הצרעה-יצור טכנולוגי מדהים!

 מאת: אורן סעיד

הצרעה, מזוהה עם הדבור המזרחי, לפי התרגומים ומסורת חז"ל.

בפרשתנו אנו פוגשים את הצרעה כשליחת הקב"ה בעת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל: "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה, לְפָנֶיךָ; וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי, אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ" (כג, כח). פסוק זה עוסק בתיאור השמדת הגויים ע"י הקב"ה, בתנאי שעם ישראל יקיים את מצוות התורה ["שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ"(כג, כב)], אז הקב"ה ישמיד את העמים בעת כיבוש הארץ,  בין היתר באמצעות הצרעה.

ארס הצרעה

רש"י מפרש מהי הצרעה: "הצרעה - מין שרץ העוף[1] והיתה מכה אותם בעיניהם ומטילה בהם ארס והם מתים והצרעה לא עברה את הירדן". היה נס שהצרעה זרקה את ארסה למרחוק, אל תוך ארץ ישראל, וע"י כך הרגה את האויבים. במסכת סוטה (לו, א) נחלקו האמוראים האם הצרעה עברה את הירדן.  רש"י כאמור, סובר כמו הדעה שהצרעה לא עברה את הירדן, ולכן פירש שהצרעה השמידה את האויבים מרחוק.

הרמב"ן  לעומת סובר, סובר כמו הדעה, שהצרעה עברה את הירדן: "..ועוד ישלח בם את הצרעה, והוא מין ידוע כגון הדבורה, ומזכירין אותו חכמים תדיר, דבש דבורים דבש צרעין; והענין כי ישלח המכה הזו באויר ארצם כמו הארבה ששלח במצרים... כן אמר בכאן שיעשה בשונאינו... והצרעה הזאת עברה עם יהושע את הירדן, וכך העלו במסכת סוטה, ואמרו שהיתה מטלת בהם ארס ומתים בה. והאמת כי יש בה גם היום ארס מזיק וממית... " (כג, כה). לפי פירוש הרמב"ן, עקיצת הצרעה יכולה להמית, ומעיד שזהו המצב גם בתקופתו (1194 - 1270).

למרות שעקיצה אחת על ידי צרעה אחת בדרך כלל אינה מסוכנת, אלא אם כן יש לאדם אלרגיה לארס הצרעה,  30 או 40 עקיצות עלולות לגרום למוות[2]. צריך לזכור גם שצרעה יכולה לעקוץ מספר פעמים, בניגוד לדבורה שיכולה לעקוץ רק פעם אחת (ראה להלן). יתכן שמדובר בהתקפה של נחילי צרעות או שמדובר במין של צרעה ענקית אסייתית (ראה להלן), הנחשבת לתוקפנית יותר ועקיצתה מסוכנת יותר.

הצרעה המזרחית.
מתוך ויקימדיה

אפשרות נוספת, יתכן שבתקופת כיבוש הארץ, רובה של האוכלוסייה היה רגיש לעקיצת צרעה בניגוד למצב הקיים היום שבו שכיחות הרגישים באוכלוסיה נמוך ביותר. בנוסף, האמצעים העומדים לרשות הרפואה המודרנית לטפל בעקיצות מצמצמים את הסכנה – מה שלא היה קיים בעבר[3].

זיהוי הצרעה

זיהויה של הצרעה הוא עם הדַּבּוּר המזרחי (Vespa orientalis) הגדול שבמיני הצרעות בארץ ישראל, כך מסתבר לפי התרגומים ומסורת חז"ל[4]. עקיצתה מכאיבה מאד. נציין שהצרעה יכולה לעקוץ כמה פעמים, כיון שצורת עוקצה כחרב ואילו אצל הדבורה עקיצתה היא מיתתה כיון שצורת העוקץ שלה בנוי כך שהוא נתפס בגוף הנעקץ וכשהדבורה מנסה להשתחרר היא קורעת חלקים מגופה ולכן מתה.

צבע גופה חום כהה ולרוחב בטנה פסים צהובים. הצרעות חיות בסדקים שבשדות הבור ובונות חלות שתאיהן עשויים מחומר דמוי נייר שהן מייצרות מקליפות עצים - על כן הצרעה נחשבת כייצרן הראשון של הנייר[5] (מיטיבה לעשות כן צרעה המכונה "צרעת-הפלך" או "צרעת-הנייר").

הצרעות ניזונות מפרות ומחרקים וכן מן הדבש שהן גוזלות מכוורות הדבורים שהן חודרות אליהן.

צרעת ענק אסייתית

צרעת ענק אסייתית (שם מדעי: Vespa mandarinia) היא מין של צרעה מסדרת הדְּבוֹרָאִים, הנחשבת למין הצרעה הגדולה ביותר בעולם. היא נפוצה במזרח אסיה בטבע. צרעה זו שייכת לסוג של הצרעה המזרחית המכונה "דַּבּוּר". היא גדולה יותר וגם תוקפנית ממנה עם גוף באורך 45 מילימטרים (4.5 סנטימטרים), מוטת כנפיים באורך 75 מילימטרים ועוקץ באורך 6 מילימטרים.

צרעות אלו נחשבות לתוקפניות מאוד ויתקפו גם ללא התגרות. העקיצה שלהן מכילה נוירוטוקסין חזק, ועקיצות רבות יכולות לגרום להלם אנפילקטי (תגובה אלרגית לא תקינה ומהירה של מערכת החיסון לחומר מסוים המתפקד כאלרגן), אי-ספיקת כליות ואף לדום לב ולמוות. כמות ההרוגים ביפן מהעקיצות של צרעות רבות מגיע ל-30–40 כל שנה. בסין המספרים גבוהים אף יותר. ב-2013 מתו במחוז שאאנשי בלבד 41 אנשים[6].

הצרעה והטכנולוגיה

באוניברסיטת תל אביב הצליחו להפיק זרם חשמלי מגופן של צרעות! כנראה, בעתיד תאי השמש עשויים להידמות במבנה שלהם לשלד החיצון של הצרעה[7].

בתאריך י"ד אלול תשנ"ב (12.9.92) המריאו 180 צרעות "ישראליות" לחלל, שנאספו בעין גדי ובת"א. הן המריאו ממרכז החלל קנדי בפלורידה במעבורת האמריקנית אנדוור. אולם לאחר ההמראה גרמה תקלה במערכת המים לעליה חדה בלחות, דבר שהביא למותן של 202 צרעות (מתוך 230 צרעות שהוטסו) ולמותם של 103 זחלים מתוך 120.  הצרעות המעטות ששרדו איבדו את חוש הכיוון שלהן, ועמדו חסרות תנועה ובמרחק זו מזו. כמו כן, נתגלו שינויים התנהגותיים ברורים הזרים לדפוסי ההתנהגות הרגילים של צרעה מזרחית[8].

לצרעות מנגנון ביולוגי מתוחכם ביותר המודד כבידה. האיבר הזה מצוי במרכז המצח של הצרעה והוא גביש מצורן. מטרת הניסוי בחלל היתה לבדוק כיצד הצרעות בונות את הקינים שלהן בתנאי חוסר כבידה, ולהתחקות על המנגנון הפנימי שלהן המודד כבידה בדייקנות, יותר מכל המכשירים שבנו עד כה בני האדם. ברם, כאמור, משום שמרבית הצרעות המוטסות לא שרדו, אי אפשר היה להיווכח כיצד בונות הן את הקן בחלל, ומטרת הניסוי העיקרית נותרה כשאלה פתוחה.

---

[1] פירושים נוספים ל"צרעה" ראה במאמר "ושלחתי את הצרעה לפניך", פרופ' חיים גניזי, המחלקה להיסטוריה כללית, אונ' בר-אילן, בדף השבועי מאת היחידה ללימודי יסוד ביהדות, מספר 741, פרשת משפטים תשס"ח, 

[2] BBC, 2018 , NHS,"What to do if you're attacked by a swarm of wasps"

[3]  ד"ר משה רענן, "כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין - צרעה" (תענית יד, א), פורטל הדף היומי.

[4] ע"פ אנצ' מיקראית כרך ד, עמ' 774, בערך "צרעה".

[5] "החרקים, יחידות 5-6 ", מיכאל קוסטא, אונ' הפתוחה בישראל, עמ' 42.

[6] המכלול – אנצ' יהודית, בערך "צרעת ענק אסייתית".

[7] ראה במאמר "ביומימיקרי בישראל: צרעה עם תאים סולאריים", מאת יעל הלפמן כהן, ידיעון ארגון הביומימיקרי הישראלי, ינואר 2011.

[8] להרחבה על ניסוי הצרעות בחלל ראה בויקיפדיה בערך "צרעה מזרחית", בפיסקה "ניסוי הצרעות בחלל". וכן במאמר "צרעה מזרחית על מעבורת חלל", יהודה בלו, פברואר 2006, YNET

© כל הזכויות שמורות למחבר