הקשת החזקה של יוסף

 מאת: אורן סעיד

על פי הרשב"ם, יוסף השתמש בקשת מוצלבת או אופקית על מנת להתגבר על המיצרים שזרקו עליו חיצים.

בברכתו של יעקב אבינו ליוסף נאמר: "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו מִידֵי אֲבִיר יַעֲקֹב מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל" (מט, כד). ה"תרגום יונתן" מבאר שהברכה "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו" מתייחסת לעמידתו של יוסף הצדיק בניסיון עם אשת פוטיפר[1] ואילו ה"תרגום אונקלוס", מבאר שהברכה מתייחסת לחלומות יוסף שנתקיימו.

הרשב"ם מבאר, שיוסף היה איש חזק, היכול  למשוך בקשת חזקה,  הדורשת מאמץ רב על מנת למותחה, ולכן יוסף יכל להתגבר באמצעות הקשת החזקה שלו על המיצרים, שזרקו עליו חיצים ולמלוך עליהם: "וַתֵּשֶׁב בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ - הקשת החזק שקורין 'ארבלטרא',  מושיבין אותו על עץ איתן וחזק שקורין 'פורקא' (=מקל חזק[2]) והמושך בקשת ההוא אם הוא אדם חזק מאד, מושך את חבל הקשת בזרועיו ונכפפין זרועיו עד גופו ויורה החץ למרחוק; ואם הוא חלש אינו יכול למשוך החבל; וכן פירוש המקראות, מצרים ירו בו חצים ונתנוהו בבית הסוהר, וענו בכבל רגלו - והוא יצא ומלך עליהם, כי קשת שלו היה חזק ואיתן משלהם ואסרם, כדכתיב: 'לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ' (תהלים קה, כב); וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו - נכפפו זרועיו במושכו חבל הקשת וזרק חיציו עליהם, כי איש חזק היה למשוך איתן הקשת שקורין 'פורקא' "(שם).

קשת מוצלבת מהתקופה הרומית.
מתוך ויקימדיה

הרשב"ם מתאר כאן סוג של קשת הקרויה: הקשת המוצלבת או קשת אופקית או רובה קשת (באנגלית crossbow, בשפות אחרות וריאציות של (arbalest. הקשת המוצלבת היא מתקן ירי קליעים המורכב מקשת המותקנת בצורה אופקית על ידית עץ, שבה שחרור המיתר נעשה על ידי לחיצה על ההדק.

ככל הנראה הומצאה במקור הקשת המוצלבת בסין, ברבע השני של האלף הראשון לפני הספירה. ייתכן שממציאה שאבו השראה מהבליסטרה - כלי נשק קדום, הדומה במבנהו לקשת אופקית גדולת מימדים, עשוי עץ וגידים, ששימש להטלת חצים גדולים ואבני בליסטרה[3].

הקשת המוצלבת נראית כקשת המונחת במאוזן על מוט עץ, בהצלבה. כמו בקשת רגילה, בין שני קצוות הקשת המוצלבת מתוח מיתר שיכול להיות עשוי מחומרים שונים. הקָשַת צריך למתוח את המיתר עד שהוא נתפס בשתי בליטות; בפעולה זו, זרועות ידיו של הקָשַת נכפפות לכיוון גופו – כפי שפירש הרשב"ם לעיל את הפסוק "וַיָּפֹזּוּ זְרֹעֵי יָדָיו" (שם). בגרסאות קדומות של קשת זו – היה צריך להפעיל כוח רב במתיחת המיתר – כפי שמתאר הרשב"ם. ברבים מסוגי הקשת המוצלבת, דריכת המיתר נעשית על ידי מנגנון מכני (לרוב גלגלת או ידיות סיבוב), דבר המאפשר גם לקשתים חלשים פיזית לירות ברובה הקשת. חסרון הדריכה המכנית, הוא פרק הזמן הארוך הדרוש לה, דבר המוריד את קצב האש.

בקשת רגילה, לאחר מתיחת המיתר, על הקָשַת להחזיק את הקשת  באותה צורה, על מנת לכוון את החץ, עד שהוא משחרר את המיתר מהאצבעות המותחות אותו. לעומת זאת, בקשת המוצלבת, ישנו מנגנון נעילה כדי לשמור על המשיכה, ואז על הקָשַת לשחרר את המיתר באמצעות לחיצה על ההדק, דבר המאפשר להשיג דיוק טוב יותר. כמו כן, מרחק ועוצמת הירייה של הקשת המוצלבת גדולים משל קשת רגילה.

ישנה גם קשת מוצלבת כבדה -  שעשויה מחומרים כבדים, בעלת משקל רב. באמצעותה, ניתן היה בקלות להרוג אדם בלתי משוריין עד מרחק של כ-200 מטרים, ולחדור שריון עד טווח של כ-50 מטרים[4].

הרשב"ם פירש את הביטוי "בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ" בברכת יעקב ליוסף, כפשוטו, קשת חזקה, כלומר, קשת מוצלבת הבנויה מעץ חזק, הדורשת מאמץ רב על מנת למותחה, ע"י קָשַת חזק פיזית כיוסף. הקשת המוצלבת הגיעה לאירופה בתחילת ימי הביניים (מאה ה-5 לספירה). הרשב"ם, שחי במאה ה-12 (1080-1160 בערך) בצרפת, הכיר את הקשת המוצלבת ואת היכולות המיוחדות שלה לעומת חץ וקשת רגילים.

המסמכים הקדומים ביותר שהזכירו קשת מוצלבת, היו טקסטים סיניים מהמאות 3-4 לפני הספירה[5]. למעשה, לפי פירוש זה, האזכור הכתוב הראשון לקשת המוצלבת, הוא בברכת יעקב ליוסף  בביטוי "בְּאֵיתָן קַשְׁתּוֹ".

---

[1] ראה גם בתלמוד בבלי מסכת סוטה (לו, ב).

[2] השווה פירוש הרשב"ם בבבא בתרא צט, ב ד"ה לינקוט פזרא.

[3] להרחבה ראה בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "בליסטרה".

[4] על פי המכלול – האנצ' היהודית בערך "קשת מוצלבת".

[5] מבחינת עדויות ארכיאולוגיות, בסין נמצאו מנעולי קשת העשויים מברונזה יצוקה המתוארכים לסביבות שנת 650 לפני הספירה. להרחבה ראה בויקיפדיה האנגלית בערך "crossbow" (=קשת מוצלבת).

© כל הזכויות שמורות למחבר