ועשו לי משכן

 מאת: אורן סעיד

קיימים מספר דגמים של המשכן, שנבנו לצורך לימוד, הוראה או כאטרקציה תיירותית ולא לצורך שימוש בקודש או עבודה זרה.

בפרשתנו אנו קוראים על כך שבני ישראל עשו את המשכן כפי שציווה ה'. במאמר זה נעסוק בעשיית דגם המשכן לצורך לימוד, הוראה או לכל מטרה אחרת.

איסור עשיית תבנית המשכן

הגמרא במסכת ראש השנה אומרת: "לא יעשה אדם בית תבנית היכל [אסור לאדם לבנות את ביתו בצורת היכל בית המקדש], אכסדרה תבנית אולם [חדר פתוח גדול בצורת אולם המקדש], חצר [בביתו] כנגד עזרה" (כד, א); וכך נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן קמא, אות ח). לדעת הרמב"ם דין זה הוא מדיני מורא מקדש (הלכות בית החירה, ז, י) ולדעת התוספות זהו איסור מיוחד הוא מן התורה: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שמות כ, יט), לא תעשו כדמות שמשי שבמקדש, בית תבנית היכל וכיוצא בו (תוספות ראש השנה כד, ב ד"ה לא אסרה). האיסור הוא במדת ארכו ורחבו ורומו שהיה במקדש, אבל אם נשתנה במקצת מותר[1].

יש שהתירו[2] לבנות דגם של המשכן אפילו באותן המידות שהיו במשכן במדבר לצורך לימוד הוראה ולא לצורך שימוש בקודש או עבודה זרה, ע"פ הגמרא במסכת ראש השנה (כד,ב) שתמהה על רבן גמליאל שהכין צורות שונות של עבודות אלילים, וכתירוץ שני נאמר בה: "להתלמד עבד, לא תלמד לעשות אבל אתה למד להורות ולהבין".

דגם של המשכן בגודל מלא בבקעת תמנע.
יוצר: יעקב
מתוך ויקימדיה

דגמי משכן

1.    בקיבוץ חפץ חיים ישנו דגם של המשכן אשר נועד להמחיש לתלמידים ולמבקרים במדרשה, את מורכבותו ואת חשיבותו של המשכן המקראי. הוא הוקם באולם רחב דיו כדי להכיל כיתה שלמה על מוריה ומלוויה. במידותיו, הדגם מגיע רק לכדי מחצית ממידות הדגם המקורי, מחמת איסור ההלכה על בניית דגם במידות מדויקות. גוף המבנה נתמך בעמודים, אשר לפי המקור המקראי היו לוחות ארז מצופי זהב בגובה חמישה מטרים. בדגם - הם עשויים מחומרים סינתטיים וצבועים בצבע דמוי זהב, גוף המבנה, היריעות העוטפות אותו והכלים – אף שהם עשויים חומרים סינתטיים, יש בהם כדי להמחיש את הדרו של המשכן המקראי[3].

2.    בשילה נבנה בית כנסת המהווה מעין דגם של המשכן אשר היה בשילה. בקירות החיצוניים של הבית כנסת ישנם עמודים. מבחוץ, העמודים עשויים אבן כמו שהיה במשכן בשילה: "לא היתה שם תקרה  אלא בית של אבנים מלמטה ויריעות מלמעלה" (זבחים יד, ו) אך מבפנים מצופים העמודים בעץ כפי שהיה במשכן במדבר. בחזיתו הארוכה של בית הכנסת נבנו 20 עמודים ובממד הצר נבנו 8 עמודים - 6 באמצע ו-2 בצדדים, בדומה למספר הקרשים שהרכיבו את המשכן. גובהם של העמודים כ-5 מטרים, גובה השווה ל-10 אמות - גובה הקרשים במשכן. בבסיס העמודים ניצבים אדנים, כאשר לכל עמוד שני אדנים, כשם שבמשכן היו שני אדנים לכל קרש. בתוך מבנה בית הכנסת מלמעלה פרוסים בדים מחוברים בלולאות- זוהי שכבת העורות עליה נפרסו אחר כך השכבות "האוהל ו"המכסה" הנראים מחוץ למבנה[4].

3.    במלון אשל השומרון שבאריאל נבנה דגם ייחודי של המשכן, בגודל אמיתי ואפילו חומרי הבנייה זהים למקור.  הדגם של המשכן נבנה בסיועו ובהנחייתו של הרב מקובר, מנהל מכון המקדש לשעבר, כאשר גולת הכותרת שלו, כאמור, היא בניית תעתיק המשכן במידות ובחומרים המופיעים בפרשת תרומה שבספר שמות. גודלו של מתחם תעתיק המשכן הוא כחמישים מטר על כעשרים וחמישה החצר בעוד המשכן עצמו הוא כחמישה עשר מטר אורך וכחמישה רוחב וכחמישה מטרים גובה.[5]

4.    בכפר מימון נבנה דגם של המשכן, על פי המקורות, ביחס של 1:20 על ידי חבר המושב – ר' אברהם ברכץ; הכל במו ידיו: המזבח וכליו, המשכן ויריעותיו, היריעות המכסות את משכן, המנורה והכרובים – כל אחד במקומו[6].

5.    בבקעת תמנע, נמצאו יריעות שלתוכן נארגו חרוזים. היריעות היו מקופלות ומוסתרות במערה, יחד עם כלי פולחן. יריעות אלו היו חלק ממשכן - "מקדש" של עמים נוודים, העשוי מאוהל. בעקבות אמונתם של נוצרים בפטיסטים כי מדובר בגילוי יריעות המשכן המקראי, הובא לפארק תמנע דגם המשכן בגודלו הטבעי, שנבנה בידי נוצרים גרמנים, והוא מוצג למבקרים[7].

6. בפי יהודי מחוז שרעב שבתימן שמור מעשה נורא על תוצאות טרגיות שנגרמו עקב בניית דגם משכן, כשבוניו שכחו ברוב התלהבותם את איסור הקרבת הקורבנות בזמן הזה. הדברים נשמעים אולי מוזרים, אך כך מובא בספר "תולדות רבי שלום שבזי זצ"ל ומנהגי יהדות שרעב בתימן" מאת הרב סעדיה חוזה[8] ז"ל, בחלק העוסק ביהדות שרעב בתימן[9].

---

[1] רש"י מנחות כח, ב ד"ה תבנית; רש"י עבודה זרה מג, ב ד"ה בית; שולחן ערוך, שם.

 [2] ראה מאמר בתחומין ה, מאמר של הרב נחמיה טיילור, "בניית דגם המשכן", וכן ראה תשובתו של הרב דב ליאור. 

[3] מאמר "קיבוץ ובתוכו משכן" מאת שולמית קיסרי, "אתרוג", רבעון למורים ולגננות במגזר הממלכתי דתי, גיליון 15, תשס"ב,  מרץ 2002.

[4] המכלול – האנצ' היהודית בערך "בית הכנסת זיכרון משכן שילה".

[5] במאמר "תעתיק המשכן בגודל אמתי נחנך באריאל"  באתר ערוץ 7, תחת "מוספים, תרבות ופנאי", מאת שמעון כהן, ו' בתשרי תשע"ה, 30/09/14. 

[6] על פי האתר של "המשכן בכפר מימון".

[7] ע"פ המכלול - האנצ' היהודית בערך  בערך "בקעת תמנע".

[8] נולד בעיר מנזל שבמחוז תעז בתימן. שירת את בני עדתו בתור שוחט ומוהל ורב ומנהל שיעורי תורה בציבור, וכן שיתף פעולה עם העוסקים בחשאי בארגון העליה מתימן.

[9] בפרקים "מעשה המשכן הראשון בשרעב" ו"מעשה משכן השני בשרעב", עמוד פא,  מוציא לאור יוסף חסיד, ירושלים, תשל"ג. הסיפור מובא באתר "המאורות – אתר התוכן וההלכה ליהדות תימן", במאמר מאת שלמה שרעבי, "לקראת ימי בין המצרים: אש מן השמים ובניית בית המקדש בשרעב שבתימן".

© כל הזכויות שמורות למחבר