מאת: אורן סעיד
מסורת מימי הביניים מראה את קברי שבעים הזקנים בכפר הערבי עוורתא, הנמצא בקרבת שכם, בהרי שומרון.
בפרשתנו אנו קוראים על כך ש-ה' מצווה את משה לאסוף שבעים זקנים שיעזרו לו בהנהגת העם: "וַיֹּאמֶר אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו… אָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ" (יא, טז-יז). בין שבעים הזקנים שהיו עם בני ישראל במדבר בימי משה רבנו, היו שנים – אלדד ומידד: "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה" (יא, כו). חכמים מספרים שהם ניבאו: "משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ" (סנהדרין יז, א). במאמר זה נעסוק במסורות על קברי שבעים הזקנים וקברי אלדד ומידד.
קברי שבעים הזקנים [1]
.JPG)
|
|
מתפללים בקברי שבעים הזקנים בגבעת פנחס בכפר עוורתא. יוצר: מפוכח. מתוך ויקימדיה |
מסורת מימי הביניים מראה את קברי שבעים הזקנים בכפר הערבי עוורתא, הנמצא בקרבת שכם, בהרי שומרון, לא רחוק מהכביש אל ירושלים. עולי רגל יהודים מזכירים את הכפר הזה, גם בכתיב עברתא, ומספרים על קבריו הקדושים. בכפר עוורתא נמצאים גם קבריהם של אלעזר ואיתמר בני אהרן, פינחס בן אלעזר באתר הנקרא "גבעת פנחס". דרומה מקבריהם של הכהנים אלעזר, פנחס ואיתמר הראו מערה מיוחסת לשבעים הזקנים.
בעל "תוצאות ארץ ישראל", מאת תלמיד הרמב"ן, בשנת 1272 בקירוב, מספר על הכפר עוורתא [2]: "עוד שם בכפר מערה יש בה שבעים זקנים ויש שם לישמעאלים מקום תפילה". בספרו של אשתורי הפרחי (במאה ה-14), כפתור ופרח, מספר אשתורי כי ביקר בעוורתא וכי שם קבורים אלעזר ואיתמר, פינחס ושבעים הזקנים [3]. גם בעל "יחוס אבות" (1537) וגם בעל "יחוס צדיקים" (1561) מזכירים את המערה בכפר עוורתא בה קבורים שבעים הזקנים. בדורות הקדומים וגם בימינו יהודים רבים סרים אל הכפר עוורתא, להשתטח על קבריו הקדושים ולהתפלל בהם. יש הנוהגים לבקר בציון קברם של "שבעים הזקנים" ביום ההילולה, ה' בשבט. מקורה של הילולת "שבעים הזקנים" בתאריך זה נמצא בדברי הטור: "בחמישה בשבט מתו הזקנים שהיו בימי יהושע בן נון" (טור אורח חיים, סימן תקפ).
קברי אלדד ומידד [4]
רבי הלל בן ארץ ישראל, בראשית המאה השתים עשרה בקירוב, הכיר את קבריהם של אלדד ומידד. בפירוש "דעת זקנים מבעלי התוספות" מביא: "ומצאתי קונדרוס מרבי עמרם מרבי הלל שהיה בארץ ישראל [=רבי הלל מארץ ישראל שלח קונטרס אל רב עמרם גאון הגולה] : אני הלל ראיתי קבר אלדד ומידד, והיה כתוב עליהם: אלדד ומידד אחי אהרן מן האב (מפני שעמרם היה אביהם) ולא מן האם [5]" (במדבר, שם). לא מסופר במקור זה על מקום הקברים הללו.
עולי רגל אחדים מזכירים את קברי אלדד ומידד בעיירה אדרעי, דרעה בימינו, הנמצאת בחלק עבר הירדן, שברשותה של סוריה. גם בעל "יחוס אבות" (1537) מספר זאת. בימינו אין בעיירה זו כל זכר לקברים בשמות הנזכרים או בדומים להם.
לפי מקור אחר נמצאו קבריהם של אלדד ומידד במקום בשם זורע, זהו הכפר אזרע, הנמצא בגבול הבשן והארגוב, מזרחה מאדרעי הנזכרת. בעל "אלה המסעות" כותב [6]: "לזורע ב' פרסאות לשם קברי אלדד ומידד, ומזורע לאדרעי א' פרסה, (ל)שם קבר איוב".
[1] מתוך: "מצבות קודש בארץ ישראל", חלק א, עמ' 268-270 מאת זאב וילנאי, הוצאת אחיעבר 1985. ראה גם בהמכלול – האנצ' היהודית בערך "גבעת פינחס".
[2] "המסע של תלמיד הרמב"ן - תוצאות ארץ ישראל (1270 - 1291)". נדפס ב"מסעות ארץ ישראל" לאברהם יערי (1899-1966), תל אביב, תשו (1946), עמוד 84, בשם "מסעות האלמוני תלמיד הרמב"ן".
[3] ספר כפתור ופרח, פרק יא: גבולות הארץ, בהוצאת המכון ללימודי מצוות הארץ שעל ידי בית המדרש להלכה בהתיישבות, ירושלים, תשנ"ז, עמוד קיד.
[4] מתוך: "מצבות קודש בארץ ישראל", חלק א, עמ' 160 מאת זאב וילנאי, הוצאת אחיעבר 1985.
[5] לעומת זאת, בתרגום יונתן בן עוזיאל כותב שיוכבד היא זאת שהולידה את אלדד ומידד לאחר שנשאת לאלצפן בן פרנך (בזמן שגירשה עמרם, ולפני שעמרם החזירה) ולא מעמרם (שם).
[6] אגודת אגדות, אלה המסעות, עמ' 23. יכלכל עקטאן דמר יעקב, אלה המסעות, מבשרת ציון, יצאו לאור לראשונה, בשנת תר"א ותר"ב ונדפסו בתוספת איזה מעלות ע"י הרב אליקים בן דוד כרמולי (1802-1875), ירושלם : דפוס אברהם משה לונץ, 1885.
© כל הזכויות שמורות למחבר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה