעונה אחת. ערימה של כפפות יד ימין יכולה להיראות זהה לערימת כפפות יד שמאל. אך האם שתי הערימות זהות לחלוטין? אפשר לזהות כפפה ימנית בערימה של כפפות יד שמאל ללא קושי רב. באופן דומה אפשר להשוות ברגים עם הברגה ימנית לברגים בעלי הברגה שמאלית, שבלולים (או צדפות) בעלי פיתול ימני או פיתול שמאלי, ועוד. כל אחד מהעצמים "הימניים" וה"שמאליים" שהוזכרו לעיל, נראה כבבואה (השתקפות במראה) של בן זוגו: כפפה ימנית נראית במראה ככפפה שמאלית[3]. 

יש דרך להגדיר את הכיוונים ימין ושמאל בצורה פורמלית. הדרך לעשות את זה היא להסתכל על אדם מלמעלה (מכיוון הראש) ואז, אם הוא יסתובב כמו שמחוג השעון מסתובב, אנחנו נקרא לזה ימינה, ואם הוא יסתובב נגד כיוון השעון, אנחנו נקרא לזה שמאלה. שבלול או קונכיית חילזון יקראו "ימניים", אם הם בעלי פיתול עם כיוון השעון. כך נוכל להגדיר מהו סליל "ימני" או "שמאלי", מהו בורג עם הברגה "ימנית" או "שמאלית", קונכיית חלזונות עם פיתול  "ימני" או "שמאלי", ע"פ מוסכמה זאת. 

האם הטבע מבחין בין צד ימין לצד שמאל?

התאים בגופנו "מבחינים" בין ימין ושמאל: ישנן מולקולות של תרכובות שונות שהן זהות בהרכב האטומים שמרכיבים אותם, וכן זהים בקשרים האטומיים ביניהם, וקיים רק הבדל בהערכות המרחבית שלהם-הערכות "ימנית" או "שמאלית", כלומר, מולקולה אחת היא בבואה של השנייה, כשם שכפפה ימנית נראית במראה ככפפה שמאלית. לא ניתן ליצור חפיפה בעזרת סיבוב במרחב בין המולקולה ובין בת הזוג שלה. מולקולה כזאת מכונה "מולקולה כיראלית" או "אננטיומר".

אך לשתי התרכובות הנ"ל פעילות ביולוגית שונה: למשל, לאחד יש כושר ריפוי ולשני לא, האחד יעיל ומרפא והשני רעיל. כדוגמה ניתן לציין את התרופה "תלידומיד", שמולקולה כיראלית  אחת שלה מקלה על בחילות בוקר של נשים בהריון, ואילו המולקולה הכיראלית השנייה פוגעת בהתפתחות העובר.

כמו כן, בניגוד לתגובות הכימיות המתרחשות במבחנה, שבה מתקבלות מולקולות משני הסוגים, בתא החי מתקבלת רק המולקולה הרצויה. התא החי "יודע" ליצור את אחת המולקולות מבין השתיים האפשריות[4]!

ההגדרה של מולקולה "ימנית" או "שמאלית", אינו קשור באופן הדוק לצדדי הגוף, אלא למיקומה במרחב של הקבוצה הפעילה במולקולה המשפיעה באופן מכריע על התנהגותה הפיזיקלית והכימית יחסית לשאר חלקי המולקולה. הסוכרים מופיעים בטבע כמעט תמיד בתצורה "ימנית". לעומת זאת החומצות האמיניות, אבני היסוד של החומר החי,  הינם כמעט תמיד "שמאליות"[5].

האם ישנו איזשהו תהליך פיזיקלי המעדיף ימין על שמאל (כלומר, האם ישנו תהליך פיזיקאלי שתמונת הראי שלו מראה תהליך בלתי אפשרי) ? במידה וכן, נוכל באמצעותו להגדיר ימין ושמאל; וכך נוכל להסביר לתושבי גלקסיה רחוקה, באמצעות שידור רדיו, איזה צד אנו מגדירים כימין ואיזה כשמאל. עד שנות החמישים היו הפיסיקאים בטוחים, שאין שום תהליך פיזיקלי המעדיף צד אחד על משנהו. הניסוי של הפיסיקאית האמריקאית (ילידת סין) טשיין-שיונג וו מאוניברסיטת קולומביה, הצליח להראות תהליך שהוא אפשרי רק בכיוון אחד (כלומר תמונת הראי שלו מראה תהליך שהוא  בלתי אפשרי מבחינה פיזיקאלית): בפירוק רדיואקטיבי של קרני ביתא נפלט אלקטרון, והוא תמיד מסתובב באותו כיוון. ניסוי זה  הביא למסקנה שהטבע מבחין בין ימין ושמאל, ואם נאמץ את מוחנו, נצליח באמצעות הניסוי הזה, לשדר לגלכסיה רחוקה את ההגדרה של ימין ושמאל[6].

היכן מצאנו שהטבע מעדיף את צד ימין (ע"פ ההגדרות דלעיל)?

א. ההעדפה הבולטת ביותר בטבע לצד ימין, היא שרוב האנשים ימניים, כלומר, היד החזקה והשימושית שלהם היא יד ימין, דבר המוזכר גם בחז"ל[7]. אם נגדיר "ימין" ע"פ היד הכותבת, נמצא ששכיחות האטרים היא 7.5%-6.5%. רוב החוקרים סבורים, שמאז ומעולם בכל התרבויות היו רוב בני האדם ימניים, והאטרים היו יוצאים מן הכלל. רוב החוקרים סבורים, שהסיבה לכך שרוב האנשים ימניים היא גנטית; בחלק מהמקרים קיימת השפעה סביבתית-חברתית[8].

     בהקשר זה, יש לציין שברגים ומכסי בקבוקים בד"כ נסגרים (נעים הלאה מהצופה) כשהם מסתובבים עם כיוון השעון ונפתחים (נעים לעבר הצופה) כשהם מסתובבים נגד כיוון השעון. הסיבה לכך היא, משום שתנועת הסיבוב  בכיוון השעון של זרוע יד ימין, אצל ימניים, היא בד"כ חזקה יותר מאשר תנועת הסיבוב נגד כיוון השעון של יד זו[9].

ב. הדנ"א (הדנ"א מצוי בכל תא חי; חומצת גרעין התא, המכילה את המידע התורשתי, שהמולקולות שלה בצורת סליל) שבגופנו ובגופם של כל האורגניזמים החיים, צורתו היא צורת סליל ימני.

ג.  קונכיות חילזון הן ע"פ רוב בעלי פיתול חלזוני ימני[10], צמחים מטפסים חלזוניים שונים, וצמיחה של מושבות חיידקים בצורת שרשראות לולייניות, הם ע"פ רוב ימניים[11].

ד. החוקרים גילו שהעורב מעדיף להשתמש בצד ימין כשהוא מייצר כלים מעלים, כדי לתפוס בהם חרקים. החוקרים קבעו שהעורב משתמש בעינו הימנית ובצד הימני של מקורו כדי לעצב בעדינות את הכלים[12].

אנו רואים שישנה חשיבות רבה לכיוון בעולם הטבע שהרי הטבע מבחין בין ימין לשמאל. א"כ, מובן מדוע התורה וחז"ל מייחסים חשיבות רבה לכיוון. התורה, ובעקבותיה חז"ל, נתנו עדיפות לצד ימין, מאחר והצד הימני הוא יותר דומיננטי (גם בדברים הנראים לעין בלתי מזויינת) אצל בני האדם.

---

[1] מדוע דווקא איברים אלו נבחרו להזאת הדם, ראה מאמר "האגודל הבוהן והתנוך" בפרשה זו.

[2]כיוון השעון הוא משמאל לימין, מאחר והאנשים שחיו בחצי הכדור הצפוני, על מנת להסתכל בצל שלהם היו צריכים לפנות כלפי צפון, ואז ראו את הצל שלהם (כמו גם את הצל של השמש או בשעון שמש) נע משמאל לימין. כמו כן, אם אנו רוצים לצפות בשמש בשמים, עלינו לפנות כלפי דרום, ושוב השמש נעה משמאל לימין. להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "clockwise".

[3] ראה מאמרו של גדעון גילת, "על תופעת הכיראליות", "פי האטום" גיליון ו-1, ינואר 1995. "פי האטום" הוא כתב עת לפיזיקה שנועד לבני נוער ויצא לאור בשנים 1981 - 1997, על ידי הפקולטה לפיזיקה והיחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע.

[4] הערכות "ימנית" או "שמאלית", להרחבה ראה חוברת "לדעת" - מדע לנוער המתבגר, כרך יח, הוצאת מוסד ויצמן לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה.

[5] בטבע ישנם הרבה חומצות אמיניות יוצאים מן הכלל שהם "ימניות". למשל, בגוף האדם קיימת החומצה האמינית D-סֶרין שהיא "ימנית". נראה שסֶרין ימני ממלא תפקיד חשוב בהפרעה הנפשית רבת הפנים סכיזופרניה. לסובלים מן המחלה הזאת יש פחות מדי D-סֶרין "ימני" במוח. להרחבה ראה באתר "הידען" מאמר מתוך "סיינטיפיק אמריקן ישראל" מאת שרה  אֶווֶרְטְס, "מולקולות מראָה", 11.09.13.

[6]  להרחבה על ניסוי זה ראה בספר "ציידי החלקיקים"  מאת יורם קירש ויובל נאמן, הוצאת מסדה, 1983, עמ' 130-138. 

[7] לגבי הנחת תפילין על יד ימין: "רבי נתן אומר, הרי הוא אומר וקשרתם וכתבתם, מה כתיבה בימין אף קשירה בימין" (מנחות לז, א). ראה גם באנצ' הלכתית-רפואית בערך אטר.

[8] ע"פ אנצ' הלכתית-רפואית, מאת פרופ' אברהם שטינברג,  בערך "יד" בקטע העוסק בנושא "יד - אטר". הערך המקוון באתר המכון ע"ש ד"ר פלק שלזינגר  ז"ל לחקר הרפואה ע"פ התורה.

[9] ע"פ ויקיפדיה האנגלית בערך "clockwise"  (בכיוון השעון) בפיסקה "usage" (שימוש).

[10] ראה גם "סימטריה", כרך חמישי, שמעונה גינצבורג, בהוצאת האונ' הפתוחה בישראל, עמ' 30.

[11] גדעון גילת, "על תופעת הכיראליות", פי האטום ו-1, ינואר 1995. פי האטום הוא כתב עת לפיזיקה שנועד לבני נוער ויצא לאור בשנים 1981 - 1997, על ידי הפקולטה לפיזיקה והיחידה לפעולות נוער במכון ויצמן למדע.

[12] מגזין "מדע פופולרי" לחודש מרץ 2002, עמ' 21.

© כל הזכויות שמורות למחבר