מאת: אורן סעיד
חלק מהפסוקים הולמים את הזיהוי של הראם עם שור הבר וחלק מתאימים דווקא לזיהוי הראם עם הראם הלבן.
בלעם משבח, בברכתו השנייה לבני ישראל, את גבורתם של ישראל, או של הקב"ה, שהוציאם ממצרים: "אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרָיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" (כג, כב) וכן בברכתו השלישית: "אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" (כד, ח). מבאר רש"י, שבלעם משבח את הקב"ה ומדמה אותו ל"ראם" מבחינת התוקף והכוח שלו: "כתועפות ראם לו – כתוקף רום וגובה שלו..." (כג, שם). גם בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות" ביארו שהדימוי ל"ראם" הוא לעניין הכוח: "כתועפות - כלומר כפל כפלים, כחו כפול משל ראם[1]" (שם). רבי אברהם אבן עזרא מבאר, שבלעם משבח את הקב"ה ששם כוח ותוקף לישראל[2] כמו הראם: "אל מוציאם ממצרים - ... והטעם, שזה האל שָׂם תוקף לישראל ...." (שם) ; וכן פירש האבן עזרא על הפסוק המקביל בברכה השלישית: "אל מוציאו ממצרים – והטעם, כי האל המוציאו ממצרים שם כח לו כתועפות ראם..." (כד, ח). אם כן, המפרשים שהבאנו לעיל, הדגישו את כוחו הגדול של הראם.
לעומת זאת יש פרשנים המדגישים דווקא את הקרניים המיוחדות של הראם ולא את הכוח של הראם; הספורנו על הפסוק הנ"ל מבאר: "כתועפות ראם לו - לעם ישראל שאינו טורף ואוכל כארי אבל דוחה בקרניו כמו הראם..." (כג, כב). וכן רבי סעדיה גאון מבאר: "אל מוציאם...כקרני הראם מגן בעדם" (שם). ישנם פסוקים המדגישים את קרני הראם: "וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז) ומבאר רש"י : "שור כחו קשה ואין קרניו נאות, אבל ראם קרניו נאות ואין כחו קשה, נתן ליהושוע כחו של שור ויופי קרני ראם" (שם); וכן בתהלים נאמר "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא) ומובא במדרש ילקוט שמעוני: "ותרם כראים קרני - ...מה הראם הזה קרנותיו גבוהים מכל קרני בהמה וחיה, והוא מנגח לימינו ולשמאלו..." (תהלים, רמז תתמה).
|
|
למעלה: אילוסטרציה של שור הבר. למטה: הראם הלבן. |
לכן פרופ' יהודה פליקס[3] מבאר שהכתובים השונים בתנ"ך המזכירים את ה"ראם" מתייחסים לשני בעלי חיים: הכתובים המאדירים את כוחו של הראם מתייחסים לשור-הבר (Bos primigenius), כוחו עצום אך בעל קרניים קצרות יחסית. שור הבר, נחשב לאב המוצא של חלק מזני הבקר המבוייתים הנמצאים במשק האדם[4]. דמותה של חיה זו שכיחה בציורי ציד אשוריים. על פי המחקר, שור הבר התקיים בתחומי ארץ ישראל ונכחד לפני כ-2000 שנה. סיוע לזיהוי שור הבר עם הראם, הם הפסוקים במקרא, בהם אנו מוצאים הקבלה בין מיני בקר לבין הראמים: "וְיָרְדוּ רְאֵמִים עִמָּם וּפָרִים עִם אַבִּירִים וְרִוְּתָה אַרְצָם מִדָּם וַעֲפָרָם מֵחֵלֶב יְדֻשָּׁן" (ישעיה לד, ז); "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים" (תהלים כט, ו).
לעומת זאת, הכתובים המתייחסים לקרניים המיוחדות של ה"ראם" מתייחסים ל- leucoryx Oryx, הקרוי בערבית "רים" והמכונה בימינו "ראם לבן", "ראם התועפות" - שהוא אנטילופה גדולה השייכת למשפחת הפריים. יש לו קרניים ארוכות, ישרות וחדות שאורכן מגיע עד ל-מטר המשמשות אותו ביעילות כאמצעי הגנה. היה שכיח באזורנו עד סוף המאה הקודמת. הראם הלבן נכחד מישראל לחלוטין והושב אליה בשנת 1978 בעזרת אגודת החי בר, שרכשה בכספי תרומות ארבעה זוגות של ראמים לבנים. הראמים שוחררו בחי בר יטבתה וכיום מספרם בטבע מגיע לכ-200, כך שישראל מהווה מוקד משיכה ייחודי לחובבי טבע וחוקרים המעוניינים לצפות בראמים בסביבתם הטבעית[5].
לשור הבר אזכור יחיד במשנה, בדיון בשאלה אם יש להגדירו חיית משק (בהמה) או חיית בר (חיה): 'שור הבר מין בהמה ורבי יוסי אומר מין חיה" (כלאים פרק ח, משנה ו). בתרגום השבעים, בוולגטה ובתרגומים מאוחרים הוא תורגם בשמות Oryx ,Urus ,Uri. יש המשערים, שלאחר שנכחד שור הבר מתחומי ארץ–ישראל, כנראה הועתק השם לבעל החיים leucoryx Oryx, הראם הלבן.
התרגומים הארמיים, זיהו את הדישון, המוזכר בתורה כחיה טהורה (דברים יד, ה), עם הראם. לפיכך, יש הסבורים, שהדישון מזוהה עם שור הבר או עם הראם הלבן. כמו כן, במרבית המסורות הקדומות, זוהה התְאוֹ, שאף הוא מוזכר בתורה כחיה טהורה (שם), עם שור הבר[6].
לאור דברינו, שהראם בפסוקי במקרא מזוהה עם שור הבר או עם הראם הלבן, מובנת המחלוקת בין הפרשנים לביטוי "כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ": הפרשנים שביארו את הפסוק לעניין כוחו האדיר של הראם סברו, שהראם בפסוק מתייחס לפסוקים המאדירים את כוחו של הראם ולשור הבר, ואילו הפרשנים שביארו את הפסוק לעניין קרניו הגדולות של הראם סברו, שהראם בפסוק מתייחס לפסוקים המאדירים את קרניו של הראם ולראם הלבן.
[1] וכן ביאר ה"חזקוני" (שם).
[2] וכן פירש השד"ל: "כתועפות ראם לו : תועפות מלשון יעף, וענינו חוזק ותוקף...ומילת לו חוזרת לישראל, ה' הוא לישראל כחוזק הראם" (כג, כב).
[3] בספרו "החי של התנ"ך", ספר הזואולוגיה המקראית, בערך "ראם", עמ' 21, הוצאת סיני, 1954. ראה גם במאמרו "בעלי החיים שבתשובת ה' לאיוב", איוב לח-מא, נתיבות לתרבות ולחינוך תורניים בתפוצות ירושלים תשל"ז. המאמר המקוון באתר "דעת", מכללת הרצוג.
[4] להרחבה ראה במאמר "מקרני ראמים עד ביצי כנים – שור הבר", ד"ר משה רענן, פורטל הדף היומי, עבודה זרה (ג, ב).
[5] המכלול – האנצ' היהודית בערך "ראם לבן".
[6] "זיהוי החיות הטהורות שבמקרא לאור מחקר הארכאו- זואלוגיה", זהר עמר, רם בוכניק וגיא בר עוז, קתדרה 132, תמוז תשס"ט, עמ' 33-54.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה