"המרגיז ארז ממקומה" - נדידת היבשות

 מאת: אורן סעיד

איש אינו מטיל ספק בעובדת נדידת היבשות. אולם התחלת הנדידה וסיבתה, ובעיקר הגורם ל"קריעת" היבשות זו מזו, אינו ידוע כלל. המלבי"ם מבאר, שהמבול גרם לנדידת היבשות.

בפרשתנו אנו קוראים ש-ה' הביא מבול על הארץ, קטסטרופה יוצאת דופן שרישומיה ניכרים עד ימינו. המלבי"ם[1] בפירושו בפרשתנו, מגלה לנו שהמבול גרם לנדידת היבשות, תופעה שבה מתחבטים מדענים כדי לפענח את מהותה.

לאחר המבול, נשבע ה' שיותר לא יביא מבול על הארץ, ולא ישבית את סדרי הטבע: "עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (ח, כב). הפירוש המקובל לפסוק (ראה למשל פירוש רש"י לפסוק), הוא שעונות השנה לא ישתנו. המלבי"ם מבאר, שיש מקומות שבהם השתנה האקלים, בגלל שהמבול גרם לתזוזת ארצות מאזור אקלימי אחד לאזור אקלימי אחר: "עוד כל ימי הארץ  - הנה התברר לחוקרי הטבע שכדור הארץ שינה מקומו בזמן מן הזמנים, באשר החופרים במעמקי האדמה בארצות הקרות מצאו עמוק עמוק באדמה עצמות פילים וקופים ויתר ברואים שלא יחיו רק באזור החם, וע"כ שהיה עת שעמד האקלים ההוא קרוב לקו המשווה, וזה עדות שבימי המבול התמוטט כדור הארץ מדרום לצפון[2] והמדינה שעמדה עד העת ההיא תחת קו המשווה באה רחוקה מן המשווה לצפון ונעשה שם אזור הקר, והשנהבים והקופים שחיו באקלים ההוא מצאו שם קבר. וזה אחד מן ההשחתות שהיה לארץ, שהארץ החמה שגרו עליה כל בני האדם אשר השחיתו את דרכם נעתקה מנגד השמש, ותחת מגד תבואות נהיה שם קרח וקפאון ושממות עולם" (ח, כב). המלבי"ם ללא ספק מתאר כאן את תופעת נדידת היבשות. בתופעה זו נדון בשורות הבאות. 

כאשר החלו המפות הראשונות של האוקינוס האטלנטי להתפרסם בראשית המאה ה-17, הבחין הפילוסוף האנגלי פרנסיס בייקון (1626-1561) בדמיון הרב בצורת קווי החוף של האוקינוס האטלנטי שבין אפריקה ודרום אמריקה. אולם רק ב 1858 העלה הגיאוגרף אנטוניו סניידר פלגריני (1802-1885)  לראשונה את הסברה כי מקורן של אפריקה ואמריקה הדרומית ביבשת אחת גדולה שהתפצלה בעבר, וכי האוקיינוס האטלנטי נוצר על ידי כוחות רבי עוצמה שפועלים בתוך כדור הארץ[3].  הנזיר הצרפתי פרנסואה פלאסה העלה בשנת 1666 את ההשערה כי שתי היבשות היו צמודות זו לזו בעבר והן נפרדו ונדדו למקומותיהן הנוכחיים כתוצאה מפעילות מי-המבול[4]. מדענים העלו השערות נוספות בדבר סיבת נדידת היבשות.

כיום הדעה הרווחת היא שנדידת היבשות התרחשה בתהליך איטי מאוד במשך כ-200 מליון שנה, כאשר הדבר שגרם ליבשות לנדוד מוסבר באמצעות טקטוניקת הלוחות. זוהי התורה הגיאולוגית המקובלת כיום, שעל פיה פני כדור הארץ מכוסים לוחות(=גושי יבשה) אחדים, דקים יחסית, הנעים על פני החומר שמתחתם[5].

איש אינו מטיל ספק בעובדת נדידת היבשות. אולם התחלת הנדידה וסיבתה, ובעיקר הגורם ל"קריעת" היבשות זו מזו, אינו ידוע כלל. אך על פי המלבי"ם דלעיל, אנו יכולים לומר שנדידת היבשות הינה תופעה ותוצאה ישירה של המבול שהתרחש לפני כ-4100 שנה. עם זאת, טקטוניקת הלוחות שרירה וקיימת. ניתן לומר, שהמבול יצר שינויים עצומים כאלה בכדור הארץ, כך שגרמו ללוחות לנוע, בהתאם לטקטוניקת הלוחות ובעזרת כוח מי-המבול העצומים, דבר שיצר את נדידת היבשות. היבשות לא נעו במשך מליוני שנים כדברי מדענים, אלא במשך זמן תקופת המבול-שנה ו-11 יום. היבשות ממשיכות לנוע עד היום בקצב של 2 ס"מ לשנה.

"פנגיאה" - זהו השם שניתן לגוש היבשתי היחיד על פני כדור הארץ לפני שנדדו היבשות בגלל המבול. משמעות השם הוא 'כל היבשות'. יתכן והפסוק באיוב: "הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן" (ט, ו) מתייחס לתופעת נדידת היבשות.

על פי פירוש המלבי"ם שהובא לעיל, ה' מבטיח לנוח, שלא תהיה עוד קטסטרופה על פני כדור הארץ, שתגרום לתזוזת חלקי ארץ ממקומם, מאזור אקלימי אחד למשנהו.

---

[1] ר' מאיר מלבי"ם - רב מגיד ומפרש המקרא, שמו מלבי"ם - מ'איר ל'יבוש ב'ן י'חיאל מ'יכל. 1809 פולין - 1879 קייב. 

[2] בחצי הצפוני של כדור הארץ.

[3] "צפונות כדור הארץ", שלמה שובאל, האונ' הפתוחה בישראל, 2006, עמ' 71.

[4] “The drifting continents”, by Alan H. Anderson, Putnam, 1971, page 26.

[5] להרחבה ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "נדידת היבשות".

© כל הזכויות שמורות למחבר