הטבור בגוף האדם ובארץ ובעולם

 מאת: אורן סעיד

ארץ ישראל נחשבה לטבור העולם - מרכז העולם, כשם הטבור נמצא במרכז גוף האדם.

בפרשתנו אנו קוראים על העונש שקבלו המרגלים, שדברו דברים רעים על ארץ ישראל: "וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה' " (יד, לז). רש"י מבאר, שהמרגלים מתו במיתה משונה, שיצאה לשונם עד הטבור והיו תולעים יוצאים ונכנסים: "באותה מיתה ההגונה להם, מדה כנגד מדה, הם חטאו בלשון ונשתרבב לשונם עד טבורם, ותולעים יוצאין מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקב"ה שהוא מודד מדה כנגד מדה" (שם). מדוע לשונם התארכה דווקא עד הטבור? בפירוש "כלי יקר [1]" מציין שתי סיבות לכך:

"וימותו האנשים מוציאי דבת הארץ - שנשתרבב לשונם עד טבורם..., לפי שנאמר (תהלים נח, ד) 'זֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם תָּעוּ מִבֶּטֶן דֹּבְרֵי כָזָב' והתינוק כשהוא במעי אמו, אז הטבור עומד במקום הפה כי פיו סתום וטבורו פתוח, ומאחר שגם בבטן תעו דוברי כזב, דומה כאילו גם במעי אמם פיהם פתוח לומר כזב ושקר ושם הטבור במקום פה, על כן נשתרבב לשונם עד טבורם לפי שבכל פה אכלו וכילו את הארץ בלשון שקר שלהם, ונראה העונש בשני מקומות אלו כי הם מקום החטא. דבר אחר, לפי שארץ ישראל נקראת טבור הארץ (יחזקאל לח, יב) כי היא באמצע הישוב כמו הטבור שבאמצע הגוף, על כן נראה העונש במקום טבורם לפי שספרו לשון הרע על ארץ זו היושבת על טבור הארץ" (שם). ה"כלי יקר" מתרץ, כשהעובר בבטן אמו, הפה סגור והטבור פתוח, וכביכול, אז הטבור מחליף את הפה; וכיוון שחטא המרגלים היה בפה, ובפסוק בתהלים משמע שהרשעים, עוד בבטן אמם חטאו, לכן לשונם התארכה עד הטבור – המסמל את הפה בבטן אמם. תרוץ נוסף, הטבור הוא באמצע הגוף, והמרגלים דברו לשון הרע על ארץ ישראל שהיא מרכז העולם, לכן לשונם התארכה עד הטבור-  המסמל את ארץ ישראל.

תינוק בן יום עם גדם של חבל הטבור עדיין מחובר עליו.
מתוך ויקימדיה

הטבור במקום פה

טבור הוא אזור במרכז הבטן שבו פני השטח אינם בגובה שווה לשאר האזור. כאשר העובר נמצא ברחם אמו הוא מחובר לשליה באמצעות חבל הטבור, המספק לו את צרכיו ואת חומרי הבניין שהוא נזקק להם. לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור, והוא נותר כמין גלד באזור. כשבועיים אחרי הלידה נושר הגלד ונשארת גומה – הטבור [2]. מבחינה ויזואלית הטבור משמש להפרדה חזותית של הבטן לרביעיות [3].

כיום אנו יודעים שבשבוע 11 העובר יכול לפתוח את פיו ולמצוץ את אצבעותיו; בשבוע 12 הוא מתחיל לבלוע מי שפיר דרך פיו (ויקיפדיה האנגלית בערך Fetal movement).  כמות המי שפיר שהעובר בולע מוערכת בכ-300-1000 מ"ל ליום. בליעת מי השפיר נחוצה להתפתחות מערכת העיכול של העובר וכן לגדילת תאי הגוף הבונים את איברי העובר [4]. צריך לומר בביאור ה"כלי יקר" , ש"פיו סתום", הכוונה קודם השבוע ה-11, או שהכוונה שעיקר מזונו של העובר הוא דרך חבל הטבור ולא דרך פיו, בשונה מלאחר הלידה (שאז אוכל דרך הפה).

ארץ ישראל – טבור העולם

במדרש תנחומא אנו מוצאים שארץ ישראל נמצאת בטבור העולם - מרכז העולם: "כשם שהטיבור הזה נתון באמצע האיש, כך ארץ ישראל טיבורה של עולם, שנאמר: "יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ [5]" (יחזקאל לח, יב). ארץ ישראל יושבת באמצעיתו של עולם, וירושלים באמצע ארץ ישראל, ובית המקדש באמצע ירושלים, וההיכל באמצע בית המקדש, והארון באמצע ההיכל, והאבן שתיה לפני ההיכל, שממנה הושתת העולם" (קדושים, סימן י). העולם בתקופת חז"ל [6] היה אפריקה אסיה ואירופה, וישראל במרכז, מרכז העולם דאז. בעבר האמינו שארץ ישראל היא במרכז מבחינה רוחנית, וירושלים במרכזה, ואבן השתיה מרכז העולם.

במפות העולם מימי תקופת הביניים, כמעט בכולן נמצאת ארץ ישראל או ירושלים, שנחשבה למרכז העולם, באמצע המפה [7].

מרכז הארץ ומרכז הגוף

הטבור מוזכר בתנ"ך פעמיים בקשר למרכז הארץ: פעם אחת בהקשר עם אבימלך הנלחם באנשי שכם, סמוך למרכז הארץ: "הִנֵּה עָם יוֹרְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ" (שופטים ט, לז). פעם שנייה הטבור מוזכר בספר יחזקאל בהקשר המלחמה שתתקיים באחרית הימים על אדמת ישראל, שבה יילחם ישראל בגוג על מרכז הארץ: "יֹשְׁבֵי עַל טַבּוּר הָאָרֶץ" (יחזקאל לח, יב) וכפי שפירש רש"י: "על טבור הארץ - על גובה וחוזק הארץ, כטבור זה, שהוא אמצעו של אדם ומשֻפע מכל צדדין" (שם).

כאמור, הטבור הוא אזור במרכז הבטן שבו פני השטח אינם בגובה שווה לשאר האזור כפי שרש"י הגדיר: "...כטבור זה, שהוא אמצעו של אדם ומשֻפע מכל צדדין" (שם). הטבור לא צריך להיות בדיוק במרכז הגובה של האדם. המיקום המדויק משתנה מאדם לאדם. עיקר החשיבות שלו שהוא מציין את אזור מרכז המסה של גוף האדם. מרכז המסה של הגוף האנושי נמצא באזור מרכז הבטן, ליד הטבור. כשאנחנו עומדים זקופים, המוח שלנו מקפיד לשמור תמיד את נקודת מרכז המסה שלנו בדיוק במאונך מעל הרגליים (שהן נקודת המשען שלנו), וכך מונע מאיתנו ליפול [8].

---

[1] רבי שלמה אפרים מלונטשיץ (1450-1619).

[2] המכלול – האנצ' היהודית בערך "טבור".

[3] ויקיפדיה האנגלית בערך   Navel(=טבור).

[4] ,"Development of Normal Fetal Movements: The First 25 Weeks of Gestation"

Alessandra Piontelli

Springer Science & Business Media, 2010, page 54.

[5] כך למשל פירש את הפסוק רד"ק, ש"טבור הארץ" הכוונה לארץ ישראל: "יושבי על טבור הארץ... ונקראת ארץ ישראל טבור הארץ לפי שהיא באמצע העולם , כמו שהטבור באמצע הגוף (ראה תנחומא קדושים י)" (שם).

[6] בתקופות: בית ראשון, בית שני עד לתקופת האמוראים והסבוראים במאה השביעית לספירה. ראה מאמר בפרשת דברים "ארץ ישראל גבוהה מכל הארצות".

[7] ראה במאמר "תולדות המפות של ארץ ישראל", פרופ' נפתלי קדמון, באתר המרכז למיפוי ישראל.

[8] על פי המאמר "מתי  אי אפשר לעמוד על רגל אחת", ד"ר אבי סאייג, ינואר 2014, באתר מכון דוידסון – הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע.

© כל הזכויות שמורות למחבר