הפתק שבקלפי

 מאת: אורן סעיד

חלוקת ארץ ישראל לשבטים התבצעה באמצעות הגרלה בקלפי, כאשר "הפתקים", היו עשויים מפפירוס או מקלף או משברים של לוחות וכלי חרס.

בפרשתנו אנו קוראים שחלוקת ארץ ישראל לשבטים צריכה להתבצע באמצעות גורל: "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ; עַל פִּי הַגּוֹרָל תֵּחָלֵק נַחֲלָתוֹ בֵּין רַב לִמְעָט" (כו, נה-נו). אכן יהושע חילק את ארץ ישראל באמצעות הגורל, כפי שציוותה התורה: "וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה ה' וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם" (יהושע יח, י). כיצד התבצע הגורל? 

רש"י מבאר,  שהגורל התבצע באמצעות קלפי ופתקים עליהם היו כתובים שמות השבטים ופתקים נוספים עליהם היו כתובים חלקי ארץ ישראל: " לרב תרבה נחלתו - ... והשבטים היו כתובים ב-12 פתקין ו-12 גבולים ב-12 פתקין ובללום בקלפי" (במדבר כו, נד). מקור דברי רש"י הוא בתלמוד בבלי מסכת בבא בתרא, שם למדים מפסוקים בפרשתנו, שחלוקת ארץ ישראל התבצעה הן על ידי האורים ותומים והן על ידי הגורל, באופן הבא: "הָא כֵּיצַד ? אֶלְעָזָר [הכהן הגדול] מְלוּבָּשׁ אוּרִים וְתוּמִּים וִיהוֹשֻׁעַ וְכׇל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים לְפָנָיו, וְקַלְפִּי שֶׁל שְׁבָטִים [תיבה שמונחים בה שנים עשר פתקים עם שמות השבטים] וְקַלְפִּי שֶׁל תְּחוּמִין [שמונחים בה שנים עשר פתקים של חלקי ארץ ישראל] מוּנָּחִין לְפָנָיו וְהָיָה מְכַוֵּין בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאוֹמֵר [על פי האורים ותומים]: זְבוּלֻן עוֹלֶה [בגורל בקלפי של השבטים], תְּחוּם עַכּוֹ עוֹלֶה עִמּוֹ [תעלה עבורו בקלפי של התחומין], טָרַף [עירבב הממונה את פתקי השמות המונחים] בְּקַלְפִּי שֶׁל שְׁבָטִים וְעָלָה בְּיָדוֹ זְבוּלֻן, טָרַף בְּקַלְפִּי שֶׁל תְּחוּמִין וְעָלָה בְּיָדוֹ תְּחוּם עַכּוֹ [ונמצא שגם רוח הקודש וגם הגורל כיוונו לדבר אחד] ... וְכֵן כׇּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט" (קכב, א). הרשב"ם מבאר, שמאחר שראו ישראל, שהגורל עולה כמו שכיוון אלעזר ברוח הקודש מתחילה,  ידעו הכל, שהחלוקה ישרה היא ולא היו מרננים בדבר (שם, דיבור המתחיל והיה).  אנו למדים, שהגורל של חלוקת הארץ, התבצע באמצעות שתי קלפיות, שבכל אחת מהן היו פתקים.

אוסטריקונים ממצדה.
יוצר: Eliot
מתוך ויקימדיה

לדעת רש"י, הארץ נתחלקה לחלקים מותאמים לגודלו של השבט, ובקלפי של תחומים היו מונחים גורלות של חלקי ארץ שונים זה מזה בגודלם, והגורל ייעד לשבטים נחלות המתאימות להן בגודלן[1]: "לרב תרבה נחלתו - לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב, ואף על פי שלא היו החלקים שווים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא על ידי גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש, כמו שמפורש בבבא בתרא (קכב, א) ..." (במדבר כו, נד).

המנהג של חלוקת הארץ בגורל, היה נוהג עוד בתחילת המאה העשרים בקרב כמה משבטי הערבים. בכל שנה שבטים אלו היו מחלקים מחדש את הקרקע כולה בין בני השבט. וזו דרך החלוקה: תחילה מחלקים את האדמה לחלקים שווים על פי מדידה בחבלים. אחר כך נותן כל ראש משפחה את גורלו - אבן קטנה, קיסם עץ, חוט וכיוצא באלו. את כל הגורלות שמים בכלי מכוסה, הניתן בידי נער קטן ויוצאים לאחת מחלקות האדמה. שם מוציא הנער או ראש השבט גורל, ואשר יוצא לו גורלו, לו יהיה אותו החלק לשנה הבאה; וכך לכל חלקה וחלקה[2].

הקלפי

כאמור ההגרלה בוצעה באמצעות פתקים שהושמו בקלפי. מקור המילה קלפי הוא ביוונית ומשמעו כד או קופסה. במשמעות המצומצמת יותר קופסה המשמשת לפתקי הצבעה והגרלה וכיוצא בהם[3].

ביום הכיפורים על הכהן הגדול להפיל גורל בין שני שעירים: מי יעלה לקרבן ומי ילך לעזאזל. הגורל הזה מוכרע בקלפי, כפי שמתארת המשנה: "טָרַף בַּקַּלְפִּי, וְהֶעֱלָה שְׁנֵי גּוֹרָלוֹת, אֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַשֵּׁם, וְאֶחָד כָּתוּב עָלָיו: לַעֲזָאזֵל..." (יומא פרק ד, משנה א). המאירי כתב: "קלפי הוא כלי עץ חלול" (יומא לד, ב).  בתלמוד בבלי מבואר, שגם הקלפי וגם הגורלות של יום הכיפורים, היו עשויים מעץ מיוחד הנקרא "אשכרוע[4]" המשנה מוסיפה לציין: "וַעֲשָׂאָן בֶּן גַּמְלָא שֶׁל זָהָב, וְהָיוּ מַזְכִּירִין אוֹתוֹ לְשֶׁבַח" (יומא פרק ג, משנה ט). מלכתחילה הוכנו הגורלות מעץ אשכרוע בגלל יופיו ובגלל היותו עץ יוקרתי. רק מאוחר יותר תרם בן גמלא גורלות עשויים זהב, שכמובן היו יוקרתיים יותר.

ה"פתקים"

כאמור ההגרלה בוצעה באמצעות פתקים.  ממה היה עשוי הפתק לביצוע הגורל? יתכן שהפתק היה עשוי מפפירוס - סוג קדום של נייר שיוצר מצמח הגומא[5], או עשוי מקלף - יריעה דקה העשויה מעור בעל חיים מעובד (בדרך כלל מכבש או עגל), אשר שימש בעבר הרחוק בעיקר לכתיבת מכתבים, ספרים ומגילות[6].  בסיפור המלכת שאול, שמואל מטיל גורלות לפני העם, על מנת לבחור את המלך. רש"י מציין שהגורל בוצע באמצעות איגרות בקופסא: "וַיִּלָּכֵד שָׁאוּל - אף על פי שלא היה שם שאול, נפל הגורל עליו ,שהיו כתובין שמם באיגרות ונתונין בקופסא והנביא מכניס ידו ונוטל איגרת אחת" (שמואל א, י, כא). ברם, מכיוון שהפפירוס או הקלף הינו חומר אורגני אשר מתכלה עם הזמן, בפרט באקלים הלח של ארץ ישראל, קשה מאוד למצוא עדויות ארכיאולוגיות מהחומרים הנ"ל, ששרדו מהעת העתיקה[7].

במקורות יווניים מופיע המונח "BALLOT", שפירושו אבן קטנה, לציון אמצעי הצבעה, למשל בהצבעות בבית הדין בעיר אתונה, במאה החמישית לפני הספירה. השופטים הצביעו באמצעותו במתן פסק דינם, תוך שימוש בצדפים, כדורי מתכת או אבן[8].

עדויות ששרדו את פגעי הזמן והאקלים מהעת העתיקה, ועל פי השערת החוקרים שימשו לביצוע גורלות הם אוֹסְטְרָקוֹנים; בארכאולוגיה מכנים כך, שברים של לוחות וכלי חרס שעליהם נהגו לכתוב ולצייר בימי קדם. הכתיבה נעשתה על ידי חריתה או בדיו. כתבו עליהם רשימות שונות, תעודות ומסמכים ואף מכתבים אישיים. ביוון העתיקה אוסטרקון שימש גם כפתק הצבעה בבחירות[9].

בארץ ישראל נמצאו אוסטרקונים רבים הכתובים בעברית מקראית. אוסטרקונים מפורסמים שנמצאו בארץ הם: חרסי שומרון מהמאה ה-8 לפני הספירה, מכתבי ערד וחרסי לכיש מהמאה ה-7 לפני הספירה. שברי חרס כאלו שימשו להפלת הגורלות במצדה, למשל[10].

אם כן, יתכן שה"פתק" ששימש לביצוע הגורלות, לא היה אלא שבר חרס (אוסטרקון), עליו כתוב משהו בדיו או חרוט משהו.

הגורלות והאוסטרקונים  בתל ערד

הגורל אף שימש להכריע את תפקידי משמרות הכהונה לשרת בבית המקדש. עשרים וארבע משפחות הכהונה שנרשמו בספרים עזרא ודברי הימים היו משרתות במשמרות בבית המקדש, במשך שבוע אחד פעמיים בכל שנה. שבועות השנה על פי שבתותיהם, היו מתחלקים בין משמרות הכהונה על פי גורל: "לִבְנֵי אַהֲרֹן מַחְלְקוֹתָם בְּנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר... וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר... " (דברי הימים א כד א-ה). עבודת המקדש הוטלה בגורל לא רק על הכהנים, אלא אף על לויים וישראלים, כך סדר הבאת קורבן העצים המתוארת בספר נחמיה: "וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה" (נחמיה י לה).  

עדות להטלת גורלות הקשורה בעבודה מקדשית נמצאה דווקא במקדש לה' שנבנה בערד הקדומה, המכונה "תל ערד". במצודה שבראש התל, נמצא מקדש ישראלי, שלדעת החופרים היה מקדש לה' שחרב מאוחר יותר על ידי המלך יאשיהו, בעת חידוש הברית שהנהיג. המקדש כלל היכל רחב ואולם קטן בסמוך לו. באתר נתגלו אוסטרקונים עם כתובות, אשר כללו שמות של משפחות כהנים וביניהם 'מְרֵמוֹת' (נחמיה י, ו) ו-'פַּשְׁחוּר' (נחמיה י, ד). יתכן, שאוסטרקונים אלו, הם פתקי הקלפי, ושימשו לעריכת הגורלות עבור סדרי העבודה במקדש זה[11].

---

[1] לעומת הרמב"ן (בפסוק נד) והרשב"ם (בפירושו למסכת בבא בתרא קכב, א ד"ה תא שמע), הסוברים, שהחלקים היו שווים ולכן היה צורך בגורל. להרחבה על השיטות השונות, ראה בפירוש דעת מקרא לבמדבר כו, פסוק נג.

[2] "הגיון הגורל: משמעות הפיס והאקראיות ביהדות", עלי מרצבך, הוצאת ראובן מס, תשס"ט -2009, עמ' 23.

 [3]  על פי  הביאור של הרב עדין שטיינזלץ (אבן ישראל) בתלמוד שטיינזלץ, סנהדרין טז, א.

[4] להרחבה על האשכרוע, ראה בפורטל הדף היומי, במאמר "ובה שני גורלות. של אשכרוע היו – אשכרוע", יומא לז, א, ד"ר משה רענן.

[5] השימוש נרחב בנייר פפירוס נעשה במצרים העתיקה. להרחבה ראה אנצ' בריטניקה באנגלית המקוונת בערך  "papyrus" [=פפירוס].

[6]  להרחבה ראה אנצ' בריטניקה באנגלית המקוונת בערך  "parchment" [=קלף].

[7] ראה גם: מזר, ע. (1989). מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. יחידה 9, ישראל: האוניברסיטה הפתוחה. עמוד 159.

[8] V.1, Entry 109, BALLOT, A. R. SPOFFORD. Site “econlib”

[9] ‪Smith‏, ‪W‏. 1889. ‪A Smaller History of Greece: From the Earliest Times to the Roman Conquest‏. USA: ‪Harper‏, page 35.

[10] Jewish Virtual Library, project of AICE, "Ostraca"

רפפורט, א. (1998). יהודה ורומא: מירידת בית חשמונאי עד רבי יהודה הנשיא. ישראל: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 81.

[11] מזר, ע. (1989). מבוא לארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. יחידה 9, ישראל: האוניברסיטה הפתוחה. עמודים 142-145.

ראה גם במאמר "אסופת כתובות מימי בית ראשון", מאת אהרון קמפינסקי, ‏קתדרה 76, יולי 1995, עמ' 34-39.

© כל הזכויות שמורות למחבר