מאת: אורן סעיד
יוצאי מצרים נצטוו להוריש את יושבי ארץ כנען ולהתנחל בה. במקרא מצאנו שלושה תיאורים עיקריים של ההיקף הגיאוגרפי של השם כנען.
בפרשתנו מובא תיאור מפורט של גבולות ארץ כנען, שנצטוו יוצאי מצרים להוריש את יושביה ולהתנחל בה, וזה לשון הכתוב: "... זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ..." (לד, א). במאמר זה נדון במונח 'כנען' ונביא סקירה תמציתית על גבולות ארץ כנען על פי המקורות השונים בתורה.
מקור השם כנען
במקור השם כנען, חלוקים החוקרים[1]. יש הסבורים, כי פירוש השם כנען, הוא צבע הארגמן, על שם תעשיית הארגמן בחוף הכנעני-צידוני והמסחר באותו צבע יקר. מאוחר יותר ניתן השם פניקיה לארץ כנען על ידי היוונים. פירוש המילה "פניקוס" ביוונית אף הוא ארגמן, ופיניקיה פירושה "ארץ הארגמן". חוקרים אחרים סבורים, כי פירוש השם כנען, הוא סוחרים (ישעיה כג, ח; משלי לא, כד ועוד). צאצאי הכנענים ויושבי הלבנון, נודעו כמפתחי המסחר והשייט בים התיכון ובכל המזרח התיכון הקדום, כפי שציין השד"ל: "ונקרא כל סוחר כנען על שם הכנענים שהיו מפורסמים ואולי היו הראשונים במלאכת הסחורה על הים" (יחזקאל יז, ד).
גבולות ארץ כנען
במקרא מצאנו שלושה תיאורים עיקריים של ההיקף הגיאוגרפי של השם כנען:
א. גבול הכנעני: בבראשית ברשימות העמים מצאצאי בני נח מתוארים גבולות ארץ כנען: "וַיְהִי גְּבוּל הַכְּנַעֲנִי מִצִּידֹן בֹּאֲכָה גְרָרָה עַד עַזָּה, בֹּאֲכָה סְדֹמָה וַעֲמֹרָה וְאַדְמָה וּצְבֹיִם עַד לָשַׁע" (בראשית י, יט). נקודת ההתחלה היא בצפון, בצידון, ונראה שהכוונה כאן לממלכת צידון הכוללת את כל החוף הפניקי (פיניקיה הוא השם היווני של חבל החוף של הים התיכון המשתרע לרגלי-הלבנון, מאַרְוָד בצפון ועד עכו בדרום) הדרומי[2], אך אינה כוללת ערי מדינה פיניקיות צפוניות כעַרְקַה, סִין, אַרְוָד, צְּמָר וחֲמָת, המופיעות בפסוקים יז-יח. נקודת הסיום היא בקצה הדרומי מערבי של כנען, ארץ גרר ועזה, והגבול נמשך מזרחה עד חמש "ערי הַכִּכָּר" שמדרום לים המלח: סְדֹם, עֲמֹרָה, אַדְמָה, צְבֹיִים ולָשַׁע (הקרויה בֶּלַע או צֹעַר בבראשית יד, ח). לפי במדבר (יג, יט) יהושע (יג, כט), וכן ביהושע (ה, א) מקום מושבו של הכנעני בעמק החוף ובבקעת הירדן.
|
|
מפת ארץ כנען והאומות הגובלות בה. מתוך ויקימדיה |
ב. גבולות ההבטחה: בברית בין הבתרים ה' מבטיח לאברהם: "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת. אֶת-הַקֵּינִי, וְאֶת-הַקְּנִזִּי, וְאֵת הַקַּדְמֹנִי. וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי, וְאֶת הָרְפָאִים. וְאֶת הָאֱמֹרִי, וְאֶת הַכְּנַעֲנִי, וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי" (בראשית טו, יח-כא); וכן בסוף פרשת משפטים: "וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ, מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים, וּמִמִּדְבָּר, עַד הַנָּהָר: כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם, אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ, וְגֵרַשְׁתָּמוֹ, מִפָּנֶיךָ" (שמות כג, לא). גבולות ההבטחה ע"פ הפסוקים הנ"ל ומקורות חז"ל[3]:
בדרום מן הקו: ים סוף (מפרץ אילת-עקבה ומפרץ סואץ), נהר מצרים - הפלג המזרחי של שפך הנילוס[4] שהשתפך לים בימי קדם, סמוך לעיר פילוסיון ובימינו אינו קיים.
בצפון,
על הקו: נהר פרת, טורי אמנה (אמנון) - זהה עם "הר ההר" הצפוני[5],
הנזכר בחומש במדבר כגבול הצפוני: "וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם
הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר" (לד, ז).
במערב, מן הים הגדול (=הים התיכון).
במזרח, עד מדבריות ערב.
ג.גבול יוצאי מצרים: תיאור מפורט של גבולות ארץ כנען, שנצטוו יוצאי מצרים להוריש את יושביה ולהתנחל בה, ניתן בבמדבר (לד, א-יב) וזה לשון הכתוב: "... זֹאת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה, אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ. וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן, עַל-יְדֵי אֱדוֹם; וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב, מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה... וּגְבוּל יָם, וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל... וְזֶה-יִהְיֶה לָכֶם, גְּבוּל צָפוֹן: מִן-הַיָּם הַגָּדֹל, תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר...". תיאור גבולות ארץ כנען בא גם ביהושע (יג, ד) ועוד.
ארץ ישראל של עולי מצרים משתרעת[6]:
בדרום
עד הקו: נחל מצרים (ואדי אל-עריש או השלוחה המזרחית הנילוס),
קדש ברנע, דרום ים המלח, נחל ארנון.
במזרח: היא גובלת בארץ בני עמון (היבוק העליון) ובמדבר הסורי.
בצפון מזרח: היא עוברת על פני הר חרמון ומגיעה עד חֲצַר עֵינָן וצְדָד.
בצפון: היא כוללת את סוריה המערבית, עד הקו הר ההר-לְבֹא חֲמָת, שזהותם
אינה בטוחה.
לגבי השוני בהיקף ארץ כנען בין גבולות ההבטחה לגבול יוצאי מצרים: חוקרים אחדים עושים ניסיון להראות שגבולות ארץ כנען יוצאי מצרים שבספר במדבר מתאימים לגבולות ההבטחה ושאין הפרש ביניהם. חוקרים אחרים סבורים כי הגבולות המפורטים בבמדבר הם מצומצמים מן גבולות ההבטחה[7]; התמונה המצטיירת מן המקורות היא אפוא של 'ארץ כנען' הנופלת לבני ישראל לנחלה והם מצווים להורישה, ומסביב לה שטחים של שאר 'זרעו' של אברהם. גבולות שטחים אלה נמסרו בצורה כללית ביותר, כאזור העמים מן הנילוס ועד לפרת. רק לעתיד לבוא, אם ישמר עם ישראל את התורה והמצווה יזכה לרשת את כל הארצות האלה[8].
הרב יואל בן נון כותב כי גבולות ההבטחה שונים מגבול יוצאי מצרים ומגבולות "ארץ הכנעני". על היחס בין גבולות "ארץ הכנעני" לגבולות "ארץ כנען" (יוצאי מצרים) הוא כותב ש"גבול הכנעני" המתואר בפסוק (בראשית, שם) הוא עמק החוף - מצידון עד עזה, ועמק הירדן - מן החרמון עד ים המלח ואילו 'ארץ כנען' היא הארץ שבין עמק הירדן ובין עמק החוף, כלומר, שדרת ההר המרכזי - מן הלבנון ועד לנגב - אשר שני עמקי אורך אלו מקיפים אותה ממזרח וממערב. 'ארץ כנען' קרויה על שם הכנענים היושבים בעמקים (עמק הירדן ועמק החוף) שבגבולותיה[9].
עמי כנען
עמי כנען הם עמים היושבים בארץ שנצטוו יוצאי מצרים להוריש את יושביה ולהתנחל בה. מתוך שנים עשר עמי כנען [כנען ואחד עשר בניו (בראשית י, טו-יח)] מצווה התורה להשמיד שבעה עמים בלבד[10]: "הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי, וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי" (דברים ז, א). הכנענים ברשימה זאת הם אחד העמים היושבים בכנען, וכפי שציינו לעיל, מקום מושבו של הכנעני בעמק החוף ובבקעת הירדן.
[1] ראה "אטלס דעת מקרא", עמ' 42, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ט.
[2] השווה יהושע יט, כד-ל.
[3] משנת תענית א, ג; שביעית ו, א; חלה ד, ח; ירושלמי, שביעית פרק ו, סוף הלכה א.
ראה במאמר "גבולות הארץ במסורת ישראל – פרק בגיאוגרפיה עתיקה", יהודה אליצור, מעינות - מאסף לענייני חינוך והוראה, ה', ירושלים, תשט"ו. המאמר המקוון באתר דעת, מכללת הרצוג.
[4] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה (הלכות העם והארץ, פרק ג הלכה יד), מניח שיש הבדל בין "נחל מצרים" – בזיהויו נחלקו הפרשנים אם מדובר בואדי אל-עריש או השלוחה המזרחית הנילוס, לעומת "נהר מצרים" שאין מחלוקת והוא הנילוס לכל הדעות.
[5] ואין להתבלבל בינו, לבין הר ההר הדרומי בו נקבר אהרון הכהן. ראה במאמר "הר ההר" בפרשת חוקת בבלוג זה.
בזיהוי "הר ההר הצפוני", נחלקו הפרשנים, נציין שניים מהם: הרב אשתורי הפרחי (בספרו "כפתור ופרח") קובע את מקומו קרוב לאנטוכיא, עיר בקצה צפון-מערב סוריה. הר"ש סירילאו מזהה את הר ההר מדרום לטריפולי, באזור ההררי שמצפון לעיר בתרון.
[6] יהודה אליצור, מעינות, שם.
[7] ראה "אטלס דעת מקרא", עמ' 50-52, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשנ"ט, וכן ב"דעת מקרא" לבמדבר בהקדמה לפרק לד.
[8] ראה גם במאמר "ארץ כנען לגבולותיה...", לסוגיית גבולות הארץ במקרא, יהושע מנחם רוזנברג, בשדה חמד, גיליון ה-ו תשנ"ה, המאמר המקוון באתר דעת, מכללת הרצוג.
[9] במאמר " 'הארץ' ו'ארץ כנען' בתורה", מאת הרב יואל בר נון. לעומתו, לגבי "גבול הכנעני", חוקר המקרא, יהושע מאיר גרינץ (1911-1976), מבדיל בין המושג 'ארץ הכנעני', המתייחס לדעתו לתחום המצומצם של חבל החוף בלבד, ובין המושג 'ארץ כנען', המתייחס לתחום רחב מאוד הכולל את סוריה כולה, ומקביל בעצם לתחום הארץ הייעודה. להרחבה ראה בספרו של גרינץ מוצאי דורות, ירושלים תשכ"ט, עמ' 130-142.
[10] ראה "דעת מקרא" לבמדבר בהקדמה לפרק לד.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה