אין זכרות בעופות

 מאת: אורן סעיד

הסיבה לכך שעופות כשרים לקרבן גם נקבות, עשויה להיות קשורה ביכולת האבחנה הזוויגית שלהם.

נאמר בפרשתנו לגבי הקרבת קרבנות מן הבקר או מן הצאן, שמקריבים רק קרבנות זכרים שאין בהם מום: "לִרְצֹנְכֶם תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים" (כב, יט). רש"י מציין, שלגבי קרבנות מן העוף הדין שונה[1]: "תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים - אבל בעולת העוף, אין צריך תמות וזכרות ואינו נפסל במום אלא בחסרון אבר" (שם). כלומר, עופות פסולים להקרבה רק כאשר איבר שלם חסר מן העוף וכן מותר להקריב גם נקבות.  

מקור דברי רש"י הוא בספרא: "תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים - תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות. יכול שיבש גפה ושנחטט עינה ושנקטע רגלה? תלמוד לומר (ויקרא א, יד) 'מִן הָעוֹף' -  ולא כל העוף" (שם). יש לציין שרק בני יונה (יונת הבית,Columba livia domestica ) או תורים (תור מצוי, Streptopelia turtur) כשרים לקרבן העוף (רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק א הלכה א). כאמור, המקור שבעופות כשרים לקרבן גם נקבות הוא מהפסוק הנ"ל. ברצוני להציע הסבר ריאלי, להבנת ציווי התורה, מדוע מותר להקריב, דווקא קרבנות מן העופות, ללא אבחנה בין זכרים לנקבות.

יוני הבית.
מתוך ויקימדיה

בציווי של ה' לנח, להכניס בעלי החיים לתיבה, לגבי הבהמות התורה נוקטת בלשון "אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ" ואילו לגבי העופות בלשון "זָכָר וּנְקֵבָה": "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ; גַּם מֵעוֹף הַשָּׁמַיִם שִׁבְעָה שִׁבְעָה זָכָר וּנְקֵבָה לְחַיּוֹת זֶרַע עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ" (בראשית ז, ב-ג).  ה"חזקוני" מבאר את ההבדל בין הבהמות לעופות: "שבעה שבעה איש ואשתו - בבהמה שזכרות ונקבות שלה כעין זכרות ונקבות של בני אדם, כתב בה איש ואשתו אבל עופות שאין זכרותם ונקבותם כעין בני אדם לא נכתב בהן איש ואשתו, רק שבעה שבעה" (שם).

בקרבנות מהצאן ומהבקר, ניתן להבדיל בין זכר לנקבה באמצעות איברי הרבייה החיצוניים המיוחדים לכל זוויג (=מונח במדעי החיים המתאר את סיווגו של אורגניזם - למשל בעל חיים או צמח -  כנקבי או זכרי). לעומת זאת, אצל רוב העופות (ובכללם הציפורים) - ובפרט בעופות ממשפחת היוניים, אליהם משתייכים בני יונה (יונת הבית) או תורים (תור מצוי) הכשרים לקרבן העוף - אין איברי הרבייה חיצוניים, ולכן לא ניתן להבדיל בין זוויגים באמצעות הסתכלות על איברי הרבייה. 

אצל העופות, לזכר זוג אשכים הגדלים פי כמה בעונת הרבייה על מנת לייצר תאי זרע. אצל הנקבה גדלות השחלות, אולם רק השמאלית מתפקדת[2]. לפיכך, ניתן לגלות את מין העוף על ידי בדיקה פולשנית, כגון: לפרוסקופיה (=טכניקת ניתוח זעיר פולשני), הבודקת האם יש לעוף אשכים אז הוא זכר ואם יש לו שחלות אז הוא נקבה. 

ההבחנה בין זכר לנקבה באמצעות פרמטרים חיצוניים היא בעייתית שכן היא אינה מדוייקת[3].  לכן המדענים המציאו מערכת ביו-אקוסטית המאפשרת לגלות את מין העוף לפי נתונים קוליים. המכשיר מנתח את הצלילים שנעשו על ידי העופות, ובהתאם לכך, מציג האם העוף הוא זכר או נקבה. כמו כן, ניתן לזהות את מין העוף על ידי בדיקות דם או בדיקת DNA או בדיקות גנטיות אחרות[4]. 

לכן, לעניות דעתי, בשל העדר איברי רבייה חיצוניים בעופות ובפרט בעופות הכשרים לקרבן: בני יונה (יונת הבית) או תורים (תור מצוי)  וכן בשל הקושי להבחין הבחנה מוחלטת בין זכר לנקבה באמצעות מאפיינים חיצוניים בעופות, התורה התירה להקריב קרבנות מן העוף, ללא אבחנה בין זכר לנקבה.

---

[1] כך גם מבאר הספורנו: "תמים זכר - ... ואחר שהזהיר על העולם שהיא קדשי קדשים שיהיה זכר ושלא יהיה בו מום וביאר שזה אינו מחוייב זולתי בבקר ובצאן כאמרם ז"ל תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות" (שם).

[2] ויקיפדיה האנגלית בערך "bird" (=ציפור).

[3]"Determining sex in pigeons (Columba livia)"

by Miąsko Maciej, Gruszczyńska Joanna,Florczuk Patrycja,

Matuszewski Arkadiusz,

world scientific news, WSN 73(2) (2017) 109-114

[4] "pigeonsGender identification using acoustic analysis in birds without external sexual dimorphism"

 by Ilya A. Volodin, Elena V. Volodina, Anna V. Klenova & Vera A. Matrosova

Avian Research volume 6, Article number: 20, 2015

© כל הזכויות שמורות למחבר