אסטרולוגיה

 מאת: אורן סעיד

בלעם בן בעור מנסה לקלל את ישראל באמצעות כישוריו כקוסם וגם כאסטרולוג. כיום אנו יודעים שהתשתית המדעית עליה נשענה האסטרולוגיה קרסה.

מי היה בלעם? חלק מהפרשנים סוברים כי בלעם היה חוזה בכוכבים – אסטרולוג. כך למשל סובר רבי אברהם אבן עזרא: "ויפתח ה' - ...ויש אומרים כי היה יודע דעת עליונים לקבל כחם למטה בצורות וזה טעם 'וַאֲשֶׁר תָּאֹר יוּאָר' (כב, ו) והנכון בעיני כי היה יודע מזלות ובעת ראותו במזל של שום אדם שהגיע עת רעתו היה מקלל אותו, ובבא הרעה אל המקולל, יחשבו הרואים והשומעים הנמצאים כי בעבור קללתו באה הרעה...." (כב, כח).

גם המלבי"ם מציין את האפשרות שבלעם היה אסטרולוג: "וְעַתָּה לְכָה נָּא אָרָה לִּי אֶת הָעָם הַזֶּה...או באשר היה קוסם ובקי במשפטי הכוכבי ם היה יודע לעשות טלסמאות (=קמיעות) להוריד השפע מהעליונים לטובה או לרעה על התחתונים" (כב, ו). המלבי"ם מציין את בקיאותו הרבה של בלעם באסטרולוגיה: "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים - ...רצה לנסות להוריד עליהם מארה ע"י הוראת הכוכבים ומשטרי הגלגלים והמזלות, ויקחהו שדה צופים שמשם היו עומדים האיצטגנינים (=אסטרולוגים) וצופים על מצפה הכוכבים והוראותיהם , ויבן שם שבעה מזבחות אחרות, להמשיך מארה מאת שבעת הכוכבים" (כד, יד). פירוש זה מדגים לנו את מיומנותו של בלעם באסטרולוגיה [1]. במאמר זה נדון, מהי השקפת העולם של האסטרולוגים, והאם יש אמת באסטרולוגיה.

השקפת העולם של האסטרולוגים [2]

יש להבדיל בין אסטרולוגיה במובנה הצר-כ"מדע" העוסק בהליכות הכוכבים והמסיק מהם מסקנות לגבי גורלם של האדם והעולם, ובין אסטרולוגיה במובנה הרחב-כיסוד בהשקפת עולם. במובן הראשון יש לאסטרולוגיה חסידים מרובים, ואילו במובן השני נתערער מעמדה מכבר אף מחוץ לתחומה של תרבות המערב.

פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות.
המאה ה-5 לספירה.
מתוך ויקיפדיה

האסטרולוגיה כ"מדע" הושפעה רבות מהאסטרולוגיה כהשקפת עולם. האסטרולוגיה כמדע מוחזקת כמסוגלת לגלות לאדם את אופיו או גורלו בהתאם למקומות הכוכבים וע"פ הדיוקים האסטרונומיים שאפשר להגיע, לבשר מראש את התרחשותם של מאורעות חשובים. יסודותיה הם: שבעת כוכבי הלכת של הקדמונים-שצ"ם חנכ"ל: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה, ושנים עשר המזלות. פעולת המזל קשורה גם במקום שהמזל עצמו תופס בשמים, וגם בכוכב הלכת שהמזל משמש לו מקום-חניה באותו זמן. לא נרחיב במסגרת זו על תיאורית האסטרולוגיה.

האסטרולוגיה כהשקפת עולם ניזונה ממקורות שונים, דתיים ופילוסופיים. לחלק מכוכבי-הלכת ייחסו תכונות של אלים יווניים או רומיים. כל שבעת הכוכבים קשורים גם לארבעת יסודות העולם: אש, אויר, מים ואדמה. הרעיון היסודי שהוא שכל דבר בעולם התחתון יש לו מקביל בעולם העליון, מכיוון ששני העולמות מורכבים מאותם היסודות, הביא לידי קביעת תחומי שלטון לכל אחד מן הכוכבים. למשל, ידוע היחס בין שבע המתכות (שהיו ידועות לקדמונים) לשבעת הכוכבים; כל כוכב שולט על חבל גיאוגרפי שונה; גוף האדם נחלק ל-12 חלקים שעל כל אחד מהם שולט אחד המזלות.

הערכת האסטרולוגיה

היסודות המדעיים שעליהם הושתתה האסטרולוגיה קרסו:

א.      אין הארץ נמצאת במרכזו של העולם, דבר ששימש יסוד ראשון לכל מלאכת האסטרולוגיה. כמו כן האסטרונומיה החדשה הרסה את תמונת העולם של היוונים, גם ע"י גילויָם של כוכבי לכת חדשים, שאינם נראים לעין בלא מכשירים.

ב.      האמונה בהשפעתם של כוכבי-הלכת מבוססת בעיקר על ייחודם של אותם הכוכבים לאלים עתיקים, וייחוד זה היה אף מיקרי בהחלט. יתר על כן, המזלות לא זו בלבד ששמותיהם אגדיים, אלא אין הם כלל יחידות של ממש ואין הם נראים בצורותיהם הידועות לנו, אלא לנו בלבד, לעומדים על פני האדמה, ואילו מכל מקום אחר ביקום היו נראות דמויות אחרות ותנועות אחרות. כוכבי-השבת אינם נמצאים בגלגל אחד ברוחק מסוים מן הארץ, אלא בעמקי-חלל שונים זה מזה בתכלית.

אולם אין בקריסת היסודות הנ"ל  כדי לשלול את קיומה של השפעת הכוכבים.

האסטרולוגים [3] מסוגלים לטעון, כי אפילו השפעה מיזערית, של שינוי קל בכוח הכבידה, יכולה לשנות עולמות. האם כוח המשיכה של כוכב הלכת מאדים יכול לקבוע את גורלו של אדם? התשובה לכך ברורה: הגופים על כדור-הארץ, הקרובים לנו יחסית, משפיעים יותר. אנייה שמשקלה כ-10,000 טונות העוגנת במרחק 100 מטר מאדם, מושכת אותו אליה פי מאה יותר חזק ממשיכת הכבידה של מאדים במרחק 150 מיליון ק"מ.

בנוסף, כיוון שיש אינספור גרמי שמים, מלבד כוכבי הלכת, יש אינספור אפשרויות לדרכי השפעתם על הסובב אותם, ולכן לא ניתן להעריך את השפעתם.

בימינו נעשו כל מיני מחקרים כדי לברר את הקשר בין הניבוי האסטרולוגי לתכונות אנשים, ולא נמצאו תימוכין לגרסה האסטרולוגית. תאומים שנולדו בהפרש זמן קצר, בהחלט בני אותו מזל, הם לפעמים שונים מאוד בתכונותיהם (שנקבעו הרי על פי מצב הכוכבים בלידה). אין "ריכוז" מיוחד של אמנים שנולדו בתקופות שנשלטות ע"י סימני מזלות של אמנות, וכך גם המצב בנוגע לספורטאים. רוג'ר קולבר בדק במדגם של 300 אנשים את הקשר בין מזל הלידה למאפיינים הקשורים ליכולת הספורטיבית (למשל, גודל שריר הזרוע), ולא מצא שום קשר מובהק. בדיקה נוספת ערך טייסון בקרב יותר מ-10,000 בוגרי אוניברסיטה, כדי לראות אם קיים קשר בין תאריך הלידה למקצוע הלימודים שבחר לו הנבדק; גם במקרה זה לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית. ברני סילברמן בדק בסוף שנות ה-70, במדגם של כ-3000 זוגות נשואים וכ-500 זוגות שהתגרשו, האם גברים ונשים מזוגות של מזלות שונים מתאימים זה לזה. לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות הנישואין בקרב זוגות ממזלות "מתאימים" לעומת מזלות לא מתאימים זה לזה בין הזוגות הנשואים, וגם לא נמצא כי הזוגות שנפרדו היו דווקא מבין זוגות המזלות הלא מתאימים.

מכתב גלוי של 192 מדענים אמריקנים, ביניהם 19 חתני פרס נובל, שביטא את דאגתם נוכח הפופולריות הגוברת של האסטרולוגיה בחלקים רבים של העולם, לא הביא לשינוי המיוחל בגישת הציבור. גם ספר מכובד כמו "תסמונת התאומים" [4] משנת 1979, שבו נבדקו יותר מ-3000 ניבויים של אסטרולוגים מפורסמים בארה"ב והתברר כי רק 10% מהם התגשמו, לא שכנע את הציבור.

חשיבותה של האסטרולוגיה היא היסטורית, מכיוון שכל מבנה תפיסת העולם של ימי-הביניים אינו מובן כל צרכו, בלא שמעריכים את התפקיד שמילאה בו האסטרולוגיה. האסטרולוגיה הביאה אף להתפתחותה של האסטרונומיה בימי-הביניים.

האסטרולוגיה בישראל ובספרות חז"ל

בתלמוד בבלי מסכת שבת (קנו, א) מובאת מחלוקת בין חכמי ישראל האם המזל משפיע. הדעות התומכות הם של רב אשי שמפרט את התכונות של מי שנולד במזל מאדים ושל רבי חנינא שסובר "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל". במקום ישנו גם סיווג של טיפוסי האנשים לפי המזלות השונים. לתפיסה זו שהמזל משפיע ישנה תמיכה באימרה, כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" [5]. חז"ל הושפעו מהתפיסה הרווחת בימיהם על השפעת הכוכבים על בני האדם ולכן האמינו בה. למול תפיסה זו, ישנה התפיסה של רבי יוחנן כי "אין מזל לישראל", שמסתמך על הפסוק "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה" (ירמיה י, ב) - ודורש רבי יוחנן: "הֵם יֵחַתּוּ, וְלֹא יִשְׂרָאֵל" (שבת, שם). לתמיכה בשיטתו מובאים גם הדעות של רב, שמואל ורבי עקיבא שניתן ללמוד מהם שאין מזל לישראל.

חז"ל פקפקו ביכולתם של האיצטגנינים לפרש פירוש נכון את גזירת הכוכבים; הם הניחו את האפשרות, שהאסטרולוגים צופים בכוכבים כדי לדעת את העתיד וטועים בהבנתו של המרומז בתצפיותיהם: "צופין ואינן יודעין מה צופין, הוגין ואינן יודעין מה הוגין" (סוטה יב, ב).

כל רבותינו הפוסקים מודים שפנייה לאסטרולוגים, או איצטגנינים כלשון חז"ל, אסורה. במקרה כזה, האסטרולוגיה נקראת נחש וניחוש, ויש לה משמעות שלילית שגובלת בעבודה זרה. כתוב: "וְלֹא תְעוֹנֵנוּ" (ויקרא יט, כו) ורבי עקיבא הסביר: "זה מחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת, למחר יפה ליקח" (סנהדרין סה ב); הרמב"ם פוסק שזאת האיצטגנינות, וכן הרמ"ה, הסמ"ג, המאירי, הר"ן ועוד. לפי רבותינו אלו, התנהגות על פי אסטרולוגיה היא עברה של תורה. הרמב"ם פוסק: "העושה מפני האיצטגנינות וכיוון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים, הרי זה לוקה, שנאמר: לא תעוננו" (הלכות עבודת כוכבים יא,  ט);וכן במסכת פסחים נאמר:"אמר רב משום ר' יוסי איש הוצל: מנין שאין שואלים בכלדיים (חוזים בכוכבים) שנאמר 'תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אלוקיך' (דברים יח, יג) " (קיג, ב). אבל יש מרבותינו  הסוברים, כמו הרמב"ן למשל,  שאין כאן איסור תורה אלא איסור מדרבנן.

התלמוד הבבלי משבח את מי שעוסק בחישוב מקומם של המזלות: "כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב, עליו הכתוב אומר: 'וְאֵת פֹּעַל ה' לֹא יַבִּיטוּ וּמַעֲשֵׂה יָדָיו לֹא רָאוּ' (ישעיה ה, יב). אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן: מנין שמצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות, שנאמר: 'וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים' (דברים ד, ו); ואיזו היא חכמה ובינה לעיני העמים: הוי חישוב תקופות ומזלות..." (שבת עה, א). ברם, צריך לומר, שהכוונה לחישוב האסטרונומי של מקומן של גרמי השמים, המזלות,  לעניין קביעת החודשים והשנים ולא לאסטרולוגיה, להשפעת המזלות  על האדם או על עצמים אחרים.

אחד מגדולי האסטרונומים והאסטרולוגים היהודים הוא האבן עזרא [6]. ר' יהודה הלוי לא הגיע לידי הכרעה ברורה בדבר ערכה ומידת אמיתותה של האסטרולוגיה. גם ר' חסדאי קרשקש [7] התייחס לאסטרולוגיה במידה מסוימת של ספקנות.

הרמב"ם פסל את האסטרולוגיה ואמר שהיא דמיון שווא והזייה תפילה. למשל,  באגרת תימן שלו כתב: "אבל מה שראיתך משתוקק אליו מחכמת הכוכבים והדיבוקים שהיו ושעתידים להיות - כל זה הסר אותה מלבך ונקה דעתך ממנו ורחץ שכלך, כמו שרוחצים הבגדים המטונפים מטינופם, לפי שהם דברים שאין בהם ממש, ואינם אמת אצל החכמים השלמים ואפילו שאינם מאמינים בתורה, כל שכן למקבלי התורה". הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ח) כותב: " שלא תחשוב השגעונות אשר ישקרו בהם חכמי הכוכבים אמיתיות , כי יחשבו שמולד האדם ישימהו בעל מעלה או בעל חיסרון ושהאיש מוכרח על המעשים ההם בהכרח. שהדבר המוסכם עליו מתורתנו ומפילוסופי יוון, כמו שאימתוהו טענות האמת, שפעולות האדם כולם מסורות לו, אין מכריח אותו בהם, ולא מביא אותו זולת עצמו כלל שיטהו לצד מעלה או לצד חיסרון אלא אם כן יהיה לו הכנת המזגים לבד, כפי שביארנו, שיקל לו עניין או יכבד. אבל שיתחייב פעולה מהפעולות או יהיה בו נמנע – אין זה כלל. ואילו היה האדם מוכרח על פעולותיו, יהיו בטלות מצוות התורה ואזהרותיה והיה הכל שקר גמור, אחר שאין בחירה לאדם במה שיעשה". כלומר, האדם חופשי בהחליטו והוא בעל בחירה ואינו כפוי להשפעת הכוכבים.

---

[1] האברבנאל סובר, כי בלעם היה בתחילה אסטרולוג, אבל עלה בפרשתנו למדרגה הגבוהה של נבואה (במדבר כב, ב-ז). להרחבה ראה מאמר "בלעם – נביא או קוסם", שאול רגב, בדף השבועי של אונ' בר-אילן, הפקולטה למדעי היהדות, פרשת בלק, תשע"ה, מספר 1126.

[2] ע"פ האנצ' העברית ערך "אצטגנינות", ספריית הפועלים, 1988.

[3] קטע זה לקוח מתוך "גלילאו" - כתב עת ישראלי שעוסק במדע פופולרי, ספטמבר-אוקטובר 1998 , גיליון 30, מאמרו של ד"ר נח ברוש .

[4]  THE GEMINI SYNDROME  של  R.CULVER, P.IANNA

[5] אדרא רבה פרשת נשא קלד, עמוד א.

[6]  בדרך אגב, יש לציין דבר מעניין, שהאבן עזרא החשיב  ופירש את מעשה המשכן (שמות כז, ט) ואת האורים והתומים (שמות כח, ו) כתבנית המזלות לקבל בעזרתם רוח עליונה. והעיר הרמב"ן עליו (שמות כח, ל) : "סבר ר' אברהם להתחכם בעניין האורים והתומים... כי חשב שהם על הצורות שיעשו בעלי הכוכבים לדעת מחשבת השואל ולא אמר כלום". בדרכו של האבן עזרא, פירש גם הרלב"ג, וכן כתוב בקדמוניות היהודים (להרחבה ראה "תורה שלמה", כרך ו, מילואים עמ' קעה).

[7] ר' חסדאי בר אברהם קרשקש, מגדולי חכמי ספרד, פילוסוף ומנהיג יהודי, 1412-1340.

© כל הזכויות שמורות למחבר