החפירות ב"שושן הבירה"

 מאת: אורן סעיד

בחפירות ארכיאולוגיות, התגלו סודות ארמון המלוכה הפרסי, העולים בקנה אחד עם המסופר במגילת אסתר.

המקום המרכזי בו מתרחשים המאורעות במגילת אסתר הוא בעיר שושן. שושן מוזכרת בתנ"ך גם בספר נחמיה (א, א) ובספר דניאל (ח, ב). דניאל וגם נחמיה גרו בשושן בתקופת גלות בבל.

החוקרים סבורים כי שושן נמצאת כיום במקום עיר המחוז האיראנית "שוּש" (Susa), המשמר כמובן את השם הקדום של העיר שושן, השוכנת בדרום איראן על גדות הנהר כרתה, 250 ק"מ מצפון למפרץ הפרסי.

העיר שושן ו"שושן הבירה"

במחצית השניה של המאה ה-19 הצליח החוקר הצרפתי Marcel Dieulafoy לגלות את סודות העיר שושן - עיר המחוז האיראנית "שוּש" (Susa). כראש המשלחת הממלכתית בפרס חפר בעיר המחוז האיראנית "שוּש", וחשף את העיר שושן ואת ארמון המלוכה[1].

העיר שוש, במרכזה, האזור המוגבה,
בה התגלה מתחם ארמון המלוכה - "שושן הבירה".
google maps

במרכזה של העיר שושן, ישנו גוש סלעי מוגבה, שבתוכו התגלה בחפירות ארכיאולוגיות ארמון קדום עם קירות. האזור הזה, הוא האזור המלכותי המכונה במגילה "שושן הבירה". המילה "בירה" במשמעותה הקדומה, פירושה מבצר או מצודה (ולא עיר ראשית). ניתן לראות כיום את התעלה המפרידה בין האזור המוגבה, מחוז המלוכה - שושן הבירה, לבין העיר התחתית - העיר שושן, ולא ניתן היה לעבור מן העיר שושן אל שושן הבירה ללא רשיון מיוחד.

בהקשר זה יש לציין, שבתלמוד בבלי מסכת מגילה, דורשים את הפסוק "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (ד, יז), שעבר "עַרְקוּמָא דְמַיָּא" (טו, א), דהיינו את הנחל שהיה בין הבירה לבין העיר שושן. מפליאים ביותר הם דברי רבי משה אלשיך (במאה ה-16), שהבין את התיאור שבמגילה, כפי שניתן היה להבין לאחר החפירות: "הנה שתי עיירות סמוכות זו לזו ועורקמא דמיא היה עובר ביניהם ומפרידן, אחת נקראת שושן הבירה, שם מושב המלך והשרים ואין רשות ליהודי לדור שם והשניה נקראת עיר שושן ושם דרים יהודים רבים. רק למרדכי לבדו ניתנה הרשות להיות בשושן הבירה..." (אלשיך למגילת אסתר ב, ה).

רבינו בחיי מבאר[2], שמחוז המלוכה, שם ישבו המלך ופקידיו, מכונה במגילה "שושן הבירה", ואילו מקום מושב המוני העם, שם ישבו בין היתר גם היהודים, קרוי במגילה "שושן העיר" או "שושן" לבד: "בכל מקום שתמצא במגילה את הביטוי 'בשושן הבירה', הכונה לארמון המלך... כי לשון הבירה הוא ארמון, והארמון הזה ששמו שושן היה בתוך עילם המדינה וכן כתוב בספר דניאל (ח ,ב): 'וַאֲנִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה אֲשֶׁר בְּעֵילָם הַמְּדִינָה'. וכשתמצא במגילה זו שושן סתם, או העיר שושן, הכונה על שם מדינה ששמה שושן שהייתה קרובה לעילם... רוב אנשי העיר שבשושן היו ישראל, אבל בשושן הבירה הוא ארמון המלך, לא היו שם ישראל כלל אלא מרדכי".

בנוסף, בחפירות התגלה המתחם המכונה "אפדנה", ששימש כארמון קבלת הפנים של האורחים שהגיעו לארמון. ככל הנראה, מבנה זה הוא "בִּיתַן הַמֶּלֶךְ" שעליו מספרת מגילת אסתר. במבנה זה התגלו בחפירות 36 עמודים. מצידו של הארמון הזה, ניתן לראות גינה ירוקה, המקיפה אותו מצדדיו, אולי  זוהי "חֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ"  (אסתר א, ה), המקום שבו ערך המלך אחשוורוש את המשתה הידוע לתושבי שושן הבירה[3].

בספר "המקרא והמסורה"[4] של הרב ראובן מרגליות, מובא, שנעשו חפירות ארכיאולוגיות שאמתו את תיאור שושן במגילה: "...והנה באו עדים כשרים-נכרים, שחפרו והעמיקו באדמת שושן, והם שהודיעו כי אבני בית המלך מקיימים את דברי האגרת, היכל המלך, ארמונותיו ומבואיו, גינת הביתן וחצרותיו אשר החריב אלכסנדר קמו להעיד כי המגילה נכתבה בהיות עוד הארמון על מכונו, והכותב ידע מוצאיו ומבואיו".

ממצאי החפירות שנערכו בשושן הבירה שבאיראן

בשנת 1969 השתתף הארכיאולוג ד"ר גבריאל ברקאי בחפירות שנערכו בחורבות התל הקדום של העיר "שוּש" (Susa) שבאיראן. הממצאים העשירים שנתגלו במקום שופכים אור על סיפור מגילת אסתר[5]:

א.      בעיר אפשר היה להבחין בתבליטים הרבים של שושלת המלוכה האחמנית, וביניהם תבליטים המתארים את דמותו של חְשָׁיָארְשָׁ הראשון המזוהה בקרב רבים עם המלך אחשוורוש.

ב.      נחשפו עיטורי קיר מרשימים מאוד, שנעשו באמצעות טכניקה מיוחדת של לבנים מזוגגות בזכוכית צבעונית. נמצאו פריטים אדריכליים המדגישים את עוצמתם של שליטי התקופה ואת עושרם הרב. מן המרשימים שבהם היו כותרות העמודים הגדולות המגולפות באבן בצורת ראשי שוורים. עיטורים אלה מתקופת השושלת האחמנית, הם בני זמנם של המאורעות המתוארים במגילת אסתר, ומדגישים את הפאר וההדר שנהגו באותה תקופה כפי שמשתקף מן הכתוב במגילה: "בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ. וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר, כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת, אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת" (מגילת אסתר א, ד-ו).

ג.    על חלק מן הלבנים שנמצאו, הופיעו אותיות בכתב ארמי.

---

[1] להרחבה על נושא זה ועל זיהוי אחשוורוש ראה ב"דעת מקרא" על מגילת אסתר. ראה גם בספר "תכלת מרדכי", אברהם קורמן, תל אביב, תשס"ו, עמ' 26-27.

[2] בספרו "כד הקמח" ערך "פורים" עמ' של.

[3] "סיור וירטואלי בשושן הבירה", הרב ד"ר שוקי רייס, המכללה האקדמית הרצוג.

[4] פרק ח. קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט.

[5] מתוך המאמר "זיכרונות משושן: הארכיאולוג הישראלי שחפר באיראן", יוסף אברהם, מרץ 2019, אתר YNET.

© כל הזכויות שמורות למחבר