מאת: אורן סעיד
בניגוד למקובל, התורה לא מציינת שבני ישראל בנו את הפירמידות, אלא בנו את הערים פיתום ורעמסס - ששימשו כמחסנים גדולים או ערים מבוצרות.
בפרשתנו אנו קוראים על כך שפרעה העביד את בני ישראל בפרך. ע"פ הכתוב, בני ישראל עבדו בבנייה, בחומר ובלבנים: "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שמות א, יד). בוודאי רוב האנשים, מציירים בדימיונם את בני ישראל בונים מיבנים גדולים, את הפירמידות. האם בני ישראל בנו את הפירמידות במצרים ? על כך נעסוק במאמר זה.
בפרשתנו נאמר, שבני ישראל בנו "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" לפרעה: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת, לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם, וְאֶת רַעַמְסֵס" (שמות א, יא). מה הן עָרֵי מִסְכְּנוֹת?
יש שפירשו שהכוונה לערים שיש בהם מחסנים (אוצרים) גדולים (תרגום אונקלוס, רשב"ם, אב"ע, רס"ג, רלב"ג) ויש שפירשו שהכוונה לערים בצורות, וכן תרגום השבעים תרגם "עָרֵי מִסְכְּנוֹת"- ערים בצורות (ראה גם מלכים א, ט יט). והעניין קרוב, שמדרך העולם שבערים בצורות מתקינים אוצרות ; וכן פירש רש"י "את פיתם ואת רעמסס – שלא היו ראויות מתחילה לכך, ועשאום חזקות ובצורות לאוצר" (שם). שימוש מקובל לערי המסכנות מתואר בדברי הימים ב (לב, כח): "וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ ...".
אתר הפירמידות בגיזה במבט מדרום-מערב. מקדמת התמונה לרקע: הפירמידה של מנכאור, חאפרו וחופו. יוצר: ריקרדו ליברטו. מתוך ויקיפדיה |
מה הן הפירמידות?
כיום החוקרים סבורים כי הפירמידות במצרים שימשו כמבני קבורה אדירים, המעוצבות לפי תפיסות דתיות, המבוססות על פולחן השמש והכוכבים. הפירמידות נבנו על גדתו המערבית של הנילוס; המצרים האמינו ש"ממלכת המתים" משתרעת במערב, במקום שבו שוקעת השמש במימי היאור (הנילוס). המצרים הקדמונים אף השאירו למלכים שנקברו בפירמידה, את כל החפצים אליהם היו רגילים: בגדי המלוכה, תכשיטים והאוצרות שלהם.
ברם, לא ידוע לנו על גופות או אוצרות שנמצאו בפירמידות. שוד הפירמידות החל כנראה כבר בשנת 1500 לפנה"ס. לפי מקורות שונים, אנשי דת מצריים הם שעסקו בהעלמת הגופות מהן. הדבר נעשה במבצעים ליליים חשאיים וזאת הסיבה שחדלו לבנות פירמידות ועברו לשיטת קבורה אחרת, בקברים החפורים בצוקי "עמק המלכים", כיום לוקסור. כך גם לגבי האוצרות יתכן ונשדדו במשך השנים על ידי שודדי קברים[1].
כיום נהוג למנות בתחומי מצרים בין 80 ל-110 פירמידות מוכרות[2]. הנודעות ביותר הן הפירמידות בגיזה, הנמצאת 20 ק"מ דְּרוֹם-מַעֲרָב ממרכז קהיר, שהגדולה שבהן, אשר נבנתה ע"י חופו בן סנפרו, התפרסמה כאחת משבעת פלאי תבל. בסיס הפירמידה מכסה שטח של 53 דונם. אורך כל צלע בסיס הוא בממוצע 230.35 מטר. גובהה המקורי היה 146.6 מטר. עקב בלאי, הגובה כיום הוא כ-138 מטר. פנים הפירמידה מורכב מ-210 שכבות מאוזנות של אבן גיר, ובסך הכל מכ-2,300,000 אבנים. בממוצע משקל כל אחת מהאבנים הוא 2.5 טון ומשקלה הכולל של הפירמידה הוא 6.5 מיליון טון[3]. בפנים הפירמידה מצויים מסדרונות, המוליכים לכמה חדרים, ביניהם: "חדר המלכה" וחדר הקבורה של המלך[4].
יוסף בן-מתתיהו (37-100 לספירה) בספרו "קדמוניות היהודים" ,משייך את בניית הפירמידות לבני ישראל. בתיאור השעבוד הוא כותב: "והיו מתישים את כוח בני גזענו בבניין הפירמידות, עד שנעשו מומחים באומנויות שונות ולמודי עמל" (ספר שני, ט, א).
ברם, הארכיאולוגים טוענים, שבניית הפירמידות המצריות, החלה מהשושלת השלישית (2700-2600 לפנה"ס), כ-1500 שנה לפני התקופה של שעבוד בני ישראל במצרים; כשבני ישראל הגיעו למצרים, הפירמידות כבר היו בנויות.
במאמר המוסגר, יש לציין שהטקסט השמי הרציף הקדום ביותר, התגלה על הקירות התת-קרקעיים של הפירמידה של המלך אוּנַס בסקארה שבמצרים (מאה ה-24 לפנה"ס), על ידי פרופסור ריצ'ארד שטיינר מ"ישיבה יוניברסיטי" שבניו-יורק. מדובר בלחשי נחשים המורכב ממילים שמיות, הכתובים בכתב החרטומים. התגלית החדשה מראה שהמצרים ייבאו לחשים מאגיים להגן על מומיות המלכים מפני נחשים ארסיים[5].
כאמור, בתורה כלל לא מוזכרות הפירמידות. התורה מספרת שבני ישראל בנו "עָרֵי מִסְכְּנוֹת"- מחסנים גדולים או ערים מבוצרות, בפיתום ורעמסס, ואילו הפירמידות לא שימשו כמחסנים אלא כמבני קבורה. ע"פ הידוע לנו כיום, העיר פיתום היא כנראה העיר "טאניס" הקדומה, ורעמסס מזוהה עם העיר קנטיר או פלוסיום[6]. באף אחת מהערים הנ"ל לא נמצאו פירמידות. לכן אין דעת הארכיאולוגים הנ"ל סותרת דבר מהמסופר בתורה, אלא רק חולקת על הפרשנות של יוסף בן מתתיהו הנ"ל. א"כ, הקביעה שבני ישראל לא בנו את הפירמידות, לא מתנגשת כלל עם המסופר בתורה.
עד כאן פירשנו, ע"פ הפירוש המקובל ל"ערי המסכנות" ולזיהויים של פיתום ורעמסס. ברם, יש הסבורים שבני ישראל בנו את הפירמידות, על סמך הטיעונים ו/או הפרשנויות הבאות[7]:
1. "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" (שמות א, יא) – הכוונה ל"ערי מסכנות לפרעה". גופת המלך היא האוצר שלשמו נבנו הערים. בכתבי אוגרית "סכנ" פירושו מצבה (גינזברג, כתבי אוגרית, עמ' 130- 132). "אולי על דרך זו ניתן להסביר גם ערי מסכנות, דהיינו ערי מצבה ואז כוונת הכתוב לפירמידות[8].
2. שמם של "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" הם פתום [במצרית: "בית אתום (=ראש האלים)"] ורעמסס [במצרית: "רע (=אל השמש) הוליד אותו"]. במצרית נקראו הפירמידות: "פיראמאוס", שם המזכיר את פיתום ורעמסס. "ארץ רעמסס" היא ארץ הפירמידות, במדבר המערבי. המצרים ראו במערב את ארץ המתים, לכן הם ייעדו את המדבר המערבי לקברים.
3. לגבי הטענה שבניית הפירמידות קדמה לתקופה של שעבוד בני ישראל במצרים, טוענים כנגד: לוח הזמנים המשמש את חוקרי המזרח הקדום משובש, ומכאן נובעת אי-ההתאמה הן עם האמור בתנ"ך והן עם הממצאים בשטח. הסיבה שלוח-זמנים זה מקובל על הכל היא משום שהוא מבוסס על חישובים אסטרונומיים, ומכיוון שארכיאולוגים והיסטוריונים אינם מתמצאים באסטרונומיה לא נותר להם אלא לקבל את התאריכים בעיניים עצומות. לכן אפשר להתאים את הלוח המצרי לנאמר בתנ"ך, ע"י קיזוז מאות שנים מתאריכים מסויימים.
[1] ע"פ מאמרו של אלכס דורון "חידת הפירמידות לא נפתרה", מעריב, 18.9.2002,
[2] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "הפירמידות במצרים".
[3] כיצד הצליחו המצרים הקדמונים לשנע בעלייה גושי אבן במשקל של טונות? ראה במאמר "הפיזיקה של הפירמידות", אנה גריבנין, אפריל 2017, באתר מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.
[4] ע"פ המכלול – האנצ' היהודית בערך "הפירמידה הגדולה של גיזה".
[5] להרחבה ראה במאמר "היהודי שפענח לחש כשפים בן כ-5,000 שנים", ינואר 2007, באתר NRG
[6] להרחבה על זיהוי העיר רעמסס ראה במאמר "ארץ גושן ורעמסס" בפרשת ויגש.
[7] להרחבה על פרשנות זו, ראה מאמרם של דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, "התנ''ך והארכיאולוגיה – מסורת מול מדע" באתר "דעת"
[8] גנור, מי היו הפניקים, מ"א תשל"ה, עמ' 57.
© כל הזכויות שמורות למחבר
שלום העורך.
השבמחקשאלה: כיצד הרימו אבני חול אדירות בכזה מדרון?
עד היום איש אינו יודע בוודאות כיצד נבנו הפירמידות במצרים. על פי אחת התיאוריות שהעלו החוקרים, המצרים פשוט הרטיבו חול, ועליו הסיעו מזחלות. על אותן מזחלות או מגררות, שלפחות אחד הקצוות שלהם הופנה למעלה, הושמו אבני הענק. המדענים, שמחקרם פורסם במגזין "Physical Review Letters", אמרו כי החול הלח מנע היווצרות של תלוליות חול, והקל על אלפי העבדים לשנע את האבנים.
מחקלהרחבה ראה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4515667,00.html
מה שמם של הפירמידות?
מחקכנאמר במאמר, כיום נהוג למנות בתחומי מצרים בין 80 ל-110 פירמידות מוכרות. הנודעות ביותר הן הפירמידות בגיזה, הנמצאת 20 ק"מ דְּרוֹם-מַעֲרָב ממרכז קהיר, שהגדולה שבהן, אשר נבנתה ע"י חופו בן סנפרו, התפרסמה כאחת משבעת פלאי תבל.
מחקלאתרים נוספים עם פירמידות, ושמות הפירמידות ראה בהמכלול - בערך הפירמידות במצרים. בפיסקה אתרי הפירמידות, בקישור המצורף:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D#.D7.90.D7.AA.D7.A8.D7.99_.D7.A4.D7.99.D7.A8.D7.9E.D7.99.D7.93.D7.95.D7.AA
אבל מתי בשושלת ד' בנו פירמידות מדורגות???
השבמחקא. הפירמידה של ג'וסר (שושלת ג') הייתה המבנה הראשון שבו בא לידי ביטוי הרעיון של יצירת "מדרגות" שישמשו את נשמת הפרעה המת בעלייתה לשמיים. ההשפעה שהייתה למבנהו החדש של אימחותפ על המצרים הייתה כה גדולה, עד שבמשך מאות שנים עוצבו קברי הפרעונים בצורתו ובהתאם לעקרונות הבניה בהם נבנה.
השבמחקב. להרחבה ראה בויקפדיה בערכים הפירמידות במצרים והשושלת הרביעית.
ג. כאמור במאמר, לוח הזמנים המשמש את חוקרי המזרח הקדום משובש, ומכאן נובעת אי-ההתאמה הן עם האמור בתנ"ך והן עם הממצאים בשטח (להרחבה בנקודה זו, ראה במאמר).
כן אני יודע זאת אבל דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין טועמים שפיתום זה הפירמישה המדורגת (בית אתום) ורעמסס זה הפירמידה הישרה . עכשיו לא נבנו יותר בשושלת ד פירמידות מדורגות, רק ישרות. נבנו רק 'רעמסס' ולא 'פיתום'
מחקאתה צודק,
השבמחקאבל כנראה שהמעבר מפירמידות מדורגות לישרות, היה הדרגתי,
ובתחילת השושלת ד', בנו גם פירמידות מדורגות.
מייסד שושלת ד' שנקרא סנפרו בנה גם פירמידה מדורגת וגם ישרה11. יורשיו (חופו, חפרע, מנכורע) בנו רק פירמידות ישרות.