חטיבת עצים

 מאת: אורן סעיד

חטיבת עצים וכריתת שיחים לצורכי בעירה וכריתת עצי יער לבניין, נטלו חלק חשוב בתולדות העמים.

בפרשתנו נאמר, שכל חלקי העם נכללים בברית שבין ה' לעם ישראל, כולל הילדים הקטנים והנשים, הגרים וחוטבי העצים ושואבי המים: "טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ" (כט, י). רש"י  מבאר: "מחוטב עציך - מלמד שבאו כנעניים להתגייר בימי משה כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע וזהו האמור בגבעונים 'וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵמָּה בְּעָרְמָה' (יהושע ט, ד) ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים".  רש"י מפרש על פי תלמוד בבלי יבמות (עט, א),  ש"חוטבי עצים ושואבי מים" אלה הם כנענים, שבאו להתגייר בימי משה, כדרך שבאו הגבעונים בימי יהושע, ונתנם משה חוטבי עצים ושואבי מים. בספר יהושע מסופר, שיהושע נתן לגבעונים  לשרת את הגבעונים בעבודות נחותות וקשות, כחטיבת עצים ושאיבת מים, מאחר ורימו את יהושע ובני ישראל (יהושע ט, כז).

הספורנו מבאר: "מֵחטֵב עֵצֶיךָ עַד שׁאֵב מֵימֶיךָ. מִן הָרִאשׁון שֶׁבַּחוטְבִים עַד הָאַחֲרון שֶׁבַּשּׁואֲבִים, כְּמו "מֵעולֵל וְעַד יונֵק, מִשּׁור וְעַד שֶׂה, מִגָּמָל וְעַד חֲמור" (שמואל-א טו, ג), כלומר שהירארכיה קיימת בכל חברה שהיא, אפילו נחותת הדרגה ביותר, וממילא הכוונה היא מהראשון שבחוטבים, ראש ממשלת החוטבים, ועד אחרון השואבים. רבי יוסף בכור שור מבאר: "מחטב עציך - העבדים, עד שאב מימיך -  השפחות". בשיר שומרי (עם קדום שישב בבבל) נאמר: באים העבדים לקושש עצים והשפחות באות לשאוב מים[1].

חטיבת עץ גדול על ידי גרזן,
קווינסלנד, אוסטרליה, בסוף המאה ה-19.
מתוך ויקימדיה

עבודה קשה ומסוכנת

חטיבת עצים היא כריתת עצים או חיתוכם.  חטיבת עצים היא עבודה פיזית קשה שבוצעה בעבר באמצעות גרזנים[2] (ועל כן נקראה הפעולה "חיטוב").  בחלק מהארצות המתפתחות מעבדים עצים בגרזן. כיום הפעולה מבוצעת באמצעות מסור, בדרך כלל חשמלי. בתהליך כריתת העץ, יוצרים  חריץ בתחתית גזע העץ בצורת V, על מנת לכוון את הצד והכיוון אליו בדיוק ייפול העץ. כיום משתמשים, בכלי רכב כבד "חותך עצים", התופס את העץ טרם שהוא נופל, וחותך אותו לחלקים קטנים יותר[3].

חטיבת העצים היא עבודה שיש בה רמת סיכון גבוהה, כפי שנאמר בקהלת: "מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם" (י, ט) ומבאר ר' יוסף קרא: "וכן בוקע עצים ייסכן בם - לשון סכנה, פעמים חוטב עצים, ונשל קיסם מן הבקעת והכה אותו ומת" (שם). גם בתורה מתוארת פגיעה באדם כתוצאה מחטיבת עצים: "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת" (דברים יט, ה). בפסוק זה מדובר על מי שהורג בשגגה את חבירו, כאשר הוא ביער כורת עצים  בעזרת גרזן ו"וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ"; נחלקו חכמינו בפירוש ביטוי זה[4]: לדעה אחת הכוונה  שהברזל של הגרזן (ראש הגרזן) נפל מהקת שלו, ולדעה השנייה הפירוש הוא שהגרזן השיל חתיכה מן העץ. הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב (BLS), מצאה כי מספר ההרוגים של עובדי ייעור וכריתת עצים גדלו משנת 2013 עד 2016, עלייה מ-81 ל-106 בשנה. בשנת 2016 היו 3.6 מקרי פציעה ומחלה לכל 100 עובדים בענף זה[5].

גם שאיבת המים היא עבודה פיזית קשה, שכן השואב היה צריך לשאוב מהבאר את המים, למלא את הנאדות במים ולסחוב אותם על גבו כדי למכרם. כיום המים מגיעים אלינו עד הבית אל הברזים. בעברית השתרש המונח "חוטבי עצים ושואבי מים", לציין אנשים שעובדים בעבודה פיזית קשה ונחותה ששכרה נמוך.

חטיבת עצים בשירות האדם

חטיבת עצים וכריתת שיחים לצורכי בעירה וכריתת עצי יער  לבניין, נטלו חלק חשוב בתולדות העמים. תחילה השתמש האדם בעץ לבעירה, לחימום ולבישול. בזמן שבית המקדש היה קיים, היו משפחות, שהיו חוטבים עצים מהיער לצורך עצי המערכה במקדש: "ומהו קרבן העצים, זמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליערים להביא עצים למערכה" (רמב"ם, כלי המקדש, ו, ט). בתלמוד בבלי מסכת תענית (תענית לא, א) ובמסכת בבא בתרא (קכא, ב) מובא שבתאריך ט''ו באב הפסיקו לכרות עצים למערכה כיוון שתש כוחה של חמה. הרשב"ם מבאר, שהטעם לכך הוא, שהחל מט"ו באב, העצים הם יותר לחים ולכן מעלים עשן בשריפתם ולכן אינם ראויים למזבח. בנוסף, כתוצאה מהלחות, מתפתחים בעצים תולעים, ועץ שיש בו תולעת פסול למקדש: "מניסן ועד ט"ו באב – היו כורתים עצים לצורך המערכה לכל השנה מכאן ואילך תשש כח החמה ויש בעצים לחלוחית ומעלין עשן וגם יגדֵל תולעת...ואותו יום שפסקו היו שמחים לפי שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה כזאת. ויום ט"ו באב נקרא 'יום תבר מגל' – שנשברו הקרדומות שאין צורך עוד בהן לחטוב עצים" (בבא בתרא, שם). ט"ו באב, כונה בשם "יום תבר מגל", שמאחר והפסיקו לחטוב עצים בתאריך זה, כאילו נשבר הגרזן (רש"י, תענית, שם); והיו שמחים בט"ו באב, כי בו השלימו את מצוות הבאת העצים למקדש.

חטיבת עצים היתה גם לצורך שימוש בעצים כחומר גלם לבנייה, למשל, בבניין חומות החצר הפנימית של בית המקדש השתמשו בעצי ארזים חטובים: "ויִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתת אֲרָזִים" (מלכים א,  ו, לו). מפרש הרד"ק: "כרותות - קורות ארזים כרותות וחטובות היטב לשומם בכותל[6]" (שם).

בירוא יערות

את תופעת בירוא יערות - כריתת יערות לצורך פינוי השטח, אנו מוצאים בסיפור של בני יוסף, הבאים אל יהושע בבקשה להרחיב את נחלתם בהר אפרים, והצעתו להם היא: "אִם-עַם-רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם, בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם" (יהושע יז, טו), כלומר, יהושע מציע להם, לכרות את היערות שבשטחם כדי להרחיב את אזורי המחיה. המלב"ים מבאר, שזה היה לצורך פינוי שטח למטרת חקלאות: "ויאמר ...הלא בקרדומות תבואו לקצץ את היער, ותחת מקום עצי יער יהיו שדי תבואה. וזהו שאמר: 'עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה, וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם', רוצה לומר: שם תברא ארץ חדשה מלאה שדות וכרמים, על-ידי שתכרות העצים ותשרשם משם" (שם).

כיום אנו יודעים, שעצים תורמים לקיום האדם בכדור הארץ, לא רק בשל השימושים הרבים שיש לעצים אלא גם בגלל תהליך הפוטוסינתזה של הצמחים, שבו הם נושמים פחמן דו-חמצני ופולטים חמצן. כאשר כמות העצים יורדת, כמות הפחמן הדו-חמצני עולה, דבר התורם להתחממות כדור הארץ[7].  כמו כן, בירוא היערות מפחיתה את לכידות האדמה, כך שנוצרים סחף, שיטפונות ומפולות[8].

---

[1] על פי פירוש "דעת מקרא" ליהושע ט, כא.

[2] להרחבה על הגרזן, ראה מאמר בפרשת שופטים "על הגרזן".

[3] ראה בויקפדיה האנגלית בערך "Felling" (=כריתת עצים בודדים) ובערך "Feller buncher" (=רכב המשמש לכריתת עצים).

[4] תלמוד בבלי מסכת מכות, דף ז עמוד ב.

[5] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך "Wood industry" (=תעשיית העץ) .

[6] ב"דעת מקרא" (שם) מובא הסבר אחר למקור השם "כרתות" ופירושן קורות ארזים שלא עובדו וכפי שיצאו מתחת יד הכורת.

[7] עלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה צריכה לגרום לעליית הטמפרטורה שכן הפחמן הדו-חמצני חדיר אמנם לקרינת שמש באורך גל קצר אך בולע קרינה המוחזרת מפני כדור הארץ. מקובל לדמות את האפקט של הפחמן הדו-חמצני לתפקיד חלון זכוכית אטום בחממה ומכאן הביטוי "אפקט החממה".

[8] על פי ויקיפדיה האנגלית בערך "Deforestation" (=בירוא יערות).

© כל הזכויות שמורות למחבר