מזוזות בחלל

 מאת: אורן סעיד

מצוות מזוזה היא אחת מהמצוות המקוימות ביותר בעם היהודי. אסטרונאוטים יהודים לקחו עימם מזוזה לחלל.

בפרשתנו נאמרה פרשה ראשונה של  קריאת שמע, בה נאמר החיוב לקבוע מזוזה בפתחים: "וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (ו, ט). השם "מזוזה" בא משום המצווה לקובעה על אחד מחלקי הפתח בין הסף (החלק התחתון של הפתח) והמשקוף (החלק העליון שלו), הנקרא בלשון המקרא "מזוזה". במאמר זה נעסוק במזוזות בחלל.

כאשר ד"ר גארת רייזמן, האסטרונאוט היהודי הראשון, הגיע לתחנת החלל הבינלאומית שמקיפה את כדור הארץ‏‏, בתחילת 2008 ושהה בה כשלושה חודשים, הוא מיהר לקבוע מזוזה בתא שבו הוא ישן; וכך הוא מספר: "הייתי חבר הצוות היהודי הראשון בתחנת החלל הבינלאומית. כדי לציין את האירוע הבאתי מזוזה ושמתי אותה בתחנת השינה שלי – בגודל של ארון" "לא ביקשתי ייעוץ מאף רב, אז אני מקווה שלא הסתבכתי", הוא אומר[1].

יהודים בגאורגיה מנשקים את המזוזה
לפני כניסתם לבית הכנסת.
יוצר: Avi Paz
מתוך ויקימדיה

האסטרונאוט היהודי גרג חיימטוב, ששהה חצי שנה בתחנת החלל, החל מסוף חודש מאי 2008 ועד נובמבר 2008, לקח עימו לחלל שתי מזוזות המעוצבות בצורת מעבורות חלל. אסטרונאוטים השוהים בתחנת החלל, אינם רשאים להתקין חפצים אישיים במבנה התחנה, ולכן המזוזות הונחו בפתח חדרו של חיימטוב, מבלי שיותקנו על הדלתות.

טייס החלל הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל, לקח איתו מספר מזוזות, כשהמריא עם מעבורת החלל "קולומביה", בינואר 2003. בראשון לפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, במסגרת משימה STS-107, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ[2].

האסטרונאוט היהודי ד"ר ג'פרי הופמן מנאס"א לקח מזוזה לטיסה מס' STS – 51 – D  של המעבורת דיסקברי בתאריכים 12-19.4.1985, אותה הצמיד לתא השינה, בו ישנו האסטרונאוטים ברוטציה. ד"ר הופמן קבע את המזוזה שהיתה בחלל, על דלת הכניסה למוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים ב-כב באדר תשנ"ג[3] (21.3.1993).

האם יש חובה לשים מזוזה בתחנת החלל?

על פי ההלכה יש לקבוע מזוזה בפתחי חדרים ובתים בהם אוכלים או ישנים, ולכן אין קובעים מזוזה בפתחי חדרי השירותים והאמבטיה. הרמב"ם בספרו 'משנה תורה' כתב עשרה תנאים שחייבים להתקיים בפתח שצריך לשים עליו מזוזה: "עשרה תנאים יש בבית, ואחר כך יתחייב הדר בו לעשות לו מזוזה, ואם חסר תנאי אחד מהן, פטור מן המזוזה; ואלו הן: שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות או יתר, ושיהיה לו שתי מזוזות, ויהיה לו משקוף, ותהיה לו תקרה, ויהיו לו דלתות, ויהיה גובה השער עשרה טפחים או יתר, ויהיה בית חול[4], ויהיה עשוי לדירת אדם, ועשוי לדירת כבוד, ועשוי לדירת קבע (משנה תורה, ספר אהבה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ו, א).

תחנת החלל הבינלאומית נבנתה למגורי אדם לזמן ממושך ולכן משולבים בה אמצעיים שונים המבטיחים לספק את הצרכים של המתגוררים בה. ב-2 בנובמבר שנת 2000, אויישה לראשונה תחנת החלל הבינלאומית[5]. תחנת החלל הבינלאומית מאוישת באורח קבע ע"י אסטרונאוטים המתחלפים אחת למספר שבועות או חודשים. לכן נראה, שצריך לשים מזוזה על פתחי תחנת החלל[6].  למעשה, יש לשאול רב מוסמך בכל מקרה ומקרה האם חובה להתקין מזוזה בתחנת החלל (או במעבורת חלל) והיכן יש לקבוע אותה והאם יש לברך על קביעתה. אך אין בעיה לקחת מזוזה לחלל לסגולה לשמירה ולהגנה על תחנת החלל והמתגוררים בה מפגעים שונים ולקבוע אותה ללא ברכה[7].

---

[1] ראה במאמר בעיתון הארץ "נוסע למאדים? קח פסיכולוג ומזון ל-3 שנים", מאת עופר אילני, 28.1.09

[2]  ראה במאמר  בynet "המעבורת "אנדוור" נחתה בשלום" מאת אביאל להב,   30.11.08  

[3]  ראה באתר של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים, במדור "תערוכות", מזוזת החלל 

[4] להוציא בית כנסת שהוא קודש ופטור מן המזוזה, לשיטת הרמב"ם.

[5] להרחבה ראה המכלול – האנצ' היהודית בערך "תחנת החלל הבינלאומית".

[6] וכפי שפסק בילקוט יוסף לגבי החדרים בספינות שעשועים: "בתים שבספינה פטורים ממזוזה, מפני שהם דירת עראי. אבל המטיילים באניות שעשועים ויש להם שם דירות עם כל הנוחיות חייבים במזוזה. ומכל מקום נכון שלא יברכו" (סימן רפה, הלכות מזוזה, סעיפים נו-נז).

[7] על קיום מצוות בחלל, באופן כללי, ראה בספר "אם אסק שמים", מאת הרב לוי יצחק הלפרין, בהוצאת מכון מדעי טכנולוגי להלכה, ירושלים, תשס"ג.

© כל הזכויות שמורות למחבר