הירח והמולד

 מאת: אורן סעיד

את הירח החדש אפשר לראות כ-20 שעות לאחר המולד האסטרונטמי, באופק המערבי, מעט אחרי שקיעת החמה, טרם ישקע הירח.

בפרשתנו אנו קוראים על מצוות קידוש החודש: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים,  רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (יב, ב). מבאר רש"י: "החדש הזה – הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהיה לך ראש חודש. ואין מקרא יוצא מידי פשוטו, על חדש ניסן אמר לו, זה יהיה ראש לסדר מנין החדשים, שיהא אייר קרוי שני, סיון שלישי; הזה –נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו כזה ראה וקדש; וכיצד הראהו, והלא לא היה מדבר עמו אלא ביום שנאמר: ויהי ביום דבר ה' (שמות ו, כח), ביום צוותו (ויקרא ז, לח), מן היום אשר ציווה ה' והלאה (במדבר טו, כג)?!  אלא סמוך לשקיעת החמה נאמרה לו פרשה זו, והראהו עם חשכה" (שם).

רש"י מבאר ש-ה' הראה למשה את הלבנה סמוך לשקיעת החמה. באמת, את הירח החדש, ניתן לראות ולקדש רק מעט אחרי שקיעת החמה. להבנת דברי רש"י, ראשית עלינו להקדים ולבאר מהו המולד האסטרונומי המכונה גם המולד האמיתי.

המולד האסטרונומי – המולד האמיתי

הירח 34 שעות לאחר המולד האסטרונומי.
יוצר: Mika-Pekka Markkanen
מתוך ויקימדיה

הירח, מקיף את כדור הארץ. הקפה אחת של הירח סביב כדור הארץ (ביחס לשמש) נקראת חודש ירחי. פרק הזמן של הקפה זו הוא כ-29.5 ימים בממוצע. כדור הארץ מקיף את השמש (ביחס לכוכבים) במשך שנה שאורכה 365.242189 ימים.

הירח, כמו כדור הארץ ויתר כוכבי הלכת והירחים במערכת השמש,  אינו מקרין אור נראה משל עצמו. אנו רואים רק את אור השמש המוחזר ממנו לעינינו. מראהו של הירח, לצופה הניצב על פני כדור הארץ, מושפע מהמיקום היחסי של השמש, הירח וכדור הארץ. כאשר הירח נמצא בין כדור הארץ לבין השמש, מרבית השטח של פני הירח הנצפים מכדור הארץ חשוכים, והירח איננו נראה כלל. לעומת זאת, כאשר הירח והשמש נמצאים בכיוונים מנוגדים ביחס לצופה על פני כדור הארץ, מופנה כל חלקו המואר של הירח כלפי כדור הארץ, והירח נראה כעיגול. בשל התנועה המעגלית של הירח סביב כדור הארץ, מראהו של הירח משתנה באופן מחזורי - במשך כ-15 יום הוא הולך ומתמלא, מחרמש דק לעיגול שלם, ובמשך כ-15 יום הוא הולך מתרוקן, מעיגול שלם לחרמש דק[1].

במולד האסטרונומי, הירח נמצא בין כדור הארץ לשמש, באותו "גובה" של השמש, קרוב לקו ה"מחבר" את כדור הארץ לשמש[2]; אך מכיוון שהירח הוא בין כדור הארץ ובין השמש - אור הירח לא נראה ליושבי כדור הארץ משום שרק חציו שהוא כלפי השמש מואר, ואילו חציו הפונה אל כדור הארץ - חשוך[3].   

המולד האסטרונומי איננו ניתן לצפייה בעין אנושית באופן ישיר מכדור הארץ, בגלל שאז כל צידו הקרוב של הירח (זה שמופנה תמיד[4]  כלפי כדור הארץ) חשוך. למרות שהירח והשמש נמצאים במולד באותו צד של כדור הארץ, לא מתרחש כל מולד ליקוי חמה, משום שמסלול הירח אינו מתלכד  עם מסלול השמש - המילקה - במישור אחד, אלא "חותך" אותו – מעל או מתחת למישור שבו נמצאת השמש.

מתי והיכן ניתן לראות את הירח החדש?

"המולד הנראה" הוא הזמן שבו נראה הירח לראשונה אחרי המולד האסטרונומי בארץ ישראל. בתקופה שלפני אימוץ הלוח הקבוע[5], שימשה הראייה הראשונה לקביעת היום הראשון בחודש העברי. את הירח החדש, אי אפשר לראות בעין אנושית פחות מ-20 שעות אחרי זמן המולד האמיתי (האסטרונומי), מפני שהירח דק ביותר, ומפני שביום המולד הירח שוקע סמוך לשקיעת השמש, ואור השמש מעמעם את אור הירח[6] (ולפני השקיעה אי אפשר לראותו בגלל אור השמש). את הירח החדש אפשר יהיה לראות למחרת (בתנאי שמסתכלים במקום המתאים ובשעה המדויקת), באופק המערבי, מעט אחרי שקיעת החמה, טרם ישקע הירח. בדרך כלל, הירח החדש יופיע בצד שמאל של השמש; צפון-מערב בחורף ודרום-מערב בקיץ[7]. עם ראשיתו של חודש חדש מתחיל גם יום חדש, שהרי לפי היהדות הימים מתחילים מהלילה[8].

בעת המולד, הירח צמוד לשמש, זורח ושוקע מיד עמה. ככל שהוא מתרחק מהשמש, נראה אותו שוקע בשעת ערב מאוחרת יותר. בעת המילוא, הירח המלא מצוי מול השמש, זורח עם שקיעתה ושוקע עם זריחתה. לאחר המילוא, הירח ממשיך לאחר ונראה רק בשעות המאוחרות של הלילה. הידעתם שאפשר לראות את הירח גם ביום? למשל כשבוע לאחר מולד הירח, כאשר הירח נראה כחצי כדור, הוא זורח בשעה 12 בצהרים ולכן אפשר לראותו בשעות אחר הצהריים. בימים שלפני המולד, אפשר לראות את הירח סמוך לאופק המזרחי בשעות הבוקר.

---

[1] ראה במכלול – האנציקלופדיה היהודית בערך "מולד הלבנה".

[2] אם הירח נמצא בדיוק על קו זה, יש ליקוי חמה, וכדלהלן.

[3] "הלוח העברי – מבוא", יהודה איזנברג,באתר "דעת", מכללת הרצוג.

[4] הירח סובב סביב צירו בדיוק באותה המהירות שבה הוא מקיף את כדור הארץ. כתוצאה מכך רק צד אחד של הירח מופנה כלפינו בכל רגע נתון – זהו החצי הנראה.

[5] על אורך החודש עברי והשנה העברית בפרט ועל הלוח העברי בכלל, ראה מאמר "שמור את חודש האביב" בפרשת משפטים ומאמר "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" בפרשת ואתחנן.

[6] ראה מאמרם של דרור פיקסלר וד"ר יצחק ישי, "שימוש באופטיקה מודרנית בראיית הירח החדש", תחומין כג, תשס"ג. המאמר המקוון באתר "דעת".

[7] "הירח בלוח העברי", פרופ' אמריטוס עלי מרצבך.

[8] בפסוק החמישי בתורה כתוב "וַֽיְהִי עֶרֶב וַֽיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָֽד". זאת אומרת שקודם כל ויהי ערב, אחר כך ויהי בוקר, ואז הסתיים היום הראשון. מכאן לומדים שהיממה מתחילה בתחילת הערב ומסתיימת בסוף הצהריים.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר