מאת: אורן סעיד
יעקב אבינו שולח לשליט מצרים מנחה הכוללת בתוכה פיסטוקים, המכונים במקרא בוטנים, מוצר יוקרתי שאינו גדל במצרים.
לאחר שיהודה משכנע את יעקב אבינו להוריד עימו למצרים את בנימין, יעקב מצווה את בניו להכין מנחה לשליט מצרים - יוסף: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ: קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (מג, יא). מבאר רש"י מה הם הבוטנים הנזכרים בפסוק: "בטנים - לא ידעתי מה הם, ובפרושי אלפא ביתא של רבי מכיר [1] ראיתי פישיטצי"ש [=פיסטוקים] ודומה לי שהם אפרסקין" (שם). רש"י מביא שרבי מכיר זיהה את הבוטנים עם פיסטוקים ורש"י בעצמו חושב שהם אפרסקים.
כאמור, רבי מכיר מזהה את הבוטנים עם הפיסטוקים שהם פירותיה של האלה האמיתית (Pistacia vera), המכונה גם אלת הבֻּטנה, הנקראים ביוונית – pistakion ובתלמוד פיסתקין או איפסתקין. פרופ' יהודה פליקס טוען כי רש"י שהובא לעיל פירש בעצמו איפסתקין ששובש אחר כך לאפרסקין [2].
אשכול פיסטוק לפני הבשלת הפירות. יוצר: Stan Shebs מתוך ויקימדיה |
בימינו נתייחס בטעות השם בוטנים לאגוז האדמה (Arachis hypogaea), צמח שהובא ארצה רק בדורות האחרונים.
הרס"ג מתרגם בוטנים "בטנים – בטמא" (שם) וכן מתרגם: "הָאֵלָה - אל בטמא" (בראשית לה, ד); מכאן שלפי הרס"ג, הבוטנים במקרא הם פרי עץ האלה, כלומר הפיסטוקים, שהם כאמור, הפירות של עץ אלת הבֻּטנה או אלה אמיתית.
מתיאור האירוע במקרא עולה כי המנחה הובאה אל יוסף לאחר שנתיים של בצורת בארץ. ייתכן כי לאור העובדה כי שתי שנים רצופות הייתה בצורת בארץ ועץ הבטנה זקוק לכ-500 מ"מ על מנת להניב פרי איכותי, בחר תרגום יונתן לפרש שהבוטנים והשקדים אינם הפירות עצמם אלא שמן המופק מהם: "בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים - מְשַׁח דְבוּטְנִין וּמְשַׁח דְלוּזִין" (שם).
עצי הפיסטוק אלו עצים שאקלימית אינם גדלים במצרים, ולכן יעקב אבינו בחר לשלוח לשליט מצרים דווקא את הפיסטוקים, מוצר יוקרתי שאינו גדל במצרים ואופייני לארץ ישראל; למרות שאין עדיין ראיות ברורות, שהפיסטוק גדל בארץ ישראל בתקופה זו, יתכן שנוכל לומר, כי סוחרים העבירו את פירות הפיסטוק או השמן המופק מהם, ממקום גידולה במזרח לארץ ישראל [3].
הרד"ק פירש שהבוטנים הם הצנוברים: "בטנים – הם הנקראים צנובר, בערבי פיניולש" (שם). רבי אברהם אבן עזרא מציין שיש שפירשו שהכוונה לאגוזים: "בטנים – אין לו ריע במקרא, ויש אומרים אגוזים" (שם). לא ברור לאיזה סוג אגוז האבן עזרא התכוון, אבל הפיסטוק הוא סוג של אגוז.
פרי הפיסטוק [4]
הפרי בתחילתו ירוק אולם עם תחילת ההבשלה הוא הופך לוורוד ואחר כך חום. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכו ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול- אדום- חום. עם ההבשלה נסדקת הקליפה החיצונית ומתגלה גרעין ירקרק. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.
בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי", על שם מוצאו מאזור העיר חלב שבסוריה.
לאגוזי הפיסטוק סגולות רבות המסייעות לבריאותנו בשלל מובנים. הם נמנים בין סוגי האגוזים המעטים, המכילים בתוכם את רוב רובם של החומרים החיוניים לאדם, בשביל ליהנות מבריאות מקיפה. הפרי מכיל כ- 55% שמן וכ-22% חלבון. הפיסטוק מכיל את המינרלים: זרחן, אשלגן, סידן, ברזל, מגנזיום, אבץ, נחושת, מנגן. הפיסטוק מכיל את הוויטמינים: תיאמין (B1), פירידוקסין (B6) ,(B5) חומצה פאנטוטנית , ריבופלבין (B2), ניאצין (B3), ויטמין A, ויטמין C וויטמין K .
פרי הפיסטוק מפחית יובש בעור הגוף, יש בו סיבים תזונתיים המסייעים לעיכול המזון, יש בו תכונות נוגדי חימצון (המסייעים במניעת מחלות רבות), הוא מסייע למלחמה בסוכרת ומסייע בספיגת ברזל לגוף. כל הרשימת החומרים החיוניים הללו מובילה את הפיסטוק לפסגת הפירות אשר אכילתם מביאה בריאות.
[1] אחיו של רבינו גרשום שחי במאה ה-11; ספרו עוסק בתרגום מילים תלמודיות לצרפתית. רש"י מזכירו גם בעירובין כב, א; פסחים נ, א; סוכה יב, ב וחולין נ, ב.
[2] חילוף זה בין "פיסתקין" ו"אפרסקין" קיים בעוד מקורות. במסכת סוכה: "סיככה כהלכתה ועיטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין, שקדים, אפרסקין ורימונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין וכו'" (י, א). לדעת י. פליקס יש לגרוס במקום ה"אפרסקין" "אפסתקין" וכוונת הברייתא שאדם תלה אשכולות של פרי האלה האמיתית (אלת הבטנה). אגוזים, שקדים, רימונים ואשכולות האלה האמיתית הם פירות יבשים הנשמרים ימים רבים ואילו "חיי המדף" של האפרסקים קצרים ולכן אינם יכולים לשמש כנוי סוכה. בנוסף לכך פרי האפרסק כבר לא מצוי בסתיו.
עולם הצומח המקראי, יהודה פליכס, פרק א, עמוד 64, הוצאת מסדה , 1976.
[3] ראה במאמר "כפיסתקא ופלגי דפיסתקא – אלה אמיתית", ד"ר משה רענן, פורטל הדף היומי גיטין נט, א.
[4] על פי הערך המקיף "אלת הבטנה, אלה אמיתית (פיסטוק)", אנציקלופדיה הלכתית – חקלאית, מכון התורה והארץ. הערך המקוון באתר מכון התורה והארץ.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה