יתרון הצפרדעים

 מאת: אורן סעיד

לצפרדעים תפקיד חשוב בשמירה על האיזון האקולוגי ובמערך שרשרת המזון.

בפרשתנו אנו קוראים על מכת הצפרדעים שה' הביא על מצרים (ח, א-יא). לאחר שמשה התפלל לה', שיסיר את הצפרדעים מפרעה וממצרים נאמר: "וַיַּעַשׂ ה' כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיָּמֻתוּ הַצְפַרְדְּעִים מִן הַבָּתִּים מִן הַחֲצֵרֹת וּמִן הַשָּׂדֹת" (שמות ח, ט) ומפורש במדרש שמות רבה: "לפי שלא היה להם שום הנאה בנבלתן ובעורן לכך מתו" (פרשה י, ו). כלומר, הצפרדעים מתו כי למצרים לא היה שום תועלת בצפרדעים שמתו, להבדיל ממכת הערוב, שם נאמר (ח, כז) שה' הסיר את הערוב (ולא המית את החיות) כדי שלא יהיה למצרים הנאה בעורות של החיות; כי ה' רצה לצער את המצרים ע"י המכות, ולא להועיל להם כלל[1].

אחד ממיני צפרדע חץ הרעל,
המכיל בעורו חומר משכך כאבים.
יוצר: H. Krisp
מתוך ויקימדיה

במדרש שמות רבה (פרשה י אות א)  דורשים את הפסוק שנאמר בספר קהלת: "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא [הוּא]" (קהלת ה, ח) כך: "רבותינו אמרין: מהו 'וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא [הוּא]' (קהלת ה, ח) ? אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הם מיותרין בעולם, כגון: זבובים ופרעושים ויתושין, הן היו בכלל ברייתו של עולם שנאמר: 'וַיַּרְא אלקים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה' (בראשית א, לא); ורבי אחא בר רבי חנינא אמר, אפילו דברים שאתה רואה אותן כאלו הן מיותרין בעולם כגון: נחשים ועקרבים, הן היו בכלל ברייתו של עולם. אמר להן הקדוש ברוך הוא לנביאים: מה אתם סבורים אם אין אתם הולכין בשליחותי וכי אין לי שליח ? 'וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל הִיא [הוּא]' (קהלת ה, ח), אני עושה שליחותי אפילו על ידי נחש, אפילו על ידי עקרב ואפילו על ידי צפרדע. תדע לך שכן שאילולי הצרעה היאך היה הקדוש ברוך הוא פורע מן האמוריים[2], ואילולי הצפרדע היאך היה פורע מן המצריים הדא הוא דכתיב [=כמו שכתוב] 'הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים' (שמות ז, כז)". כלומר, המדרש מציין, שאפילו דברים שנראים מיותרים בעולם כמו זבובים ועקרבים וכן צפרדעים יש להם צורך בעולם, שהקב"ה עושה שליחותו אפילו ע"י צפרדע כמו שהעניש את המצרים ע"י צפרדעים, כנאמר בפרשתנו.

ראשית, לצפרדעים תפקיד חשוב בשמירה על האיזון האקולוגי משום שהן משמידות חרקי מים שונים ובעיקר זחלים וגלמים של יתושים, כולל כאלה המעבירים מחלות קטלניות לבני אדם (יתושים הגורמים למלריה או קדחת הנילוס([3].

צפרדעים עוברות מספר שלבים במחזור חייהם:  ביצה, ראשן וצפרדע. בכל שלב, לצפרדעים תפקיד מכריע בשרשרת המזון, הן כטורף והן כטרף. בשלב הביצים, צפרדעים הם מזון לעכבישים וצרעות; וכראשנים הם  צפרדעים מזון לנימפות, זחלים של השפיריות החיים במים ושרימפס. כצפרדעים בוגרות הם מספקים מזון לציפורים, לטאות, נחשים, קופים, שועלים ועוד[4].

השימוש בצפרדעים למטרות רפואיות נזכר בספרות הקלאסית. הרופא היווני פדניוס דיוסקורידס  (מאה ראשונה לספירה) מוסר, כי צפרדע שימשה כרכיב בתרופה נגד הכשת נחשים, אפרה נוצל לעצירת שטפי דם, ודם צפרדעים שימש תרופה לכאבי שיניים. טיפולים המבוססים על צפרדעים שהציעו רופאים יהודים בימי הביניים שאובים ככל הנראה מכתבי דיוסקורידס. המתכונים שהציע השפיעו במקביל גם על הרפואה הערבית בימי הביניים, ועל הרפואה היהודית העממית. כך, למשל, רבי נתן בן יואל פלקירה (ספרד , מאה 13) מוסר כי אפר צפרדעים עוצר דם וצפרדע מבושלת במלח ושמן מועילה לעקיצת צרעות[5].

כיום, החוקרים מעריכים שניתן יהיה להפיק חומרים מהעורות עשירי הבלוטות של צפרדעים טרופיות ארסיות, שישמשו בתרופות חדשניות יעילות עוד יותר מאלו שקימות כיום. רמז על מה שאפשר להפיק מצפרדעים, ניתן בידיעה אשר פורסמה בעיתון "אינדיפנדנט" הלונדוני, דווח שם על כך שיושבי הג'ונגלים בדרום אמריקה, אינדיאנים, נוהגים ללקק צפרדעים לפני שהם יוצאים לציד. התברר שבארס הצפרדע המצוי ברירית העור של הצפרדע קיים חומר מעורר. המדענים סבורים שמדובר ברכיב כימי אשר עשוי בעתיד הלא רחוק להיכלל בתרופות נגד מצבי-דכאון. כמו כן הם סבורים שניתן יהיה להפיק תרופה חדשנית לטיפול בסניליות אצל זקנים. הרכיבים הפעילים בארס הצפרדע הם תרכובות בעלות תכונות רפואיות מרדימות ומרגיעות. מדענים הפיקו משכך כאבים, חזק כמו מורפיום, מעור צפרדע ארסית, מאחד ממיני הצפרדעים הרעילות (Epipedobates tricolor), מקבוצת "צפרדע חץ הרעל";  קבוצת צפרדעים זו מכונה כך, על שם הרעל החזק שלהם, ששימש את האינדיאנים במשיחת קצות החיצים  שלהם[6].

מדענים טוענים כי בידוד של פפטידים (תרכובות של שתי חומצות אמינו ויותר) מארס הצפרדע וייצורם בצורה תעשייתית עשוי להניב תרופות להורדת לחץ דם ולטיפול בשבץ ובמחלות אחרות[7].

---

[1] ראה גם מה שנאמר בשמות רבה, פרשה יא,  סימן ג: "לפי שבצפרדעים כתיב ' וימותו הצפרדעים' (שמות ח, ט) לפי שלא היה בהן הנאה בעורותיהן אבל ערוב שהיה הנאה בעורותיהן לפיכך לא נשאר בהן עד אחד". וכן פירש רש"י: "ויסר הערוב - ולא מתו כמו שמתו הצפרדעים שאם מתו יהיה להם הנאה בעורותם" (שמות ח, כז).

[2]  כנאמר בספר יהושע:  וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם, אֶת הַצִּרְעָה, וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי:  לֹא בְחַרְבְּךָ, וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ" (יהושע כד, יב).

[3]  על פי "צפרדע נחלים", ד"ר רוטרי נח, שנת 2000, בהוצאת מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. המאמר המקוון בספריה הוירטואלית של מט"ח.

[4] Endangered Frogs, by Molly Aloian and Bobbie Kalman,Crabtree Publishing Company, 2006, page 16

[5] מתוך הספר:  "חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי־הביניים והעת החדשה : פרמקולוגיה, היסטוריה והלכה", אברהם אופיר שמש, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2013, עמוד 208.

[6] ויקיפדיה האנגלית בערך "Poison dart frog" (משפחה של צפרדע ארסית) בפיסקה "Toxicity and medicine" (רעילות ורפואה).

[7] “Poisonous Tree Frog Could Bring Wealth to Tribe in Brazilian Amazon”, By PAULO PRADA, May 2006, New York Times.

ראה גם

“Frogs: A Chorus of Colors”, by John L. Behler and Deborah A. Behler, Sterling Publishing Company, Inc., 2008, pages 131-132.

© כל הזכויות שמורות למחבר